עד 2017: צה"ל יפטר עוד 2,000 אנשי קבע

צה"ל יאיץ את פיטורי אנשי הקבע: כשנתיים לאחר שצה"ל החל לפטר אלפי אנשי קבע כחלק מתוכנית התכנסות כוח אדם כלל צבאית, פועלים כעת באגף כוח האדם ובאגף התכנון להאיץ את פיטוריהם של 2,000 אנשי הקבע שנותר לפטר במסגרת התוכנית. רוב המהלך יושלם בתוך כשנה. כך מסר היום (ג') גורם ביטחוני בכיר. "המטרה היא להגיע עד לינואר 2017 כשלצה"ל יש עד עשרות אלפי אנשי קבע", מסר הגורם.

מנתונים שהציג היום הגורם הביטחוני עולה כי מניין כוח האדם בקרב אנשי הקבע רשם עלייה בעיקר בשנים שאחרי אירועים ביטחוניים גדולים, כמו מבצע "חומת מגן", מלחמת לבנון השנייה ומבצע "עופרת יצוקה". השיא נרשם לפני כשלוש שנים עם מספר גדול יותר של אנשי קבע. מאז פוטרו כ-2,500 אנשי קבע במסגרת תוכנית הקיצוצים הגדולה בצה"ל. השיא "החיובי" נרשם בצה"ל בשנת 2000, אז היה בצבא מספר קטן יותר של אנשי קבע.

"על כל אלף אנשי קבע שאינם בשירות, צה"ל חוסך בממוצע בשנה כ-200 מיליון שקל, כולל חישוב הפנסיה. כל מה שחסכנו עד כה הושקע באימונים ובציוד", ציין הגורם הבכיר. בצה"ל מקווים שוועדת לוקר לבחינת מתווה תקציב הביטחון, שסיימה את עבודתה בחודשים האחרונים וגיבשה את המלצותיה, תגיש אותן לממשלה בחודש מאי או ביוני הקרוב.

אישורן ככל הנראה יסלול את הדרך לתוכנית רב-שנתית חדשה, "גדעון" (על שם המצביא המקראי), שעל תכנונה עמלים בחודשים אלה ארבעה צוותים בראשותם של קצינים בכירים בנושאי אימונים, הצטיידות, כוח אדם והתעצמות. בין היתר יבחן הצוות שעוסק בהתייעלות כוח האדם בצבא, כיצד ניתן יהיה לצמצם פרקי זמן של הכשרות (דוגמת אימוני טירונות ואימון מתקדם של לוחם חי"ר), בעקבות הטענה הרווחת והמקובלת בצבא לפיה יש זמנים רבים מיותרים עבור החייל שבקצה בתקופת ההכשרה, או זמנים שאינם מוקצים כלל להכשרתו, כגון תורנויות ניקיון, מטבח ושמירות.

מטרה נוספת שניצבת בפני צוותי תכנון התוכנית נוגעת להתמודדות עם קיצור השירות לבנים - מ-36 ל-32 חודשים עבור החיילים שיתגייסו החל ממחזור יולי-אוגוסט הקרוב, מהלך שהשפעתו תורגש ב-2018. הגורם ציין כי ייתכן שייסגרו יחידות בעקבות קיצור השירות, שיגרע מצה"ל אלפי חיילים.

"לדעתי, יותר חשוב יכולת לתכנן על בסיס תוכנית מסודרת ורב-שנתית, לכמה שנים קדימה, מאשר תקציב גדול יותר", העריך הגורם הביטחוני, שהזכיר כי בשל היעדר חוק תקציב לשנת 2015, בעקבות הבחירות, צה"ל התנהל בשלושת החודשים הראשונים של השנה בתקציב של אחת ל-12, כמו יתר משרדי הממשלה, כלומר העברת תקציב לצבא אחת לחודש.

"תקציב צה"ל כעת לשנת 2015 הוא 30.3 מיליארד שקלים מתוך 58 מיליארד שקלים של תקציב הביטחון. תקציב צה"ל השנה גבוה יותר מהשנה שעברה בגלל השיפויים שקיבלנו על מבצע 'צוק איתן',

 בין היתר לצורך חידושי מלאים". הגורם התייחס גם לתוכנית צמצום מערך המילואים שיצאה לדרך לפני כשנתיים וכוללת סגירה של חטיבות שריון, אגדי לוגיסטיקה וארטילריה וכן טייסות ותיקות. המהלך כולל גם בעת הזו שחרורם של אלפי מילואימניקים: "נקטין במסגרת התוכנית את מערך המילואים בעשרות אלפי מילואימניקים שגם ככה לא מוזמנים למילואים, בתהליך שכבר החל. יום מילואים ממוצע עולה לצבא כ-550 שקלים".

בנוגע למשבר בין ממשלת ישראל לממשל האמריקני, ציין הגורם הביטחוני כי בכל הקשור לתמיכה השנתית, בסך 1.3 מיליארד דולר לצה"ל, ולתיאום הביטחוני, לא חל שום שינוי: "להפך, היקף הסיוע רק גדל בשנים האחרונות, והתיאום הביטחוני והמודיעיני הדוק כבעבר". יחד עם זאת, הגורם הודה שבמהלך מבצע "צוק איתן" עצרה ארה"ב אספקה של טילים עבור מסוקי קרב של חיל האוויר במהלך חריג. הגורם הבכיר ציין עוד כי על רקע לקחי "צוק איתן" התקבלה השנה תוספת של מיליארד שקלים לזרוע היבשה, שמתבטאת בין היתר בחידוש מלאים, רכש של כלים הנדסיים ואימונים נרחבים לכוחות החי"ר, השריון והתותחנים.