כמה ירוויח משרד האוצר אם הדולר יעלה?
צמצום סיכונים או הימור. החלטת בנק ישראל להשאיר את הריבית על כנה הורידה השבוע את שער הדולר בכ-2.3%. משרד האוצר ניצל את ההזדמנות וביצע שתי עסקאות גידור דולר-שקל. אבל מה זה בכלל גידור? למה עושים את זה? ומה ניתן ללמוד ממהלך הגידור של האוצר על חלק מהחוב הדולרי?
אנו נתקלים הרבה במילה גידור - חברות מגדרות את החשיפה במט"ח, משקיעים מגדרים את הסיכון, והאוצר מגדר את החוב הדולרי שלו.
רק אתמול פורסם כי יחידת ניהול החוב באגף החשבת הכללית במשרד האוצר, ביצעה עסקת גידור מסוג דולר-שקל ב-100 מיליון דולר והיום התקיימה עסקת גידור שנייה של האוצר בשוק המט"ח, בתוך פחות מ-24 שעות. על פי הערכות, העסקה היום מסתכמת כמה עשרות מיליוני דולרים. העסקה הראשונה היתה ביום בו הדולר צנח ב-2.3% והיא היתה הראשונה השנה, בהמשך לעסקאות גידור בסך 1 מיליארד דולר שנעשו בשנת 2014.
עוד כתבות בנושא בערוץ שוק ההון
הדולר צונח; האוצר ניצל את התחזקות השקל
כוח הפטפוט: האמירות שהפילו את הבורסה
מה זה אומר? מה בעצם עושים באוצר? נתחיל דווקא מהסוף, האוצר בעצם מקבע את שער הדולר בחלק מהחובות הצמודים לדולר (ההיקף המדויק עסקת הגידור לא נמסר). נניח רק לצורך הדגמה שלמדינה יש חוב דולרי של 1 מיליארד דולר. החוב הזה כמובן צמוד לדולר, ככל שהדולר חלש יותר כך היקף החוב נמוך יותר וההיפך.
האינטרס של המדינה (בהקשר של החוב הדולרי) הוא שהדולר יהיה נמוך. אם להערכת האוצר הדולר ירד לשער נמוך, ניתן לקבע את השער ואז גם אם הדולר יחזור לעלות, זה לא ישפיע על היקף החוב. באותו יום בו ירד הדולר ב-2.3% ל-3.92 שקל, באוצר (יחידת החוב) העריכו שזה שער נמוך והם העדיפו לקבע את החוב לשער הזה, לנטרל סיכון ולצמצם את החשיפה לדולר.
בואו להכיר את שוק ההון
1. רוצים להיות בעלי מניות בחברה?
2. איך חברה הופכת לציבורית ונסחרת בבורסה?
3. לא רק מזל: כך הבורסה מסייעת לצמיחה
4. המדד שסיפק תשואה של 1,450% בבורסה
5. מי הכי מסוכן ומי הכי רווחי? מדריך לבורסה
הדרך לעשות גידור מגוונת. את החוב האמור - 1 מיליארד דולר אפשר לגדר בעסקאות עתידיות שנקראות עסקאות פורווארד ועסקאות החלף שנקראות עסקאות סוואפ. מדובר באותה הגברת בשינוי אדרת. אפשר גם לפעול דרך אופציות וחוזים עתידיים (שכוללים את הפורוארווד והסוואפ ונוספים). הרעיון פועל כך - החוב של ה-1 מיליארד דולר אמור (להדגמה בלבד) להיפרע בעוד שנה.
ההפסד מתקזז מול הרווח - הגנה מושלמת
כלומר עוד שנה האוצר צריך לשלם למחזיקי החוב הזרים את ההלוואה שנטל מהם בסך 1 מיליארד דולר. עד לפני מספר ימים - לפני ביצוע עסקת ההגנה/ הגידור, היה שווה החוב בשקלים מעל 4 מיליארד שקל (הדולר היה מעל 4 שקלים), ולפתע פתאום החוב ירד ל-3.92 מיליארד שקל (שער דולר של 3.92 שקל).
באוצר מעריכים שזה "מחיר קניה", הם רוצים לקבע את המחיר הזה, אז הם עושים עסקה שבה הם קונים דולרים בעוד שנה (ביום פדיון האג"ח) לפי המחיר הנוכחי (בתוספת של שברירי אחוז בגלל הריבית), ורק לשם המחשה - נעשית עסקה מול בנק זר לרכוש 1 מיליארד דולר עוד שנה בדיוק ב-3.92 שקל לדולר (בפועל זה כאמור עשוי להיות במחיר מעט גבוה יותר בגלל הריבית).
במילים אחרות, באוצר בעצם מקבעים את החוב השקלי ל-3.92 מיליארד שקל. עוד שנה הם יצטרכו לשלם למחזיקי החוב 1 מיליארד דולר, אך מנגד הם גם קונים 1 מיליארד דולר במחיר קבוע מראש,
כך שכל התנודתיות בטווח של שנה לא משפיעה עליהם.
האם באוצר מאמינים שהדולר יעלה?
נמשיך את הדוגמה – נניח שהדולר עלה ל-4.5 שקל. אז עוד שנה החוב גדל ל-4.5 מיליארד שקל – האוצר בעצם הפסיד בגלל עליית הדולר (580 מיליון שקל – ההפרש בין החוב 3.92 מיליארד שקל לחוב עוד שנה). אך בזכות הגידור, הרי שמול ההפסד המקורי יש רווח זהה (580 מיליון שקל – האוצר קונה מיליארד דולר לפי 3.92 שקל לדולר, אך הם שווים 4.5 מיליארד שקל). ההפסד מתקזז מול הרווח, ההגנה מושלמת.
ומה הגידור בעצם אומר לנו? אולי באוצר מאמינים שהדולר יעלה, אולי הם פשוט מעדיפים מעין חוב שקלי על חוב דולרי; אולי פשוט הם מעוניינים לשנות את תמהיל החוב. הם לא מספרים לנו, אבל אם היקף הגידורים יעלה זה עשוי להיות רמז עבה לגבי הערכתם את כיוון הדולר.
המאמר נכתב על ידי מערכת מהון להון , מדריכים לצרכנות פיננסית.
