שתף קטע נבחר

 
אורי קופר

דוח המבקר / "הכל מקצועי"

התנועה של בייל (והתפקיד הקשה של דגני ובן הרוש), ההסתננויות של ראמזי (והמשימה המיוחדת של ייני), האיטיות של הבלמים (וההזדמנות הנדירה של רפאלוב וזהבי). מיוחד למדור "הכל מקצועי": דוחות סקאוטינג על נבחרת וויילס מסייעים לנתח את היתרונות והחסרונות של היריבה הקרובה (ש', 20:00)

מאמן נבחרת לאומית זה תפקיד מיוחד, כזה שיש בו ניגודיות עצומה. בשונה מקבוצה, בנבחרת יש זמן להתכונן ממשחק למשחק. המאמן צופה ביריבה שוב ושוב, מנסה לנתח כל פרט ובוחן מי מהשחקנים שלו יכול לעשות את העבודה מול אותה יריבה ספציפית. מהצד האחר, למאמן נבחרת אין מספיק זמן להעביר את כל המידע הזה לשחקנים שלו. הוא נאלץ לעשות זאת בכמה ימים מצומצמים. עבור אלי גוטמן הזמן המצומצם הזה מתחיל היום.

 

 

ארבעה ימים, זה הזמן שיש לנבחרת להתכונן לוויילס (ש', 20:00), ורגע לפני פתיחת האימונים ננסה להבין מה גוטמן הולך לבקש מהשחקנים שלו. מהם העקרונות שחשוב לו להעביר להם. על מה נשמע מתוך האימונים והאסיפות בימים הקרובים וכמובן, כתוצאה של כל הדברים האלה, מי השחקנים שכנראה יפתחו בהרכב.

 

גארת' בייל. איך עוצרים אותו? (צילום: AFP) (צילום: AFP)
גארת' בייל. איך עוצרים אותו?(צילום: AFP)

 

לבקשת "ידיעות אחרונות" העבירה חברת "אינסטט", החברה הגדולה בעולם לניתוח מידע בכדורגל, דוחות סקאוטינג מפורטים על כל משחקי נבחרת וויילס במוקדמות היורו. באמצעות המידע הזה ניגע בנקודות המקצועיות החשובות ביותר שילוו אותנו עד שבת, במטרה להבין את המטרות העיקריות של ישראל בימים הקרובים. ונתחיל, איך לא, עם השאלה מה עושים מול גארת' בייל?

 

בייל: לא כמו בריאל

התפקיד של בייל בנבחרת הוא מטעה, ושונה מתפקידו בריאל מדריד, שם יש לו פרטנרים כמו רונאלדו ובנזמה. במדי וויילס העמדה המוגדרת של בייל במגרש היא במרכז, כחלוץ או ממש מאחוריו. אבל בייל לא נשאר במקום ובנבחרת הוא ממש משחק בצורה חופשית. פעם הולך שמאלה, פעם ימינה, ובעצם, למרות עמדת המוצא שלו, כמעט שאינו מקבל את הכדור במרכז.

 

 

שימו לב למפת הנגיעות בכדור של בייל במשחק האחרון, מול בלגיה. לכוכב הגדול היו רק 17 נגיעות בחלק הפנימי של המגרש לעומת 48 בצדדים. מול בוסניה ההבדל היה אפילו גדול יותר ‑ 11 במרכז ושוב 48 ליד הקווים. בדרך הזו מאמן וויילס כריס קולמן מנסה ליצור בעיה ליריב. בייל הולך אחורה והצידה ובעצם לא מאפשר לבלמים לשמור עליו בצורה צמודה. אם אחד מהם ייצא איתו ייווצר חור במרכז ההגנה.

 

איך עוצרים אותו? בייל עושה את כאב הראש הזה בעיקר בהתקפות מתפרצות ולכן לא נראה את נבחרת ישראל תוקפת אף פעם עם שני מגינים באותו זמן. תמיד אחד מהם יישאר מאחור, יזוז לכיוון עמדת הבלם ויאפשר לטל בן חיים או לאיתן טיבי לנוע יותר לאגף השני, ממנו הנבחרת תתקוף באותו רגע, כדי לעצור את בייל במידת הצורך. או לפחות לנסות. זו גם הסיבה העיקרית לכך שגוטמן רוצה להציב מגינים שיודעים גם לשחק כבלמים - עומרי בן הרוש בצד אחד, אוראל דגני מהצד האחר.

