ספינים והיעלבויות: מכשולים בדרך לקואליציה
למי כדאי למשוך זמן במשא ומתן ולמי עדיף למהר? מה תפקיד הספינים והאם "תחזיקו אותי" היא טקטיקה נכונה? מומחים לניהול מו"מ מנתחים את המגעים
פגישות חשאיות, הדלפות, ספינים, ניסיונות למקסם רווחים ודיסאינפורמציה - זה מה שמצפה לנו בשבועות הקרובים עד שתורכב הממשלה החדשה. שלשום קיבל ראש הממשלה בנימין נתניהו את המנדט להרכבתה, אחרי שנפגש עם נשיא המדינה ראובן ריבלין, ואתמול (ה') החל החלק הגלוי של המשא ומתן הקואליציוני.
נציגי הליכוד נפגשו עם ישראל ביתנו, יהדות התורה, ש"ס והבית היהודי, אבל פגישה עם נציגי כולנו של משה כחלון לא הייתה - לאחר שכחלון זעם על חלוקת "כלי עבודה" לחרדים, וביטל את הפגישה. בינתיים הנתק נמשך, ולא נקבעה פגישה נוספת. גם השיחה בין נתניהו ליו"ר הבית היהודי נפתלי בנט לא הניבה תוצאות. אבל לדברי עו"ד מוטי קריסטל, מומחה למשא ומתן ולניהול משברים, כמו בכל מו"מ קואליציוני החלקים הסמויים של המגעים החלו כבר מזמן. מהן הטקטיקות הידועות במגעים קואליציוניים, וכיצד הן באות לידי ביטוי במו"מ הנוכחי?
הצגת אלטרנטיבות
אחת הטקטיקות במשא ומתן בכלל, לדברי קריסטל, היא יכולתו של כל צד להציג לצד השני שיש לו אלטרנטיבה. "פעמים רבות, כדי לבסס את הטקטיקה הזו, צריכה להיות אלטרנטיבה ריאלית", אומר קריסטל. "כאן, באופן בולט, מירי רגב וגלעד ארדן אומרים 'יש לנו אלטרנטיבה והיא ממשלת הרצוג-לפיד'. הבעיה עם הטקטיקה הזו היא שהרצוג הודיע בעמוד הפייסבוק שלו שאין בכוונתו להצטרף לממשלה, ולכן זה מהלך טקטי שאינו באמת אפקטיבי ואינו מאיים לא על נפתלי בנט ובוודאי שלא על משה כחלון".
הבעייתיות באלטרנטיבות של נתניהו
נתניהו יצטרך לבחור בין שתי קואליציות, ולדברי קריסטל לכל אחת מהן יש מחיר כבד. "במקרה של קואליציית ימין המחיר המדיני והבינלאומי יהיה אדיר, וממשלת אחדות היא בניגוד מוחלט לרצון הבוחר. נתניהו גם ישלם עליה מחיר פוליטי כבד מאוד בתוך הליכוד והמחנה הלאומי. מה שאנחנו רואים היום הוא השלב בראשון במו"מ הפומבי, שלב ה'תחזיקו אותי', כשכל אחד אומר שיש לו אלטרנטיבה ומכפיש את מי שאולי מחיר ייכנס איתו למיטה. לא צריך להתרגש מזה כי לצערנו אנחנו רואים זאת בכל פעם מחדש. חבל שהמערכת הפוליטית לא התבגרה כדי לוותר על שלב זה".
מיקסום רווחים
"זוהי רק תחילתו של המו"מ הקואליציוני וצפוי לנו עוד מסע ארוך", אומר פרופ' שמואל סנדלר, מומחה לפוליטיקה ולמדיניות חוץ מאוניברסיטת בר אילן. "בשלב זה הטקטיקה של כל צד היא לנסות למקסם את רווחיו". כיצד זה נעשה? פגיעת נתניהו בכחלון באמצעות מסירת ועדת הכספים ליהדות התורה, ופגיעתו בבית היהודי בהרחקת נפתלי בנט מתיק הביטחון או החוץ, בניגוד לדרישת המפלגה, נועדה לדברי סנדלר להבטיח לנתניהו שבניגוד לממשלה הקודמת, הפעם הוא יימנע מפגיעה באגף החרדי, כולל ש"ס ויהדות התורה.
