חמישה מי יודע: מסלולי מים בצפון

"טיולי המים שלא הכרנו", הוא ספר טיולים ייחודי העוסק כמעט בתורת הנסתר. יש בו מסלולים ממש-לא-מוכרים, המיועדים לטיולי מים של ממש. לא "על יד מים", או "כמעט מים", ובוודאי שלא ספרי מעיינות למיניהם, שהבילוי שם הוא במקרה הטוב ברמת הזולה והצידנית.

מטבע הדברים הטיולים הם בצפון, אך לא רק ב"ארץ-פלגי-מים" שבעמק החולה, אלא גם בעמק הדרומי, בכנרת וסביבותיה, בעמק המעיינות ובים הצפוני. חלק ניכר מהטיולים יבוצע בעזרת "סוסון הים" - זהו מתקן פשוט וחינמי להרכבה עצמית, שמעבר לציפה במים, הוא מעניק לטיולים במים העמוקים גם מימד של בטיחות.

שלושת  האלונים

טיול זה, המותאם לילדים מגיל 10 ומעלה, נערך בפלג של הדן הזורם דרומית לחורשת טל. על מנת להגיע לשם נפנה ימינה מכביש 918 , כ-400 מטר מזרחית לכניסה לחורשת טל. ניסע כ-600 מטר מערבה, ונפנה שמאלה בצומת. נמשיך כ-400 מטר נוספים עד לשער סגור. נחנה כ-50 מטר צפונה ונשוב לשער. משם נחליק לפלג שמאלה, ומיד נעבור דרך צינור בטון ונטייל בהליכה-דישדוש עם זרם הנחל.

(צילום: עמרי בהט)

בתחילה הזרם חזק למדי. אחר כך הוא מתמתן. גובה המים המירבי הוא כ-80 ס"מ, והם מותאמים לשתיה ולרוויה. באפיק ישנם גם כמה מפלונים זעירים וסימפטיים.

(צילום: עמרי בהט)

לאחר כ-500 מטר במים נצא ימינה, נעלה על הגדה התלולה אל שלושת האלונים העתיקים והשגיבים. בדרך כלל משתלשל שם חבל לעזר. המתקשים יוכלו לצאת ביתר קלות שמאלה, בין עצי התאנה. פחות אטרקטיבי וגם פחות אלונים, אך יותר מזמרה. מכאן, מהגדה המזרחית או המערבית, נשוב צפון מזרחה לרכב.

• כלל בטיחות שחשוב לזכור: ההורה הולך מ ל פ נ י ם (!!!) צמוד לילד שמאחור. וזאת, בניגוד להגיון הפשוט ולתרגולות. כמו כן, מומלץ להורה/החלוץ לקשור מזמרה לפרק היד, שתזמור רק את שלוחות הפטל.
  

הנחל הסמוי מן העין  

זהו טיול מים קליל ונינוח. כדי להגיע אליו ניסע בכביש 99 מצפון המצודות, ומזרחה לעבר דן, הבניאס והחרמון. ביציאה מקרית שמונה נפנה ימינה (דרומה) על פי השילוט של שדה התעופה (הנתק"ש - נמל תעופה קריית שמונה המושבת מזה שנים רבות). בסיבוב החד השני נחנה, ונפסע רגלית כ-50 מטר צפונה במעלה זרימתו של נחל עיון. כאן נתיישב במים במעין תעלה שטוחה, ונתקדם על ישבננו.

(צילום: עמרי בהט)

לאחר כ-150 מטר נגיע למפלפלון ונגלוש לתוך בריכה צלולה. אלו נוצרו כתוצאה משבר במוביל המים בו אנו גולשים. עד כאן - מסלול זה מותאם לילדים, כאשר ההמשך הוא למבוגרים השולטים בשחייה.על כן, למשפחות עם ילדים נציע לצאת מה"בריכה" ימינה (מערבה) לכיוון הכביש, ולהמשיך רגלית כ-100 מטרים נוספים עד שמגיעים סמוך ל"טרמינל" (הנתק"ש) ולבקיעת שני מפלונים היוצאים מן הסבך.

(צילום: עמרי בהט)

המהדרין, אף נוהגים לקשור חבלים בראש המפלים לשעשועי הילדים. מכאן ניתן להמשיך ולהתקדם במים עוד כ-50 מטרים עד לבריכה נוספת. משם נצא ימינה, ונשוב למכונית בשמחה ובששון.

