היועמ"ש: טביעת אצבע מעובדים - רק באישור

היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, סבור כי מעסיק המבקש להנהיג במקום העבודה שעון נוכחות ביומטרי, כגון שעון המתבסס על טביעת אצבע של העובדים, נדרש לקבל את הסכמת העובדים או ארגון העובדים היציג. כך עולה מעמדה עקרונית שהגיש אתמול (א') לבית הדין הארצי לעבודה.

• פיצוי לעובדות שעזבו כי סירבו לתת טביעת אצבע
• העובדים סירבו לתת טביעות אצבע וזומנו לשימוע
• העובדים חוששים: שעון ביומטרי יפגע בפרטיותנו
  

העמדה הוגשה במסגרת ערעור של ההסתדרות הכללית על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בת"א, שקבע כי עיריית קלנסואה רשאית היתה להנהיג אצלה שעון נוכחות ביומטרי ללא הסכמת ההסתדרות. במשרד המשפטים מצייכים כי קביעת בית הדין הארצי צפויה להשפיע על כלל המשק, שכן מעסיקים רבים - הן במגזר השלטון המקומי והן במגזר הפרטי - כבר עושים שימוש במערכות נוכחות ביומטריות.

בעמדתו של וינשטיין צוין כי כפיית השימוש במערכת נוכחות ביומטרית אינה עולה בקנה אחד עם חובת תום הלב המוגברת של המעסיק ועם חובת ההוגנות המוטלת עליו, נוכח הפגיעה בזכות היסוד לפרטיות ובזכות לאוטונומיה. "בהיעדר הסכמה, כפיית עובד למסור דגימה ביומטרית לתכלית רישום נוכחות כשלעצמה, אינה עומדת בחובת תום הלב ובחובת ההגינות בהן חב מעסיק כלפי עובדו. זאת, נוכח פגיעתה הלא מידתית של כפיה כאמור בזכות היסוד של העובד לפרטיות ופגיעתה בזכותו לאוטונומיה על גופו".

"היועמ"ש אמר את עמדתו באיחור"

היועמ"ש מציין כי המידע הביומטרי מהווה אמצעי לזיהוי של אדם באופן שאינו תלוי מקום או נסיבות, ולפיכך יכול לשמש כמפתח למידע אישי רב בכל מקום ומועד - מבלי שניתן לבטל זאת. לכך מצטרף לעמדתו הסיכון הכרוך בפוטנציאל לשימוש לרעה במידע הביומטרי, במידה שייחשף או שייעשו בו שימוש שלא כדין.

(צילום: Shutterstck)

עם זאת הוא מציין, כי האוטונומיה של הפרט והזכות לפרטיות אינן מוחלטות וניתן לפגוע בהן כל עוד הדבר נעשה בהסכמת העובד או ארגון העובדים. "ככל שתינתן הסכמת העובדים לשימוש במערכת מסוג זה במקרה מסוים, עליה להבחן במבחנים המתאימים על מנת לוודא כי המדובר בהסכמה מדעת ומרצון חופשי, וזאת תוך שימוש בכלי הניתוח החוקתיים", מצוי בעמדה, שהוגשה באמצעות מנהלת המחלקה למשפט העבודה בפרקליטות המדינה, עו"ד רחל שילנסקי, ועו"ד אביגיל בורוביץ'.

לדברי עו"ד יהונתן קלינגר, המייצג עמדתו של היועמ"ש עשויה גם להשפיע על גובה הפיצויים שיוענקו לעובדות עיריית שדרות, שנאלצו לעזוב את עבודתן לפני כשנה וחצי מכיוון שסירבו לספק את טביעות אצבעותיהן למאגר הנתונים העירוני.

העובדות, המיוצגות על ידו, ממתינות כיום להכרעת בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע בדבר גובה הפיצויים שיקבלו. "היועמ"ש אמר את עמדתו באיחור", אמר קלינגר. "העירייה לא הסכימה לשלם להן שכר כל עוד הן לא העבירו טביעות אצבע, אך כפי שאמר היום היועמ"ש בבירור - זה לא חוקי".

ההמלצה: תקופת היערכות למעסיקים

עמדת היועץ התמקדה בשני טיפוסי מערכות נוכחות – האחד מבוסס מאגר טביעות אצבע, והשני מבוסס התאמה לטביעת אצבע השמורה לגבי כל עובד על כרטיס נפרד. לעמדתו - המערכת מבוססת כרטיס מגלה פגיעה קטנה יותר בפרטיות ומפחיתה את סיכון דליפת המאגר מאחר שהיא אינה כוללת מאגר בו שמורות כל טביעות האצבע.

לפיכך, קובע היועמ"ש, כי מערכת זו עומדת במבחני המידתיות ומבטאת איזון ראוי בין היתרונות לבין הסיכונים הטמונים בה. בצד זאת מצוין, כי גם מערכת נוכחות ביומטרית מבוססת מאגר יכולה להיחשב כמידתית, כל עוד יימצא שהיא עומדת בשורה של תנאים מחמירים, שיבטיחו כי המידע מאובטח וימזערו את סיכון הדליפה.

היועמ"ש מציע כי במידה שעמדתו תתקבל - יש לתת למעסיקים תקופת היערכות של חצי שנה לפחות, שתאפשר להם להתאים את מערכות הנוכחות במקומות העבודה למצב המשפטי החדש. עוד מצוין, כי מאחר שתחום הסביומטריה עדיין מתפתח - הרי שהוא צפוי לשינויים ולהתפתחויות רבות, ועל כן יש לראות עמדה זו כנכונה ויפה לשעה זו בלבד.