חשש בצה"ל: הקפאת הכספים לרשות הפלסטינית תעודד הסלמה אלימה בגדה
הסנקציה הישראלית בעקבות הצעדים החד-צדדיים של שלטון אבו מאזן העלתה את היקף כספי הרשות המוקפאים ל-2.5 מיליארד שקלים. בצה"ל הציגו לדרג המדיני את המשמעויות הנגזרות: לחץ כלכלי גובר, הפרות סדר ופיגועי טרור בשטחים. מנגד, בצבא מקווים שההקלות לאזרחים יועילו
נמשך הלחץ הישראלי על הרשות הפלסטינית: 2.5 מיליארד שקלים השייכים לרשות הפלסטינית הצטברו בשלושת החודשים האחרונים בישראל בעקבות החלטת הממשלה להימנע מהעברת הכספים לרמאללה. הסנקציה הישראלית הוטלה בעקבות הצעדים החד-צדדיים שאותם נקט אבו מאזן, ובכללם הפניות למוסדות האו"ם להכיר בפלסטין כמדינה והחתימה על אמנת רומא, שתאפשר מתחילת החודש הבא לתבוע גורמי ביטחון ישראליים בבית הדין הבינלאומי בהאג בגין פשעי מלחמה.
בצה"ל הציגו לדרג המדיני את המשמעויות הביטחוניות הנגזרות מההחלטה להקפיא את העברת הכספים: לחץ כלכלי גובר על המשק הפלסטיני בגדה שישמש סיבה מרכזית לפרוץ מהומות, הפרות סדר ופיגועי טרור בשטחים, שנהנו בשנים האחרונות משקט יחסי ויציבות ביטחונית. בצה"ל אף ניסו להמעיט מהלחץ שנוצר וגדל בכל חודש בכחצי מיליארד שקלים שמוקפאים, בשורה של צעדי הקלה אזרחיים שאושרו על ידי הדרג המדיני.
הצעדים כוללים בין היתר מתן עשרת אלפי אישורי עבודה נוספים לפלסטינים. אף על פי שכ-130 אלף פלסטינים מתפרנסים מידיים ישראליות (בתוכם כ-30 עד 40 אלף שב"חים), ההקלות לא שינו את המציאות הכלכלית הדוחקת בגדה. אותה מציאות הובילה את הרשות לפעול בשגרת חירום, לשלם 60% בלבד מהשכר החודשי לעובדיה ולשורת קיצוצים.
ההנחה: התיאום הביטחוני יימשך
במקביל, בצה"ל משלימים בימים אלה את ההכנות להתפרצות אלימה בגדה, ספונטנית או מאורגנת. התרחישים כוללים הפרות סדר רחבות שבהן ישתתפו אלפי מתפרעים, חלקם חמושים, בעשרות מוקדים ביהודה ושומרון, פיגועי ירי על הצירים וחדירה ליישובים, ניסיונות חטיפה והפסקת התיאום הביטחוני עם המנגנונים הפלסטיניים. בעקבות אמירות של פוליטיקאים פלסטיניים שאיימו באחרונה להפסיק את התיאום הביטחוני עם צה"ל, נרשמו כמה מקרים מקומיים שבהם הופסק התיאום הביטחוני לזמן קצר.
עם זאת, הרושם בצה"ל הוא שהתיאום יימשך גם בעת הקרובה, לכל הפחות, בעיקר בשל האינטרסים הפלסטיניים הרבים: הפגנת ריבונות בשטח, הצגת הרשות מול העולם המערבי כמדינה ולא כארגון טרור ששולח מחבלים מתאבדים לאוטובוסים בתל אביב, הורדת קרנו וכוחו של חמאס (שנהנה מתמיכה של מחצית הציבור הפלסטיני בגדה לפחות) ועקירת תופעות מקומיות שצצו באחרונה, כמו ניסיונות להקים תשתיות חמושות של פעילי תנזים צעירים המורדים ברשות. אותם צעירים, בניגוד לדור הוותיק של פתח, לא מחויבים לשמור את הבנות הסכם האסירים שאוסר על בכירי אש"ף לשעבר לחזור לדרך הטרור.