• טיפ חשוב: מומלץ תמיד שלא לקדם את הרכב לנקודת הסיום. ההליכה היא סגולה להתייבשות ולהתחשבות בשלום הריפודים.
  

מסלול האגדות

טיול זה מותאם לילדים מגיל 12 על פי המתכונת שצוינה במסלול "3 האלונים" (מיקום ההורה/אחראי, והמזמרתו שלו תפקיד מפתח בעלילה). ועכשיו ברצינות - הסמלול מיועד לקרביים שביניכם - הוא אינו קל ויש להיזהר בו. 

כדי להגיע אליו ניסע בכביש 918 מחורשת טל מזרחה. לאחר כק"מ נפנה ימינה (דרומה) בסמוך לגשר שעל הבניאס, ומיד נפנה שוב ימינה (מערבה). ניסע עוד כ-100 מטרים, ונחנה מבלי לחסום את שער שמשמאלנו. נרד ימינה (צפונה) לסדרת מפלפלונים (מקום מצוין לצילומי מחזור).

(צילום: עמרי בהט)

בראש המעלה נצא שמאלה בטרם נגיע למעבר הכביש. כעת אנו על כביש 918, נחצהו בזהירות ונצעד מערבה. לאחר כ-100 מטרים נעבור על גשר קט, נאגפו משמאל ונרד מן הגדה המערבית, ליד צינורות כחולים, אל הפלג. והמזמרה - שתזמור. נחלוף מתחת לגשר ומיד נמשיך עם הזרם. מיד נרד במפל, ולאחריו נמשיך בזרם הלוך וזמור. לאחר כ-50 מטרים נגיע לעולם האגדות.

(צילום: עמרי בהט)

עולם האגדות מכונה כך לא סתם. יש בו יופי שלא מן העולם הזה, ומים שוצפים ומרהיבים. בתחילת המסלול נעבור מפלון עז, ולאחריו נגיע ל"עץ של פו הדב" וניעזר בו לעקוף מימין. נקפיד לרדת בשולי המפלונים, שכן במרכזם תמיד כרוי בור. הזרם חזק. העומק המרבי - כמטר, אבל לאחר המפלון השני הכול מתמתן.

נצעד במים בין הערבות, ובהמשך, במעיין, ישנה תעלה הסובבת ימינה (דרומה). לאחר כ-300 מטר נחלוף מתחת לצינור, ובצמוד אליו נטפס מעלה ושמאלה (מזרחה). נפנה שמאלה בדרך, נהלך כ-200 מטר למעבר מושכל בשער, ולרכב שמאחריו.

נחל אינשם (התעלה העורקית)

על מנת להגיע למסלול הבא יש לנסוע לנקודת הזינוק שבצומת הנצי"ב, ומשם להמשיך לעבר שלושת הקיבוצים - עין הנצי"ב, שדה אליהו וטירת צבי. מכאן ניסע מזרחה בכביש מספר 6678 כ־200 מטרים נוספים. כאן מסתעפת שמאלה דרך עפר. הדרך מתיישרת מיד ימינה, ולאחר כ־300 מטר פונה דרך העפר חדות שמאלה. כאן משאירים את הרכב.

(צילום: עמרי בהט)

מנקודה זו נתחיל לצעוד מטה ומזרחה בדרך העפר המסומנת בכחול, ומיד נשמע משמאל בסמוך קול פכפוך מים, שילווה אותנו מכאן ואילך כמעט לאורך המסלול כולו. ואכן, מרגע זה יש לנו בן לוויה חביב - נחל אינשם. למען האמת זהו לא ממש נחל, אלא תעלה המנקזת את עודפי המים מן התעלות שממערב ומעלה, בין ניר דוד לשלוחות. למרות זאת, המים מתוקים ונקיים, אך אינם מיועדים לשתייה.

לאחר כ־100 מטר של פסיעה במורד דרך העפר, נגיע לחורשה מימין לדרך. כאן נמצא גן עדן קטן, כשצל העצים שסביב הופך אותו לאפלולי. סלעי טרוורטין חלקלקים נשטפים בזרם ההופך לסדרה זעירה של מפלונים. בריכות של ממש אין פה, אך אפשר להשתכשך במה שיש. אפשר גם להמשיך מעט מטה, בתוך האפיק והמים, בג'ונגל עתיר קיקיונים, ולאחר מכן לשוב למחוזות הזולה.

