כשלי המוסד לביטוח לאומי: שלושה מיליארד שקלים לא מגיעים לזכאים

טל, עובדת במגזר הציבורי, אינה מקבלת מזונות מהמוסד לביטוח לאומי רק משום שיצאה לעבודה. המקרה של טל הוא רק אחד מהסיפורים המלווים את דו"ח עמותת "ידיד" על המוסד שהתפרסם היום (א') ולפיו שלושה מיליארד שקלים מכספי הביטוח הלאומי המיועדים לזכאים אינם מגיעים אליהם בכל שנה בשל כשלים במוסד.

מחברי הדו"ח מהעמותה, שטיפלה בכ-160 אלף מזכאי הכספים מהמוסד ב-18 השנים האחרונות, מצאו כי ברמת המבנה, הביטוח הלאומי סובל מחוסר עצמאות פיננסית. כמו כן, כספי הגבייה משמשים למטרות חיצוניות עבור המוסד, שצופה בעקבות כך גירעון עתידי.

(צילום: גיל יוחנן)

זכאים לכסף ולא מקבלים אותו. טל היא אחת מהזכאים

הדו"ח מציין שורה של תקלות וחסמים מהותיים בעבודת הביטוח הלאומי, שעל פי מחברי הדו"ח, פוגעים אנושות ברשת הביטחון הסוציאלי שמספקת מדינת ישראל לאזרחיה.

בנוסף, מועצת המוסד, שאמורה לשמש כהנהלתו הראשית, אינה מתפקדת, דבר המביא לפגיעה בתפקודו. ברמת המדיניות והחקיקה, מצאו המחברים כשלים בגובהן הנמוך של הקצבאות, ביכולת המוסד להפחית מקצבאות הקיום המועברים לנזקקים ביותר ואי התאמה לפעילות המוסד במגזרים מסוימים כמו המגזר הבדואי והחרדי.

כמו כן נמצא כי הביטוח הלאומי מציב חסמים לקבלת קצבאות, שאינם מאפשרים יציאה לעבודה וללימודים. עוד טוענים המחברים כי המוסד סובל מאטימות, עומס בבירוקרטיה וחוסר נגישות ושקיפות, המביאים לכך שהביטוח הלאומי אינו משרת את המטרות שלשמן הוקם, ובמקום להוות רשת הצלה לאוכלוסיות החיות בעוני - הוא מהווה גורם מעכב נוסף.

הדו"ח כולל בתוכו 67 המלצות לשינויים בארגון וקריאה לראשי המפלגות העומדות להקים את הממשלה הבאה להתחייב על רפורמה מקיפה במוסד לביטוח הלאומי. בעמותה ממליצים בין היתר לשנות את הרכב מועצת המוסד, כך שיינתן ייצוג מוגבר לנציגי ציבור וארגוני רווחה וחברה אזרחית.

גם מצב התורים בביטוח הלאומי לא מרשים

(צילום: איתי בלומנטל)

כמו כן בדו"ח מומלץ להגביר את השקיפות בפעילות מועצת הביטוח הלאומי, הטלת חובת דיווח של החלטות מועצת המוסד ואשרורן על ידי ועדת הרווחה של הכנסת, הקמת ועדת חריגים עליונה תחת מועצת המוסד, התנעת הליך בחינה של הפיכת סל הסיוע לנזקקים לסל כוללני המאגד משאבים מכל משרדי הממשלה.

המלצות נוספות שעולות מהדו"ח: הנחות בתשלומי שירותים חיוניים, העלאת רף העבודה שאינו מחושב לצורכי קצבה (ה"דיסריגרד" – ע"א) עד לגובה השכר הממוצע במשק, הקמת קרן נגישות לוועדות הרפואיות שיממנו במקרים מסוימים חוות דעת מקצועית, והפרדת הוועדות הרפואיות, על כל שלביהן, מן המוסד לביטוח לאומי והעברתן להפעלה חיצונית עם פיקוח ציבורי.

העמותה ערכה היום מסיבת עיתונאים בהשתתפות סמנכ"ל מדיניות חברתית בעמותה רן מלמד, מנהלת המחלקה המשפטית עו"ד ורדית דמרי-מדר והאחראית על תחום הביטוח הלאומי בעמותה יעל כהן-רימר.

"המסקנה העולה מהדו"ח ברורה, והיא שדרושה רפורמה מקיפה בכל הנוגע למוסד לביטוח לאומי", אמרו במסיבת העיתונאים. "רפורמה זו נדרשת לא רק בחוק הבסיס, שלפיו פועל המוסד, אלא גם בכל הנוגע לחקיקה הנוגעת לקצבאות המוענקות על-ידי המוסד, לנוהלי העבודה שלו, לתפקוד מועצת המוסד ושלל גורמים אחרים הנוגעים באופן ישיר ועקיף לחובתה של מדינת ישראל להעמיד רשת ביטחון סוציאלית ראויה ויעילה לאזרחיה".

מהביטוח הלאומי נמסר בתגובה: "הביטוח הלאומי משלם קצבאות בכ-70 מיליארד שקל בשנה לאזרחי ישראל. הביטוח הלאומי פועל לפי החוק ועל פי הכללים, ובמקביל אנו יוזמים הצעות לשינוי חקיקה בכדי להיטיב ולהקל על האוכלוסייה הזקוקה לשירותנו.

"גם בתחום השירות חל שיפור ניכר בשנים האחרונות, וכיום אנו במהלך של יישום תפישת שירות חדשה שכבר נותנת את אותותיה בשטח. לדוגמה, בשבועות אלה אנו משלימים מהלך בו כל אזרח יוכל להגיש את התביעה ישירות באתר האינטרנט".