היפ-הופ ציוני
ההסברה הישראלית בארה"ב מקבלת סיוע מכיוון בלתי צפוי. קלואי ולדרי היא סטודנטית שחורה, צעירה וכריזמטית מניו אורלינס, שמנהלת על דעת עצמה קמפיין פרו-ישראלי בקמפוסים וברשתות החברתיות ומגיעה לקהל האמריקני הצעיר. בראיון ל-ynet היא אומרת: "אני רוצה שציונות תהיה cool"
ולדרי, הלומדת יחסים בינלאומיים באוניברסיטת ניו אורלינס, פרצה לתודעת הציבור האמריקני בקיץ האחרון במהלך צוק איתן כשהפיצה קטעי וידאו ומאמרים ברשתות החברתיות על פשעי המלחמה של חמאס, ומאז קשה למצוא פעילה אדוקה, קרבית ונלהבת ממנה. ההופעה שלה מול קהל (ראו סרטון) היא פצצת אנרגיה שלא ניתן להגדיר אלא כספוקן-וורד-היפ-הופ-ציוני. היא לא חוששת להתעמת עם מפגינים פרו-פלסטינים, והדבר עלה לה בין השאר בינואר האחרון באיומים על חייה שהובילו לתלונה ב-FBI.
הבעיה הגדולה של ההסברה הישראלית בארה"ב היא הדור הצעיר של אמריקנים שלא גדל על "אקסודוס" ומלחמת ששת הימים. גם ולדרי הגיעה לנושא היהודי וישראל רק לאחר שקראה את ספרו של ליאון יוריס במסגרת לימודיה, מה שהוביל אותה לספר של אלי ויזל ומשם הסכר נפרץ. כעת היא בונה קריירה בשתי הזירות הכי חשובות והכי חשופות של ההסברה הישראלית – הקמפוסים והרשתות החברתיות – ובאמצעותן מגיעה למאות אלפי גולשים וצופים.
"עד הספר אקסודוס בשנה השנייה של התואר לא ידעתי כלום על ישראל", היא אומרת בראיון ל-ynet. "זה דרבן אותי לחפש חומרים על הספרות והתרבות היהודית וזו הייתה נקודת המפנה שלי. יצאתי לארגן הפגנה באוניברסיטה שלי ומאז זה נמשך. בהופעה הראשונה דיברתי על השואה והעליתי את זה לאינטרנט. עשרת אלפים גולשים צפו בקטע, ומישהו שראה את זה התקשר אליי והציע לי להפיק את הווידאו בצורה מקצועית יותר".
- לאן את מתכננת להגיע עם העיסוק בנושא?
"החלום שלי להפוך ליזמית שתשווק את הציונות בדרך שמתאימה לאנשים בגילי בארה"ב. לייצר תשדירי טלוויזיה ומסע פרסום. אני רוצה שציונות תהיה קוּל והיפ".
מרטין לותר קינג ואני
איך מגיעה צעירה שחורה מדרום ארה"ב לעיסוק אובססיבי במדינה זעירה הנמצאת בצד השני של הגלובוס? בשנות ה-60 צעדו מנהיגים יהודים שכם אל שכם עם מנהיגי התנועה לזכויות האזרח ועם מרטין לותר קינג שנחשב אוהד ישראל. אבל מאז זרמו מים רבים בנהר המיסיסיפי, הדרכים נפרדו ובשלבים מסוימים בסוף שנות השישים ותחילת השבעים אף הפכו לעוינות גלויה. ולדרי, המשננת את המנטרה "כשאנחנו מדברים על ציונות אנחנו מדברים על חופש", רוצה להחזיר עטרה ליושנה.