 

ובכלל, כיוון שבייל, בניגוד למה שחושבים לפעמים, כן עושה בנבחרת את רוב הפעולות שלו מהצדדים, למגינים הישראלים תהיה אחריות כבדה. שרן ייני לא מספיק אתלטי כדי להתמודד עם בייל (וגם יש לו משימה אחרת שמיד נגיע אליה), אלי דסה התקפי מדי ולא יכול לעזור כבלם נוסף, ולכן דגני יהיה האיש הנבחר. קשה לראות אפשרות אחרת.

 

אלי גוטמן. כאב ראש לא קטן (צילום: אורן אהרוני) (צילום: אורן אהרוני)
אלי גוטמן. כאב ראש לא קטן(צילום: אורן אהרוני)

 

חשוב לציין שאת רוב המהלכים שלו בנבחרת בייל מסיים בבעיטה מרחוק ושהוא ממעט לחדור לרחבה. בארבעת המשחקים הראשונים בקמפיין בייל בעט 25 פעמים לשער, אבל רק 9 בעיטות היו מתוך הרחבה. אחת בלבד מהתשע האלה הלכה למסגרת.


מוקדמות יורו 2016, בית 2 נבחרת ישראל

טבלת הבית הישראלי
מקום נבחרת משחקים ניצחון תיקו הפסד שערים הפרש נקודות
1. וויילס 8 5 3 0 2-9 7 18
2. בלגיה 8 5 2 1 3-17 14 17
3. ישראל 8 4 1 3 9-14 5 13
4. בוסניה 8 3 2 3 10-12 2 11
5. קפריסיו 8 3 0 5 13-12 1- 9
6. אנדורה 8 0 0 8 30-3 27- 0

 

ראמזי: תמיד מאחורי בייל

הנתונים על בייל הם תמצית וויילס כולה. כיוון שהוא הנשק העיקרי, וויילס ממעטת לבצע התקפות מהמרכז ויותר ממחצית מהבעיטות שלה לשער הן מחוץ לרחבה. יוצא הדופן, זה שיכול לעשות את ההבדל דווקא בכניסה לאזורים הקרובים לשער, הוא ארון ראמזי מארסנל.

 

ראמזי תמיד משחק מאחורי בייל, וכשהאחרון זז לצדדים ראמזי הוא זה שעושה את התנועה לכיוון השער. ראמזי הוא קשר מרכזי, אבל גם "מסתנן" רחבות מדהים, מהסוג של ערן זהבי. לא סתם הוא הבקיע 16 שערים עבור ארסנל בעונה שעברה, כולל חמישה בליגת האלופות (העונה סבל מפציעה ארוכה). אחרי בייל, הוא השחקן שנוגע בכדור הכי הרבה בשליש ההתקפי של המגרש בממוצע למשחק (40 לעומת 28), גם יותר משחקני הכנף האל רובסון קאנו (רדינג, 17 נגיעות בממוצע) ודייויד קוטריל (ברמינגהאם, 16).

 

 

איך עוצרים אותו? מלאכת עצירת ההסתננויות של ראמזי תיפול על כתפיו של ייני, האיש למשימות מיוחדות של גוטמן. כולם זוכרים את העבודה של מגן־קשר מכבי ת"א מול רונאלדו, אבל כאן, בניגוד לאותו משחק, ייני לא יצטרך ללכת לעזור בשמירה על הכוכב הגדול אלא ללוות את ראמזי בכל אשר יפנה. המשימה הזו סופר־חשובה להצלחת הנבחרת בשבת וייני הוא השחקן היחיד שגוטמן באמת סומך עליו שיבצע אותה.

 

הבלמים: כאב ראש לקולמן

נגענו בסכנה שמגיעה מבייל ומראמזי, אבל האמת היא שנבחרת ישראל צריכה להראות לנו דווקא הרבה התקפה משלה. גם סוכנויות ההימורים מציבות את הכחולים לבנים כפייבוריטים (יחס 1.85 לניצחון ישראלי מול 4.5 לניצחון של וויילס).