(צילום: עמרי בהט)

כדי לחזור לנקודת הסיום נמשיך מטה בכביש מספר 6678 לכיוון דרום־מזרח. נחלוף על פני כביש הכניסה לקיבוץ עין־הנצי"ב. לאחר כ־700 מטר מהקיבוץ נגיע למסעף המשולט למפעלים האזוריים בבית שאן. זהו כביש "מינוס 200". נפנה בו צפונה וניסע כקילומטר. מימין - מאגר שִפעה המשולט. משמאל - התחנה ההידרואלקטרית. זו נקודת הסיום.

• שימו לב: טיול זה, כמו גם טיולים אחרים באזור, ממוקם ממש בלב שטחיהם החקלאיים של הקיבוצים הדתיים. יש להתחשב ולהימנע מטיולים בשבתות ובחגים.
  

עין דבשה - הטיול של הילדים 

בפרוץ הקיץ מצהיב הגולן, ובהמשך הוא עשוי גם להשחיר, אך את הצהוב והשחור של הקיץ מנמרים כתמי ירק. וכל כתם - מעיין. וכל מעיין שווה ביקור, וכל ביקור - סיפור. רוב מעיינות הדופן קשים להגעה, אך ישנם כאלה הנגישים בקלות, וממש מזמינים לדשדוש במים. כזה הוא, למשל, עין דבשה, המוכר יותר בשמו הערבי - דרבשייה.

למסלול נגיע מכביש מספר 90, המתפצל בצומת מחניים לכביש מספר 91. לאחר שנחלוף על פני קיבוץ גדות משמאל,  נפנה שמאלה לעבר קיבוץ גונן. לאחר כ־8 ק"מ, נראה מצידנו הימני את הכניסה לעין תינה, ובדרך כלל תהיה שם גם כמות נכבדה של כלי רכב חונים בפאתי הכביש. אנחנו נמשיך עוד כ־500 מטר צפונה בכביש ושם נחנה.

(צילום: עמרי בהט)

חמושים בנעליים למים ומופשלי מכנסיים, נרד מיידית אל זרם המים בפינה הדרום־מזרחית של הגשרון. מכאן ואילך אנחנו כבר בשטח רמת הגולן. נמשיך להתקדם בתוך זרם המים שבצינור, ולאחר כ־40 מטרים במעלה הנחל, נגיע למכשול זוויתי לבקר, המותקן בתוך גדר. נפנה שמאלה מעט, ונדשדש באחד הערוצים המתפצלים מן הזרם הראשי.

בכל פעם שישנו פיצול של אפיק זורם בדרך העולה במעלה הנחל, נלך על האופציה השמאלית (צפונית) ובדרך נעבור גם כמה "זולות" חביבות בצל העצים עם בריכות שכשוך נכבדות. 100 מטר במעלה הנחל הזורם, נגיע למפלש גדול חסר צמחייה. בקצה הדרום־מזרחי של המפלש הגדול ממשיך המסלול בתוך הזרם ההולך וגובר, ושוב תסגור עלינו הצמחייה מכל עבר.

(צילום: עמרי בהט)

לאחר כ־60 מטר נוספים במעלה הנחל, בין בולדרים ההולכים ומתעצמים, נגיע לבריכה שלווה וזעירה, ומימין (דרום) טחנת קמח. ניכנס למבנה הטחנה, ונשב ממש מתחת לארובת הפירים שבהם היו צונחים המים. מטחונת דרבשייה נעלה מזרחה מתחת ולאורך אמת המים. נטפס בזהירות על האמה ונהלך על גבה כמה מטרים מזרחה, ומיד נפנה בפתח בין השיחים ימינה (דרומה). נדלג על הצינור ונרד ימינה (מערבה) במסלול.

ובשובנו לגשרון, מותר לנו להשחיל את הזאטוטים בצינור הגשרון אל עברו המערבי של הנחל, מעבר לכביש. שם ישחקו ויבנו לעצמם בריכות ושכשכיות מחלוקי הנחל.

מיכאל בן דרור, בן קיבוץ שדה נחמיה, עוסק בטיולים ייחודיים, בהדרכה, בארגון ובעיקר בכתיבת ספרי מסלולים. הספר "טיולי המים שלא הכרנו" הוא ספרו ה-14 במספר.

"טיולי המים שלא הכרנו", מאת מיכאל בן דרור, הוצאת "כנרת-זמורה-ביתן". 2015

(צילום: עמרי בהט)