הכירו את יצואן הפורמטים מספר 1 בישראל
אבי ארמוזה כבר מכר עשרות פורמטים טלוויזיוניים למדינות שונות, ביניהם "בני ערובה" ו"לעוף על המיליון", ולא עוצר לרגע. בפסטיבל "מיפ" שיתקיים בקאן הוא מתכנן 450 פגישות כדי למכור את המותג החדש "בבושקה". "ככל שיהיה יצוא גדול יותר של פורמטים, זה יעשה טוב למדינה"
בעוד כשלושה שבועות ינהרו עשרות אלפי אנשים ממדינות שונות אל מרכז הכנסים של קאן, שם יתקיים פסטיבל "מיפ", שתכליתו קנייה ומכירה של תוכניות טלוויזיה ופורמטים. מבין כ-2,000 חברות מעשרות מדינות ואלפי קניינים, שיהיו נוכחים בביתנים במקום ויחשפו את מה שהם מקווים שיהיה הדבר הבא בטלוויזיה, יהיה הביתן של 'ארמוזה פורמטס', ובו ישב אבי ארמוזה, היצואן מספר 1 של ישראל. כבר היום יודע ארמוזה על 450 פגישות שיקיימו הוא ואנשיו במשך ארבעת ימי הפסטיבל, הפעם על שני פורמטים עיקריים.
- כתבות נוספות בערוץ ymedia
ארמוזה מגיע ל"מיפ" לאחר שחתם בחודש האחרון על הסכם שיתוף פעולה היסטורי עם חברת ההפקה של איש הטלוויזיה האמריקני, ראיין סיקרסט, שהתפרסם כמנחה "אמריקן איידול", ועם הערוץ הצרפתי TF1. במסגרת שיתוף הפעולה יציגו השלושה בפני הקניינים את הפורמט פריים-טיים החדש, "בבושקה", וינסו למכור אותו למדינות נוספות. כמה ימים לפני החתימה הזאת, הודיעה רשת השידור האמריקאית NBC כי "אני יכול לעשות את זה", פורמט שפיתח ארמוזה יחד עם הערוץ הסיני JSBC, יעלה בשעות הפריים טיים שלה בקיץ.
ארמוזה, המנכ"ל והבעלים של חברת "ארמוזה פורמטס", הקים לפני כ-10 שנים את החברה, המתמחה בפיתוח והפצה של פורמטים טלוויזיונים לארץ ולעולם. הוא מודע לעובדה שהחברה שלו מובילה בשנים האחרונות את הפריצה של פורמטים ישראליים לשוק הבינלאומי, ולא עוצר לרגע.
עשרות פורמטים הוא כבר מכר למדינות שונות, בין היתר פרץ לשווקים שונים עם "מחוברים", היה לחברה הישראלית הראשונה שמכרה את הסדרה "בני ערובה" לאוסטרלים. זאת, לאחר שנמכרה כפורמט לעיבוד לרשת CBS האמריקאית עוד בשלבי הפיתוח, בטרם עלתה לשידור בישראל וזכתה לאחוזי צפייה גבוהים: כ-18 מיליון צופים בממוצע לפרק. הסדרה גם היתה הראשונה ששודרה בשפה העברית בבריטניה בערוץ BBC4 בתרגום לאנגלית, גם רוסיה העלתה את הסדרה באדפטציה מקומית. ארמוזה גם הפיץ את הפורמט "לעוף על המיליון" ל-10 מדינות, וגם את שעשועון הרחוב "Do me a favor" ששבר שיאי רייטינג בארגנטינה, ועלה בברזיל ובתאילנד.
לפני שהקים את "ארמוזה פורמטס" הוא שימש סמנכ"ל תוכן ופיתוח עסקי באולפני JCS בירושלים, והיה מנהל הפיתוח העסקי ומנהל ההפקות של קבוצת JCS. בתקופה זו היה ארמוזה אחראי על פיתוח והפקת למעלה מעשרה סרטים עלילתיים וסרטי טלוויזיה, ביניהם "אהבה קולומביאנית" ו"למראית עין", ועל מספר רב של סדרות דרמה, ביניהן "חדר מלחמה", "החיים זה לא הכול" ועוד.
"הכי טבעי לאנשים כמוני היה להקים חברת הפקה, לאחר שעזבתי את JCS", הוא אומר. "אבל מעמד המפיק בארץ לא נראה לי יותר. הצעקה אמנם עלתה בשנה האחרונה, אבל עדיין לא נעשה מספיק בתחום. עדיין מפיק זה בלי אפ סייד בהצלחה".
לקחת צעד קדימה והקמת את חברת פיתוח והפצת הפורמטים יש מאין. אז למה לא פורמטים לישראל? למה כייצוא?
"בניתי מותג, שעכשיו אנשים מאמינים בו. בתחילה הרימו גבה. לשמחתי, מיצבנו את עצמו כחברה קריאטיבית, כל הזמן קורים דברים חדשים קורים ומצליחים. השוק הישראלי בנוי כך שאתה, כמפתח הפורמט, לא יכול ליהנות מפירות ההצלחה. מקסימום זה מביא לך את העבודה הבאה. לכן העדפתי לפנות לשוק הבינלאומי.
