אלרגיה בעונת המעבר: איך להצליח להיפטר ממנה?
שעון הקיץ כבר פה, פסח מעבר לפינה, ואיתם גם האלרגיות שפוגעות באיכות החיים שלנו. למה הן נגרמות ואיזה טיפולים יצליחו להקל על התסמינים?
תופעות אלרגיות יכולות להתבטא כנזלת, עיטוש, עיניים דומעות וצורבות, פריחה וגרד בעור. בתקופה הזו מדובר ככל הנראה באלרגיה עונתית, המכונה גם קדחת השחת.
האלרגיה נגרמת בשל מגע של אלרגנים עם רירית האף שגורמים לשפעול מערכת החיסון ולתגובה האלרגית. מבין האלרגנים בעונת המעבר ניתן למנות: אבקני פרחים ואבקני עצים ונבגי עובש של פטריות, שנפוצים מאוד בעונות המעבר.
קראו עוד בערוץ פארם נט
לקראת החג: איך לטפל בכוויות ופציעות - בגלל הניקיון
דווקא לפני הקיץ: למה חשוב להשתמש במסנני קרינה?אחרי החורף: איך לשקם את השיער?
הטיפולים היעילים שיעזרו
כשמדובר בתופעות עוריות, ישנם מספרת סוגים של משחות הנקראות טופיקליות, שניתן לרכוש ללא מרשם רופא כדי להרגיע את הגרד ולמנוע נפיחות. יש שמכילות צמחי מרפא כגון: אלוורה וקלנדולה, יש שמכילות אנטיהיסטמינים, ויש שמכילות סטרואידים ומתאימות לטיפול במקרים קשים יותר.
באחרונים מומלץ להשתמש לא יותר מ-3-5 ימים בגלל החשש לתופעות לוואי ולפגיעה בעור. בכל התכשירים למריחה מומלץ להשתמש 3-4 פעמים ביום.
אפשרות טיפול נוספת, שמתאימה גם לסובלים מנזלת, עיטוש ושאר התופעות, הם תרופות המכילות אנטיהיסטמינים, בבליעה. התרופות מעכבות פעילות של החומר היסטמין, על ידי חסימת הקולטנים שלו. היסטמין הוא שגורם לתופעות שהוזכרו.
צריך להדגיש כי השימוש בתרופות ובתכשירים המכילים אנטיהיסטמינים הינו סמפטומטי בלבד. כלומר, הוא מקל על התופעות אבל אינו מטפל בשורש הבעיה. התרופות האנטיהיסטמיניות נבדלות זו מזו במהירות השפעתן ובמשך זמן ההשפעה, וכן בתופעות הלוואי שלהן.
האם לתרופות נגד אלרגיה יש תופעות לוואי?
היסטמין הינו אחד המתווכים העיקריים בתהליכים של תגובה אלרגית. היסטמין משתחרר מתאים הקרויים תאי פיטום, כתגובה לחשיפה לחומרים אלרגניים כגון: קרדית אבק הבית, אבקני פריחה, נבגי עובש ופטריות, ארס נחשים ודבורים, תרופות ועוד.
מכאן, שתרופות שמכילות אנטי-היסטמין מיועדות לטיפול באלרגיה. התרופות נחלקות לשתי קבוצות: תרופות מדור ראשון, שחוסמות בצורה תחרותית את הקולטנים להיסטמין על פני התאים. לתרופות אלה יש זמן פעולה קצר, לכן בדרך כלל נוטלים אותם 2-3 פעמים ביום.
מאחר שהתרופות חודרות למערכת העצבים המרכזית, אחת מתופעות הלוואי הידועות שלהן היא פגיעה בעירנות, והן גורמות לישנוניות ותגובות איטיות.
תרופות מהדור השני, לעומת זאת, כמעט ואינן חודרות למערכת העצבים המרכזית, לכן יש להן פחות תופעות לוואי מסוג פגיעה בעירנות וישנוניות. בנוסף יש להן זמן פעולה ממושך המאפשר מתן חד יומי של התרופה.
מכאן שעקרונית לא אמורות להופיע תופעות של נדודי שינה בלקיחת תרופת אנטי-היסטמין. נהפוך הוא, הצפיה היא כי התרופה תעודד ישנוניות ושינה. אבל כידוע לכל כלל יש יוצא מן הכלל ויתכן שהתרופה משפיעה על מטופל מסוים באופן שונה.
בכל מקרה כדאי להתייעץ עם הרופא, לנסות את הפסקת נטילת התרופה כדי לבדוק אם היא הגורם לנדודי השינה, או שמא ישנה סיבה אחרת. ובכל מקרה יכול להיות שהחלפת תרופה מסוימת המכילה אנטי-היסטמין בתרופה אחרת מאותה המשפחה תשפר את התחושה ותסייע בהשראת שינה.
לפנייה לכתב/ת 