 

עד עכשיו במוקדמות וויילס הציגה הגנה טובה וספגה רק שני שערים בארבעה משחקים. בכל המשחקים האלה קולמן הציב את אותם שני בלמים ‑ אשלי וויליאמס מסוונזי וג'יימס צ'סטר מהאל ‑ אבל הפעם צ'סטר הפצוע לא ישחק, ופה טמון המפתח להתקפה הישראלית.

 

 

החלוקה בין שני הבלמים הקבועים של וויילס ברורה. וויליאמס מצוין במשחק הגובה בעוד שצ'סטר, המהיר והטכני יותר, תורם בעיקר על הקרקע. אפשר לראות את זה בבירור בכמות ה"עימותים" של השניים. כמעט כל עימות (כניסה למאבק על כדור מול יריב) של וויליאמס הוא בגובה, כפי שניתן לראות בתרשים, ואילו צ'סטר, כמו בלמי ישראל, מוצא עצמו יותר נלחם על הכדור בגובה הדשא. הבעיה של קולמן היא שהבלם המחליף, ג'יימס קולינס מווסטהאם, שיפתח בשבת במקום צ'סטר, דומה מאוד דווקא לוויליאמס ולא משלים אותו. המשמעות היא שוויילס תשחק עם שני בלמים לא מאוד מהירים.

 

איך תוקפים אותם? האיטיות הוולשית פירושה שנראה כמה שיותר התקפות מהמרכז, בניסיון ליצור משחק מהיר מול אותם בלמים. לנצל את הזריזות הישראלית באמצע ולא מהאגפים, שם נבחרת וויילס כן מציגה שחקנים עם מהירות טובה. ליאור רפאלוב, שכנראה נמצא בכושר הטוב בקריירה ויפתח בצד ימין, לא ישחק דווקא הרבה באגף אלא ינסה להעביר את הזמן קרוב יותר לזהבי ולעומר דמארי. שימוש נכון ברפאלוב יכול להפוך אותו לאיש המשחק הזה.

 

יש לכך שתי משמעויות נוספות הנוגעות להרכב הנבחרת וסביר להניח שנשמע עליהן במהלך האימונים הקרובים. המשמעות הראשונה היא שטל בן חיים פחות מתאים למשחק הזה וגוטמן ודאי ינסה שחקנים נוספים, שגם הם יכולים, כמו רפאלוב, להיות קרובים יותר לדמארי וזהבי. האפשרות המובילה ביותר היא זו של בן שהר, שהבקיע צמד בשבת בווילם ויכול להיכנס לעמדה של בן חיים.

 

ליאור רפאלוב. יכול להיות איש המשחק (צילום: AFP) (צילום: AFP)
ליאור רפאלוב. יכול להיות איש המשחק(צילום: AFP)

 

המשמעות השנייה היא שגוטמן ודאי יתרגל גם מערך קצת שונה מהרגיל, במטרה להעמיס על אותו מרכז איטי. לגוטמן יש את האפשרות לשחק עם תומר חמד כחלוץ המרכזי ודמארי מאחוריו. במקרה הזה זהבי יזוז מעט שמאלה ואז כל הרביעייה ההתקפית, כולל רפאלוב, תיצור יחד עומס על מרכז ההגנה הוולשי.

 

מההיכרות שלנו עם גוטמן הוא ישתדל לשנות כמה שפחות מהנוסחה שהצליחה במשחקים קודמים ולכן יש להניח שבן חיים הוא עדיין האופציה המועדפת ושהמערך שכולל את חמד - כנראה המתאים ביותר להתמודדות מול הגנת וויילס - יופעל רק כתוכנית גיבוי אליה יהיה אפשר לעבור במהלך המשחק.

 

 

את כל הדברים האלה ינסה גוטמן להעביר לשחקנים בארבעה ימים. את התנועה של בייל ועבודת דגני ובן הרוש מולו; את הסכנה מראמזי והמשימה של ייני; את הדרך לנצל את איטיות בלמי וויילס והמעבר למערך הנוסף בשעת צורך. ארבעה ימים, זה הכל, אבל אם הנקודות האלה יבוצעו כמו שצריך, סיכוי מצוין שכשנבוא לנתח גם את נבחרת בלגיה בשבוע הבא נעשה זאת עם חיוך גדול והמון אופטימיות.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים