המדינה האירופית שרוצה עסקים עם ישראל
סלובניה שוכנת בצומת קריטי המקשר בין הים התיכון למרכז אירופה, יש לה כוח עבודה משכיל ואיכותי המשווע למשרות וכמויות אדירות של מים, ובשנים הקרובות מתכנן האיחוד האירופי להשקיע 65 מיליארד יורו בתשתיות באזור. אז למה היא כל כך רוצה ללמוד מ"אומת הסטארט-אפ" שלחופי הים התיכון?
כתבות נוספות בערוץ הכלכלה :
- ישראל מצטרפת לבנק להשקעה בתשתיות באסיה
- הקלות לישראלים באשרות לעסקים בהודו וסין
- מהי איכות המים שאתם שותים? תלוי איפה אתם גרים
"גם אצלנו יש יזמים מוכשרים, אבל אנחנו רוצים ללמוד מכם את עבודת השיווק הישראלית ולהבין איך אתם מגיעים להצלחה הבינלאומית", אומרת טורק, אשת עסקים שמעורבת ביזמות מקומית כבר שני עשורים וחצי, מאז ימיו האחרונים של הגוש המזרחי. "זו דרך לפתור בעיה משמעותית שסלובניה מתמודדת איתה כיום: המון צעירים עם השכלה אקדמית שפשוט לא מוצאים עבודה".
הכלכלה הסלובנית נחשבה עד לפני כעשור לילדת פלא באיחוד האירופי אף שמאז ומתמיד היא התקשתה למשוך השקעות זרות, בעיקר בגלל רגולציה מורכבת ומס חברות גבוה יחסית. על רקע זה, גורמים סלובניים - ממשלתיים ופרטיים - משלבים בימים אלה ידיים ומחפשים שיתוף פעולה כלכלי והשקעות חוץ של כל מי שיהיה מוכן להושיט יד. מדובר בקמפיין, לא פחות, כולל פרסום פומבי של רשימה מתארכת של חברות ממשלתיות המועמדות למכירה, ואף שישראל היא בוודאי לא היעד המרכזי, אי אפשר להתעלם מהמאמץ שמושקע בכיוון שלה:
המחלקה לדיפלומטיה-כלכלית במשרד החוץ הסלובני מהדקת קשרים בירושלים; משלחות של עיתונאים ואנשי עסקים ישראליים מוזמנות לסלובניה (הבאה תגיע באמצע אפריל); קבוצה של סטארט-אפיסטים מהארץ ישתתפו במאי בכנס ייעודי על ההיי-טק הסלובני; "מועדון העסקים הישראלי-סלובני" עמל גם הוא על הידוק הקשר כדי להגביר פעילות דוגמת רכישת חברת הטעמים "אטול" הסלובנית על ידי פרוטרום הישראלית, רכישת מפעל בסלובניה על ידי חברת הפלסטיק "חוליות" וגם חיבור עמום של תעשייה צבאית קיים, אם כי בפרופיל ציבורי נמוך.
בנוסף יש לה כוח עבודה משכיל ואיכותי המשווע למשרות, כמויות אדירות של מים שלא מנוצלות עדיין לחקלאות, שטח אדיר של יערות (60% מהמדינה) שתעשיית העץ המקומית לא מסוגלת לנצל לבדה, ויעדי תיירות פופולאריים לסקי וטיולים (טוב, וגם להימורים). לבסוף, האיחוד האירופי מתכנן להשקיע בשבע השנים הקרובות 65 מיליארד יורו בתשתיות באזור המחבר את הבלקן עם מרכז אירופה.
עבור הסלובנים הרשימה הזאת מהווה סיבה טובה לאופטימיות, הבעיה היא שבסרט הזה הם כבר היו.
