יולדות מעדיפות תנאים על פני קרבה לבית

בישראל 2014 נולדו 176,000 תינוקות. ההחלטה באיזה בית חולים ללדת היא החלטה מורכבת, בשל מגוון האפשרויות המוצעות כיום ליולדת ולאור המעורבות הגבוהה של התא המשפחתי בבחירת בית החולים.

לטורים נוספים של יוסי מלמד:

ילדים עולים להורים ביוקר, גם בגיל 40

מי צריך מיתוג של פירות וירקות?

בעבר נשים נהגו ללדת בביתן, בסיוע מיילדת או רופא, ולעתים הסיוע היה סיוע משפחתי בלבד, מה שכמעט ולא קורה היום. בעשור האחרון ניתן לראות כי התחרות בין בתי החולים על ליבן של היולדות הולכת וגוברת.

כיום היולדות אוספות מידע רב על תחום הלידה ממגוון צינורות מידע: רשתות חברתיות, אתרי האינטרנט של בתי החולים, סיורים, הרצאות, הדרכות וכן מפה לאוזן. היולדות מחפשות שירותים בעלי ערך מוסף, אשר יספקו עבורן את חווית השירות הטובה והבטוחה ביותר.

(צילום: shutterstock)

במקביל, בתי החולים עושים כל שביכולתם להעלות את איכות השרות המוצעת. מחלקות היולדות מציעות מגוון שירותים ופינוקים, החל ממתן יעוץ מקצועי, הדרכה, תמיכה, וארוחות לבחירה, ועד לאפשרות שימוש במיילדת פרטית, חדרי לידה טבעיים, סוויטות ומלוניות. כל ההצעות הללו נועדו ליצור "חוויית לקוח מלאה".

שפע ההצעות והעלייה במספר השירותים ואיכותם ליולדת, נובעים מתמריץ כלכלי: המוסד לביטוח לאומי מעביר לבתי החולים סכום של כ-11,000 שקל עבור כל לידה, ו-176 אלף שקל עבור לידת פג. לכן, בתי החולים מעוניינים להגדיל את אחוז היולדות, ובכך להגדיל את הכנסותיהם. תחרות זו, בין 25 בתי יולדות בארץ, מיטיבה עם היולדות.

מחקר שנערך במרכז האקדמי כרמל, ע"י סטודנטים שנה ג' בביה"ס למנהל עסקים במגמת שיווק בהנחייתי, בחן את הקשר בין איכות השירות הניתנת על ידי הצוות הרפואי בבית החולים לבין רישום ללידה חוזרת באותו בית חולים. השערת המחקר המרכזית היתה, כי קיים קשר חיובי בין איכות השירות של בית החולים והצוות הרפואי בממדים של מקצועיות, זמינות, יחס אישי ותנאים פיזיים, לבין כוונות ללידה חוזרת באותו בית חולים. מטרת המחקר היתה להבין מהם הגורמים המשפיעים על רמת נאמנות היולדות לקראת לידתן הבאה, באותו בית חולים בו ילדו בעבר.

ניקיון המקלחת והשירותים

המחקר בוצע בקרב 426 יולדות שזו לידתן השנייה ויותר, בסמיכות למועד לידתן, מאזור הצפון והמרכז. השערת המחקר המרכזית אושרה ונמצא קשר חיובי, חזק ומובהק בין בחירת לידה חוזרת באותו בית חולים לבין ממדי איכות השירות הכוללים זמינות, מקצועיות, יחס אישי ותנאים פיזיים.

הממד אשר נמצא כבעל הקשר החזק והמשפיע ביותר על היולדת היה ממד התנאים הפיסיים בבית החולים. ממד זה התייחס לניקיון המקלחת והשירותים, לנוחות ולאופן השהייה בכלל ושל חדר האשפוז בפרט, לשקט הנשמר במחלקה, ללבוש וההופעה של הצוות, לציוד ולמכשור, ולאוכל המוגש.

יחד עם זאת, לא נמצא קשר חזק ומובהק בין נאמנות היולדות לבין ממד הזמינות (בעיקר קרבת בית החולים לבית היולדת).

שני הממדים הנוספים - מקצועיות ויחס אישי - נמצאו גם הם כבעלי קשר חזק ומשפיע על היולדות. ניתן לציין, כי ממד המקצועיות קדם מעט בעוצמת הקשר שלו לממד של היחס האישי. המקצועיות התייחסה למקצועיות הצוות הרפואי - שכללה את הרופאים, האחיות והמיילדת, לצד ההדרכה הניתנת לטיפול בתינוק וביולדת. לגבי היחס האישי השאלות התייחסו ליחס האישי של הצוות ואדיבותו.

מסקנות המחקר מעידות על החשיבות הרבה שמייחסת היולדת לתנאים הפיסיים, כמו גם למקצועיות וליחס האישי של הצוות הרפואי. חשיבותה של הקרבה הגאוגרפית לבית היולדת, לעומת זאת, נמוכה יותר.

מאידך, רצונם של ספקי שירותי הבריאות ליצור יתרון תחרותי שימשוך אליהם יולדות ויגביר את הכנסותיהם, מעודד השקעת משאבים רבים. כולנו תקווה שהמגמה תמשיך להתפתח גם במחלקות אחרות וביחס לשירותים נוספים הניתנים בבתי חולים.

הכותב, ד"ר יוסי מלמד, הוא סגן דיקן בית הספר למנהל עסקים במרכז האקדמי כרמל חיפה