"מרבית מנהיגי התנועה לזכויות האזרח היו פרו-ישראלים ורק מאוחר יותר היה פיצול והרדיקלים התנגדו לציונות", היא אומרת. "היום השחורים פשוט לא מתעניינים בנושא. ישראל היא לא נושא שמעסיק אותנו. אנחנו מודאגים יותר מבעיות פנימיות. אם אתה סוקר את הקהילה השחורה יש מיעוט אנטי-ישראלי והרוב אדיש. זה לא אישיו".
אז ולדרי כאמור עובדת מסביב לשעון כדי להפוך את זה לאישיו, ומחוץ לרשת היא משקיעה את מרבית מרצה בקמפוסים של אוניברסיטאות ניו אורלינס וטולאן. "אני וחבריי מארגנים השבוע אירוע בקמפוס למען ישראל", היא מסבירה. "הזמנו את מתיסיהו ולהקה מקומית מפורסמת. זהו אירוע שכולו על ציונות. אנחנו מנסים לחנך את הסטודנטים על ציונות ומעודדים אותם למעורבות. אני מתרגשת ובטח אני אהיה במתח עד שהאירוע ייצא לפועל. זה הדבר העיקרי בסדר היום שלי".
- מה המסר שאת מנסה להעביר באירועים מסוג זה?
"המסר הוא שהיחס כלפי ישראל מקורו בגזענות נגד היהודים. התרופה נגד גזענים ושאר שונאים למיניהם היא מסר חיובי על הציונות".
איום ברצח? זה מדרבן
בקיץ האחרון שהתה ולדרי בבוסטון ועשתה התמחות בארגון "קאמרה", העוקב אחר סיקור מוטה של ישראל בתקשורת האמריקנית, ומפעיל לחץ לתיקון הדיווחים במימון גולשים ותורמים יהודים. הימים היו ימי המלחמה בעזה, והיא פרסמה מאמר במגזין היהודי טאבלט. "זו הייתה תגובה למכתב של ארגון פרו-פלסטיני שכינה אותי 'שחורה עצבנית'. כתבתי על הפרות זכויות האדם של הפלסטינים במלחמה והמאמר נחשף לחצי מיליון גולשים. קיבלתי אז אינספור תגובות ובקשות להתראיין. זו הייתה פריצת הדרך שלי לתודעה, אבל הייתי חייבת לחזור לאוניברסיטת ניו אורלינס לשנת הלימודים האחרונה".
- את נוקטת עמדה וקיבלת כבר איומים ברצח. זה לא מלחיץ?
"אני לא מרגישה לחץ. אני נהנית ממה שאני עושה. מפגינים נגדי דווקא מדרבנים אותי. אני אוהבת את זה. אני פרו-ישראלית אבל בעצם גם פרו-פלסטינית. אני אומרת בהפגנות שאנחנו באמריקה נותנים סיוע לפלסטינים לתשתיות והם גונבים את הכסף הזה.
אנחנו חושפים את ההתנהגות של ההנהגה שלהם כלפי האזרחים הפשוטים והסובלים.
"תוקפים אותי ברשתות החברתיות שאני נגד הפלסטינים, אבל הם אנטישמים וצבועים בכל הקשור לפגיעה בזכויות אדם. הצבועים האלה טוענים שההתנגדות של החמאס היא לגיטימית, ואני אומרת להם שחמאס הורג וכולא נשים וילדים בתהליך בניית המנהרות. הם משתמשים בנשים וילדים כמגן אנושי. כשאני מעלה את זה הם טוענים שאני לא אומרת אמת. אין תוכן בתשובה שלהם. אני מאמינה שבמובן האמיתי אני תומכת גם בפלסטינים".
ולדרי ביקרה בישראל שלוש פעמים בעבר, האחרונה ב-2013. "הייתי בכל מקום", היא מסבירה. "בגולן, בשדרות, בשילה, בתל אביב ובירושלים. הייתי בכל מקום ואני מתגעגעת. אני מסיימת את התואר במאי ואחרי ההתמחות בקיץ אני מגיעה לישראל לחצי שנה או שנה".
לפנייה לכתב/ת 