חלק מאותם צעירים נעצרו בתקופה האחרונה על ידי המנגנונים במחנה הפליטים בלאטה שבשכם. כיום מונים מנגנוני הביטחון השונים בגדה כ-30 אלף שוטרים וחיילים, וכ-8,000 מהם חמושים ברובי קלשניקוב. בישראל חוששים יותר מאלה שינסו לנצל את הנשק שבידיהם כדי להוציא באמצעותם פיגועים ספוראדיים ועממיים בניגוד להוראות מפקדיהם במנגנונים.
בסדרת התרגילים חסרת התקדים שצה"ל ביצע בשבועות האחרונים באוגדת איו"ש כחלק מההכנות להסלמה נבחנו תסריטים אפשריים של כיבוש כמה ערים פלסטיניות לצד עיבוי של החטיבות המרחביות בגדודים נוספים. במקביל לתרגיל המקיף של הצבא מרמת הגדודים ועד רמת המטכ"ל, מניחים בצה"ל כי בעת הסלמה משמעותית בגדה יתמודדו מולה מרבית סדרי הכוחות הסדירים מלבד כוחות הביטחון השוטף שיישארו בגבולות עזה, סוריה ולבנון. בצבא מעריכים כי הקושי לשמור על יציבות בשטח אל מול "המלחמה המדינית" יגדל ככל שיחלפו החודשים הקרובים.
התיאום הביטחוני חי, קיים ובועט
את סוגיית התיאום הביטחוני יש לבחון בשתי רמות: הפוליטית והביטחונית. לאחר הקפאת העברת כספי המסים, מועצת אש"ף הגיעה להחלטה, שהייתה ידועה מראש, על כך שיש להפסיק את התיאום הביטחוני. עם זאת, הם קבעו כי ההחלטה הסופית תועבר לוועד הפועל של אש"ף, שהוא גוף מצומצם יותר שמקבל החלטות על פי רוח המפקד – אבו מאזן.
הראיס הוא היחיד ברשות שיכול להחליט על צעד כזה, ולכן כל ההצהרות התקשורתיות שנשמעו על-ידי בכירים בפתח כמו סאיב עריקאת וג'יבריל רג'וב הן כמעט חסרות משמעות. יש לזכור שרק בשנה האחרונה אמר אבו מאזן שהתיאום הביטחוני עם ישראל הוא "דבר מקודש".
היחסים אמנם במצב רע, אך עדיין לא נמצאים בשלב שבו מוצו כל האפשרויות האחרות מבחינת הפלסטינים. גם אם יוכרז על הפסקת התיאום הביטחוני באופן פומבי, אין זה אומר שהוא לא יימשך מאחורי הקלעים.
מהבחינה הביטחונית ניתן לומר שהתיאום בין ישראל לרשות הפלסטינית חי, קיים ובועט. ימים ספורים אחרי החלטת מועצת אש"ף עצרו מנגנוני הביטחון הפלסטיניים עשרות אנשי חמאס ברחבי הגדה במבצע רחב היקף ובלילה אחד. בחודש האחרון נעצרו יותר ממאה פעילים בארגון הטרור, ורק בלילה האחרון עצרה הרשות 14 תומכי חמאס במחנה הפליטים ג'נין.
האינטרס של שני הצדדים משותף: למנוע הקמה של תשתית צבאית של חמאס או של שאר ארגוני הטרור בגדה המערבית, שעשוי לאיים על הרשות הפלסטינית עצמה ולא רק על ישראל. התיאום הביטחוני הוא אינטרס פלסטיני לפחות כמו שהוא ישראלי.
לפנייה לכתב/ת 