"כנראה שהוא רוצה להבטיח לעצמו גם את ישראל ביתנו", אומר סנדלר, ומוסיף שמול הבית היהודי נתניהו עושה מהלך ברור: "הוא מנסה לתקוע טריז בין המפלגה למנהיג בנט, שרוצה את משרד החוץ, וזו הרי אף פעם לא הייתה שאיפת הבית היהודי, שמסורתית לוטשת עיניים יותר למשרד החינוך".
בעניין כחלון, מנסה נתניהו להימנע מחוויית לפיד. "כחלון רוצה את תיק האוצר, אבל נתניהו לא רוצה שר אוצר כשליט יחיד", אומר סנדלר. "כחלון דורש שליטה על ענייני הדיור ועל יוקר המחייה, הוא רוצה לשלוט באוצר כצאר, אבל נתניהו רוצה לשמור על עצמו מניסיון קשה דוגמת לפיד. לכן מסתמן כי ועדת הכספים תינתן ליהדות התורה".
דרישותיו של בנט לקבל את תיקי הביטחון והחוץ נועדו לשרת את שאיפותיו להגיע יום אחד לראשות הממשלה. "לתפקיד ראש הממשלה מגיעים דרך אחד משלושה תיקים: שר הביטחון, החוץ או האוצר", אומר סנדלר. "הוא מאיים כי בלעדיו אין ממשלה והוא משתמש בקלף זה".
שלב ההיעלבות
בנט, לדברי קריסטל, משחק את טקטיקת הנעלב, "שהיא טקטיקה שיכולה להוביל בטווח הקצר לתוצאה שקיווה, אבל בעצם - יחד עם דמותו ב'ארץ נהדרת' - עלולה לגרום לו נזק אסטרטגי. באיום שלו בפייסבוק לפיו לא אכפת לו ללכת לאופוזיציה, הוא עוזב את טקטיקת הילד המתבכיין ועובר לטקטיקת האיום האסטרטגי, שזה טוב".
לעומתיות כטקטיקה
כחלון, לדברי קריסטל, לא עשה התאמה בין הקמפיין וההבטחות שלו במערכת הבחירות לבין החיים עצמם. "ההחרמה שלו את המשא ומתן מכניסה אותו לפוזיציית לפיד-נתניהו כשר אוצר. במקום לגייס את גפני ואת נתניהו, הוא בעצם מעמיד את עצמו כלעומתי ובטווח הארוך זה עלול לגרום לנזקים. הטקטיקה שלו היא בוסר".
מה תפקידם של הספינים?
"ספינים הם חלק אינטגרלי מהמשא ומתן, ויהיו כאן הרבה כאלה", אומר סנדלר. "הם משחקים על העצבים של הצד השני ומחלישים את עמדתו. האיום על בנט הוא שנתניהו יילך עם המחנה הציוני, ושיכול להיות שיתקיימו שיחות חשאיות בין נתניהו להרצוג, לכן האינטרס של נתניהו הוא לשמור את תיק החוץ כאופציה שדרכה יכניס את המחנה הציוני לקואליציה".
"לקרוא לזה ספין זה להעליב את הספין", אומר קריסטל. "תפקידו של הספין הוא מו"מ במרחב התודעתי.
הספינים, הפוסטים בפייסבוק וההודעות לתקשורת, הם חלק מטקטיקת המו"מ שמשולבת במהלכים בתוך החדר. תפקיד הספינים הוא להראות לצד השני את מחיר ההפסד".
למי עדיף למהר?
"בשלב הזה, לכאורה לאף אחד לא בוער כי מיום רביעי יש 42 יום להרכבת הממשלה", אומר סנדלר, "אבל נתניהו היה רוצה לסיים כמה שיותר מהר כדי להתפנות לנושאים הבוערים". גם קריסטל מסכים שלנתניהו יש אינטרס לסיים מהר את הרכבת הממשלה, "אבל ספק אם הוא מסוגל. אם הוא יסיים מהר תהיה לו ממשלה יציבה ותהיה לו שליטה בתהליך, אבל לפי ניסיון העבר עד היום הוא לא סיים מהר".
למי עדיף למשוך את המו"מ?
"השותפים האחרים, כי כשנתניהו נלחץ הוא משלם יותר, והוא תמיד סגר רק בדקה ה-90", אומר קריסטל. סנדלר מסכים ומוסיף: "בשלב הזה כחלון ובנט פוחדים שנתניהו ייתן את ועדת הכספים ליהדות התורה ואת החוץ לליברמן".
לפנייה לכתב/ת 