100 חברות מועמדות להפרטה
ב-1991 הייתה סלובניה הראשונה להיפרד מיוגוסלביה לשעבר. היא עשתה זאת כמעט ללא שפיכות דמים, בזכות האחידות האתנית של האוכלוסייה ובעזרת התערבות נחרצת של האו"ם, שסיים עשרה ימים בלבד של לוחמה מול הצבא העממי היוגוסלבי. גם בשנים שקדמו לכך פעלה רוב התעשייה היוגוסלבית משטח סלובניה, אף שחיה בה פחות מ-10% מהאוכלוסייה, והדבר הבטיח לה אחרי קבלת העצמאות בסיס כלכלי שאותו ניצלה לייצוא, בעיקר לאירופה.
הצמיחה נמשכה לאורך שנות ה-90 והעשור הראשון של שנות ה-2000, עד שהמשבר הכלכלי ב-2008 טרף את הקלפים. מדינות האיחוד נזעקו להגן על עצמן והחלו בקמפיינים מאסיביים לעידוד צריכה של תוצר מקומי, וההכנסה העיקרית של הכלכלה הסלובנית נפגעה אנושות. מאז חזתה המדינה בחוב הממשלתי גדל, בבנקים זועקים לעזרה, באבטלה גוברת ובבריחת מוחות לגרמניה ולארה"ב.
חרף חוסר יציבות שלטונית ובחירות תכופות, ממשלות סלובניה עשו ועושות מאז שורה של צעדים בניסיון להעמיד את הכלכלה על הרגליים, והכוונה היא כאמור בעיקר הגברת ההפרטה.
האזרח הסלובני אמנם עדיין נהנה מביטוח בריאות בסיסי וחינמי ומאפשרויות מגוונות לדיור ציבורי בפריפריה, אך הכיוון – למרות דיון ציבורי סוער - הוא דילול מאסיבי של המעורבות הממשלתית בכלכלה. בנוסף ל-15 החברות המוצעות למכירה כבר כעת, מונחת על שולחנו של שר האוצר דושאן מרמור רשימה של כ-100 חברות אחרות לקראת בחינת כדאיותן להפרטה.
איפשהו באמצע בין גרמניה ליוון
בניגוד לתפיסה שאולי עדיין קיימת על מדינות הגוש המזרחי לשעבר, לסלובניה יש מאפיינים תרבותיים וצרכניים מערביים לחלוטין. רוב הצעירים הסלובנים הם בעלי השכלה אקדמית וכולם מדברים אנגלית שוטפת (בנוסף לשפות אחרות שנגזרות מההשפעה של הסביבה הקרובה – גרמנית, איטלקית, הונגרית וסרבו-קרואטית). בכבישים אי אפשר להחמיץ שיעור גבוה במיוחד של מכוניות גרמניות חדשות כגון פולקסוואגן, מרצדס ו-BMW, וחנויות האופנה במרכז לובליאנה מציגות מותגים ומעצבים – ומחירים – שלא היו מביישים אף בירה אירופית אחרת.
כשהוא נשאל מה מקשה על סלובניה לחזור ולצמוח הוא קורץ לישראליות ועונה ביידישאית: "הכלכלה כאן היא קצת 'משפוחה'. זאת לא שחיתות, אבל עדיין יש הרגשה של חוג סגור והעדפה של מקורבים. כמו קיבוץ גדול".
אלא שמה שעלול בסופו של דבר להעיב על הניסיון של סלובניה לפתח שיתוף פעולה עם ישראל לא יהיה קושי כלכלי אלא פוליטי. האיחוד האירופי עשה בשנים האחרונות כמה צעדים זהירים לקראת הגבלה של הפעילות הכלכלית מול ישראל – מגמה שעלולה להימשך על רקע תוצאות הבחירות האחרונות.
אבל בסלובניה נראה שלא מודאגים מכך. "בינתיים אין למצב הפוליטי שום השפעה בשטח, ואני בתפקיד כבר שלוש שנים", אומר סטניסלב רשצ'ן, מנהל יחסי דיפלומטיה-כלכלה במשרד החוץ הסלובני. "אנחנו אמנם מקבלים פניות בנוגע לחרם על ישראל מארגונים לא-ממשלתיים, אבל אני לא מזהה שום התנגדות מהסוג הזה מצד הממשלה".
הכותב היה אורח של SPIRIT Slovenia
