את הבלגן עם עטר אפשר היה למנוע / מליניאק
אם גוטמן היה קודם משוחח עם החלוץ ורק אחר כך מודיע אם הוא מזמין אותו, הפרשה הזו הייתה נחסכת מאיתנו. עכשיו במקום להתכונן לוויילס ולבלגיה, הנבחרת צריכה להתעסק בשטויות
לפני המשחקים נגד קפריסין ואנדורה היינו עסוקים במשך שבועות בזהות השוער. לפני וויילס ובלגיה אנחנו עוסקים בזימונו וניפויו של אלירן עטר. כמה כישרון צריך בשביל להסיט בכל פעם את תשומת הלב לעניינים שוליים?
- הפרסום הראשון ב"ידיעות אחרונות" על השיחה בין עטר לגוטמן
- הניפוי של עטר מסגל הנבחרת
- התגובה של עטר
- וההתקפה החריפה כלפיו בנבחרת
אם אלי גוטמן היה קודם משוחח עם עטר ורק אחר כך מודיע אם הוא מזמין אותו, כל הבלגן היה נמנע. אבל אם כבר אלירן הוזמן, ועשה את המיוחס לו (סלנג של כתבי משטרה), אז המאמן היה צריך לנפות אותו, למרות שנראה הזוי לזמן ולנפות שחקן תוך כמה ימים.
בנבחרת אמורים לשחק השחקנים שנמצאים בכושר הטוב ביותר. במציאות לא תמיד הטובים ביותר כלולים בסגל. "המרקם החברתי" חשוב, במיוחד בישראל. אם נפסיד חלילה לוויילס בסמי עופר, ושחקנים שלא ישותפו יתחילו להדליף רפש מחדר ההלבשה, איך ייראו ההכנות לבלגיה? לנו אין גארת' בייל ולא אדן הזאר, רק הקבוצתיות תנצח. אם לא ננצח את וויילס פה, איך נעבור אותם בקרדיף?
נבחרת היא אוסף של כוכבים, ובעידן הלגיונרים כששחקנים מפוזרים באירופה קשה להעמיד הרכב שמבוסס על 7־6 שחקנים מאותה קבוצה. רוב שחקני נבחרת הם כוכבים בקבוצות שלהם. לכוכב יש מבנה אישיות שונה, וצריך להתייחס אליו שונה. אם מאמנים היו מנפים את כל השחקנים הבעייתיים, הנבחרת הייתה על הפנים. יש שחקנים שמגיע להם יחס שונה, לטובת הנבחרת. כוכב צריך לפעמים חופש להתבטא (במגרש), השאלה היא כמה חופש לתת? התשובה: אסור לתת לו לחצות את הקו שמפרק את הקבוצה.
וויין רוני הוא לא נער מקהלה. נראה לכם שהוא לא יוזמן לנבחרת אנגליה? אלירן עטר התייבש בריימס חודשים על הספסל, נראה לכם שהוא דרש הבהרות מהמאמן שלו שם? אם הוא היה דורש ממני הבהרות לגבי סיכוייו לעלות בהרכב, הוא היה מנופה במקום. גוטמן העדיף לא לעורר בלגן, השאיר את עטר בסגל ונאלץ לנפות אותו אחרי שדברים יצאו החוצה.
על דבר אחד אפשר להסכים: אם תוכן השיחה עם גוטמן לא היה דולף לתקשורת, עטר היה היום בסגל ואולי גם בהרכב. אבל אם מאמן חושש ששחקן יפרק את הקבוצה, זכותו וחובתו לוותר עליו. שניהם מאשימים זה את זה בהדלפה, אבל יש מצב ששניהם דוברים אמת. מספיק שאחד מהם סיפר לצד שלישי, שסיפר לעיתונאי, אז איש מהם לא הדליף לתקשורת.
יש רק פתרון אחד שלמדתי פעם מאבי כשרציתי לספר לו סוד, וביקשתי שלא יגלה לאף אחד. אם אתה רוצה שאף אחד לא יידע, ייעץ אבי, אל תספר גם לי.
המוסר הכפול של מכבי ת"א
פאקו אייסטראן התלונן שההשתתפות של שחקניו בנבחרת תפגע במכבי ת"א. באלופה מביעים פליאה על אי־זימונו של גל אלברמן, שמצוי בכושר מצוין. גם אני מביע פליאה על החוצפה שיש למועדון הזה, שביקש (וגם קיבל) שחרור גורף לכל שחקניו מאימון, והחריב בשבוע שעבר מחנה אימון לנבחרת. גוטמן לא הזמין את אלברמן, כי הוא בסך הכל דואג למכבי ת"א.