"ברגע שגופי השידור הבינו שיש פה עסק, הם החליטו לבנות את זה בצורה הזאת, שהם שומרים לעצמם את הרווחים על הפורמטים. בעולם זה לא כך, המפתח והמפיץ מרוויח את מה שמגיע לו. תקציב ההפקה משלם על הפורמט כאחוז מתקציב ההפקה. הכל תלוי בגודל המדינה ובמספר העונות. הרווחים יכולים לנוע מכמה אלפי דולרים ועד עשרות ומאות אלפי דולרים. הבסיס עובד על מכפלות. ככל שלפורמט יש יותר עונות ואתה מפיץ אותו ליותר מדינות, הכסף הופך להיות משמעותי".
אתה והצוות שלך מתכוונים לקיים במיפ 450 פגישות תוך ארבעה ימים. נשמע כמעט לא הגיוני.
"פיתוח פורמט הוא סוג של קרן הון סיכון, זה סטארט-אפ במלוא מובן המילה, כשמראש אנחנו עוקפים את השוק המקומי ומייעדים לייצוא. השוק המקומי כמעט סגור לפורמטים. התחלתי עם עובד אחד והיום יש בחברה שלי 18 עובדים קבועים ועשרות פרילנסרים, זו חברה בינלאומית עם הסכמים אסטרטגיים לכל העולם. כמו שישראל מרוויחה מייצוא ההיי-טק, כך היא מרוויחה מייצוא פורמטים. אני זה שתבע את המושג שכל פורמט זה סטארט-אפ. זה אותו מודל סיכון כמו של היי-טק. ההצלחה נמדדת רק בשידור וכמה מדינות וכמה עונות.
"לעוף על המיליון, שאנחנו מפיצים עבור חברת ההפקה יולי-אוגוסט, עלה לשידור ביולי 2011 ומאז לא ירד שם. בתחילה הוא היה בפריים טיים שבועי, עכשיו בפריים טיים יומי. בארץ הופקו 40 פרקים. בעולם, ב-10 מדינות שרכשו את הפורמט - הופקו כבר מעל 2,500 פרקים. הכסף הוא לפי הגודל של המדינה. אם פה מפיקים פרק ב-80 אלף דולר, בארה"ב מפיקים פרק במיליון דולר. אנחנו מעסיקים עשרות אנשים, הכסף מושקע בפיתוחים וההכנסות חוזרות לארץ. מדובר בתחום שלם של ייצוא שמתבסס על המוח הישראלי והיצירתיות וקל לייצא אותו".
עם מה אתה מגיע למיפ השנה?
"עם בבושקה, ששותפים לפיתוח ולהפצה שלו ארה"ב וצרפת, ועם תוכנית בישול, בשיתוף עם אבוט מאירי. בבושקה הוא פורמט שמתבסס על מזל. הרגשנו שיש צורך לדור חדש של משחק שיש בו גם מזל. אני חושב על הדברים במונחים של פרומו ויכולות מכירה ולייצר בולטות. הבנו שבבושקה ענקית זה משהו אייקוני, שתופסת את העין ואת הדמיון ויש לה פוטנציאל מכירתי וויזואלי. אבל הבבושקה היא רק הרעיון ולא מוכרים רעיונות, אלא מגיעים לפיצוח ולפיתוח של הפורמט. לשמחתי, הצלחנו לחתום עם ארה"ב וצרפת. במיפ נראה את ההמשך".
מה הטרנדים? עדיין ריאליטי שולט בעולם הטלוויזיוני?
"הפורמטים משקפים את החיים. תמיד יהיה בטלוויזיה מה לחדש ולרענן. אבל לבשל ולאכול תמיד יהיה. יש מגמות שהגיעו למיצוי. יש הצפה בתוכניות שירה, ותחושת המיצוי מהן היתה לפני חמש שנים. ואז הגיע דה וויס ושינה את כללי המשחק והם חזרו. זה שוק שהולך אחרי מגמות של הצלחה.
"הקשר הבלתי אמצעי במיפ נותן את התובנה לצרכים, והפיתוח ניזון מהבנת הצרכים. לכן כשניגשים לפתח ולהבין פורמט זו החלטה שיווקית ולאו דווקא יצירתית. כל כנס ושוק שואלים מה הטרנדים? מה מחפשים עכשיו בעולם? התשובה האמיתית היא שכל אחד יכול לספר סיפורים, אבל באמת יודעים רק אחרי. אנחנו מחפשים תוכניות פריים טיים, כדי לנצח את הלילה, ואני מאמין שנצליח".
10 שנים של פיתוח וייצוא פורמטים. אתה הגעת למיצוי?
"ממש לא. יש כמה הצלחות, אבל בהחלט לא הגעתי לשיא. תעשיית הפורמטים עדיין בחיתוליה, ואני מאמין שיקומו עוד ועוד חברות. ככל שיהיו יותר פורמטים שיצליחו בעולם ויהיו עוד חברות ישראליות, שיזרימו לתעשייה הבינלאומית, זה יעשה טוב למדינה".