קורס מחשבים ליצרני מדי צה"ל מבית ג'אן
המחשבים בבתי העובדים הוותיקים ממפעל מקט טקסטיל, כבר לא משמשים רק את הילדים שלהם: כ-14 עובדים, העוסקים בייצור של מדי צה"ל, השתתפו לאחרונה בקורס מחשבים במימון המדינה. היום הם ממשיכים לפתח את הידע שרכשו וכבר מעצבים בעזרתו בעבודה. "כמו ללמוד שפה חדשה"
זיאד סאללחה (59), תושב הכפר בית ג'אן, החזיק שנים ארוכות מחשב בביתו, אבל מי שבעיקר נהנו ממנו היו ילדיו. היום, גם סאללחה רגיל לגלוש ברשת, לאחר שהשתתף בקורס מחשבים ביחד עם עובדים נוספים ממפעל מקט טקסטיל בו הוא מועסק. "אני מרגיש כמו בן אדם שלמד פתאום לקרוא ולכתוב. זה כמו ללמוד שפה חדשה, הוא מספר.
מעוניינים בהסבה מקצועית? כנסו לעמוד שינוי מקצועי :
מנעולנות ומחשבים: הכשרות לעובדי פרי גליל
סאללחה, אב לחמישה ילדים בוגרים, עובד בתחום התפירה כגזרן כבר 40 שנה, מהן 12 שנה במפעל, וגם מלמד תפירה, גזירה ותבליטנות. הקורס בו הוא השתתף נערך לעובדי המפעל על ידי הקרן הממשלתית מעגלים, המממנת הסבות והכשרות מקצועיות לעובדים במקצועות שוחקים.
הקורס כלל לימוד שימושים בסיסיים בתפעול המחשב, כמו שימוש בוורד, חיפוש ברשת, פתיחת חשבון מייל, מעקב אחר חשבונות הבנק, וגם עיצוב בסיסי - כמתבקש מעבודתם. היום הוא ממשיך לפתח את הידע שרכש, בסיוע בנו הצעיר בן ה-16 ובאופן שגם משמש אותו בעבודה. "לפני כן לא ידעתי כיצד להפעיל את המחשב והיום אני מצייר בו רישומים", הוא מספר. "זה נתן לי הרבה גם מבחינה מקצועית וגם לידע אישי".
"רצינו לעשות משהו למען העובדים"
מפעל מקט טקסטיל ממוקם בכפר הדרוזי בית ג'אן בהר מירון ועוסק בשיווק וייצור מדים לצה"ל. מנהל המפעל, קאנג' קבלאן (33), אב לשניים, מספר כי המפעל נוסד לפני כ-30 שנה על ידי אביו, כחברה קטנה מתחת לבית הוריו. כבן הבכור במשפחה, קיבל לידיו את ניהול העסק לפני כעשור, לאחר שחרורו מהצבא ולימודי הנדסה, תעשייה וניהול.
במפעל מועסקות כיום כ-150 נשים דרוזיות, כולן תושבות הכפר, והוא כולל גם מעון לילדיהן. "כשאבא בנה את המפעל, החזון שלוה היה לספק פרנסה ותעסוקה לכפר", הוא מספר. "הדגש הוא על האישה הדרוזית והשתלבותה בחברה. המתפרה נמצאת בתוך הכפר כדי שהנשים לא יצטרכו לצאת מחוץ לכפר וכדי לספק תעסוקה בתוך הכפר".
כ-50 מעובדי החברה הם בעלי ותק של כ-15 שנה ומעלה. את הקשר עם מעגלים בעקבות קבלאן יצר בעקבות פרסומים בהם נתקל. "רצינו לעשות משהו למען העובדים שחצו את גיל 50, ועלה הרעיון לפתוח קורס מחשבים משולב בלימודי עברית", הוא מספר.
הקורס התקיים פעם בשבוע, בשעות אחר הצהריים, וכלל כ-60 שעות. בקורס השתתפו כ-12 מעובדות המועסקות כתופרות במפעל וכ-2 עובדים. בסיומו השתתף המפעל במימון מחשבים לעובדים. התגובות של העובדים מאוד חמות לדבריו. "הקורס שינה את העובדים", הוא מספר.
"הם והמחשב היו כמו שמיים וארץ, אבל היום לכל אחד מהם יש מחשב ואי מייל. אני רואה אותם נכנסים למיילים, יודעים מה זה טוויטר ומחוברים יותר לעולם", הוא מוספר. "אנחנו משתדלים לדאוג לעובדים גם בחייהם הפרטיים, אפילו במתן השכלה כללית, ובאמת יש מחויבות ונאמנות גבוהים מצדם. לפתע אישה בת 55, שכל חייה עמדה מאחורי מכונת תפירה, לומדת להשתמש במחשב - זה לא מובן מאליו".
משתתפת נוספת בקורס היא פייזה נפאע (53). "הקורס היה מצוין", היא מספרת." לפני זה לא חלמתי להשתתף בקורס כזה. היה לי מחשב בבית, אבל לא היתי מתקרבת אליו, זה לא עניין אותי. היום אני יודעת לכתוב מיילים, אני חוסכת זמן בזימון תורות לקופת החולים ונכנסת לחשבון הבנק".
נפאע, נשואה ואם לשניים, מועסקת כ-15 שנה כתופרת בחברה - מקצוע אותו למדה מאמה. הקורס עזרה לה לדבריה בעיקר ברמה אישית וגם היום, בביתה, היא ממשיכה לשכלל את ידיעותיה וללמוד תוכנות חדשות, לא מעט בסיוע ילדיה. "יש לי הרבה דברים ללמוד - איך לעבד בתפירה, עיצוב ועוד. היום אני ממשיכה להתפתח לבד".
מועסקים במקצוע שוחק - ומעוניינים בהסבה מקצועית? למידע נוסף באתר של קרן מעגלים ובעמוד הפייסבוק
לפנייה לכתב/ת 