בהזדמנות: תיק הספורט
ממקורות המקורבים למשא ומתן הקואליציוני, נודע לי שבוגי יעלון ויתר על תיק הביטחון, משה כחלון לא מעוניין באוצר ונפתלי בנט ירד מהדרישה לתיק כלכלי בכיר. כולם הולכים על תיק הספורט.
הלוואי שזה היה המצב. כשהיינו ילדים, וזה היה מזמן, הקיוסקאי בשכונה שלנו, כשלא היה לו כסף קטן להחזיר עודף, היה נותן מסטיק. תיק הספורט הוא העודף שיינתן למפלגה או לח"כ שירגיש מקופח. קח ספורט ושתוק.
על פי תפיסתי, אין תיקים קטנים ותיקים גדולים. יש רק אנשים קטנים וגדולים. האדם הוא שעושה את התפקיד, לא ההפך. יוסי שריד הפך משרד קטן לאיכות הסביבה לגורם משמעותי. כחלון עשה במשרד קטן – תקשורת – מהפכה בשוק הסלולר. ללימור לבנת לקח קדנציה שלמה להבין מה קורה בספורט, אבל מרגע שהבינה את הפוטנציאל שטמון בתיק, היא זכתה ליותר הכרה ופרסום משרי איכות הסביבה, החקלאות ופיתוח הנגב והגליל גם יחד.
תיק הספורט זכה לכותרות גדולות בקדנציה האחרונה, כי היה מעניין. קרו דברים. נפלו החלטות חשובות. השתנו סדרי בראשית. חבל שהממשלה התפרקה והלכנו לבחירות, כי הספורט הולך לחזור שוב לשולי השוליים. פרט לאיים בודדים של מצוינות, אין פה ספורט. עד שסוף־סוף אחרוני הדינוזאורים הלכו הביתה, הכל ייתקע. שרת הספורט גירשה את הוורשביאקים ואת אבי לוזון, אבל תראו את המוגלה שצפה והתגלתה באיגוד השחייה. אמנם הוקמה מינהלת ליגה בכדורגל, אבל היא עדיין לא סיפקה את הסחורה. ההקצבות מגיעות אמנם ישירות לחשבון הבנק של הקבוצות, אבל מרכזי הפועל ומכבי ממשיכים לחפור מנהרות.
החדשות הטובות, הכנסות הטוטו גדלות ב־20 מיליון שקלים בחודש! יהיה הרבה יותר כסף לחלק, זה אומר שצריך לשים עין על החתולים שזוממים על השמנת. עד לא מזמן הכוח התרכז בידי מי ששלט במועצת ההימורים, אבל כוחם של נציגי הספורט הלך ופחת. המועצה הלאומית לספורט הוקמה כדי להעביר את הכוח לגוף שיש בו השפעה גדולה לשר הספורט
. טוב שהשפעת מרכזי הספורט נחלשת, אבל יהיה רע מאוד אם השר או השרה החדשים יכניסו מקורבים למועצה שתנהל את הספורט.
שרי ספורט מתחלפים בכל שנתיים בערך, ולשר החדש ייקח מינימום שנה ללמוד מי נגד מי. לפני שיחמם את הכורסה, יתחילו לערבב אותו מכל הכיוונים. ההיגיון אומר שליכודניקים הם אוהדי מכבי או בית"ר ומפלגות שמאל אוהדי הפועל. אבל איתן כבל, איש מפלגת העבודה, הוא מכביסט, ויריב לוין הליכודניק אוהד הפועל. הם לא יאמינו מאיפה יבואו הלחצים.
הנושא החם הוא ביטול הפטור ממס לשחקנים זרים. הכל כבר היה סגור, שרי האוצר והספורט המליצו, הממשלה אישרה, אבל הכנסת התפזרה ושוב ביטול הפטור נדחה. מאות עובדים מפוטרים בכי"ל, ומאות שחקנים זרים מקבלים פטור ממס הכנסה. רובם לא מקדמים את הספורט בישראל בסנטימטר. בודדים משחקים בקבוצות שמתחרות באירופה. שרים מתחלפים, העסקנים נשארים, והמדינה דואגת לזרים ודופקת את הישראלים. אם אובמה יטיל אמברגו על כדורסלנים אמריקאים, אפשר לסגור את הכדורסל.
לפנייה לכתב/ת 
