עובדים בדואר: תוכנית ההבראה פוגעת בצרכן
בניסיון לחלץ את חברת הדואר ממשבר פיננסי עמוק ולייעל את פעילותה, נחתם לאחרונה הסכם על תוכנית הבראה. אבל אם שואלים עובדים רבים בחברה - צמצום מצבת כוח האדם בכ-1,500 לא עתיד לשפר את השירות שהצרכנים מקבלים, ויאלץ את העובדים לעבוד הרבה יותר שעות ללא תוספת שכר, אולי למעט המקורבים לוועד. יו"ר ועד העובדים: ההסכם הציל את החברה
תוכנית ההבראה בחברת הדואר יצאה לאחרונה לדרך במטרה להציל את החברה מהמשבר הפיננסי העמוק בו היא שרויה. הציבור כבר חש את השינויים בכיסו, בעיקר בהעלאת התעריפים בעשרות האחוזים, והעובדים חשים אותה בתוכנית הפיטורים המתגבשת.
לכתבות נוספות בערוץ קריירה
- אב ל-7, מרוויח 5,300 שקל, יפוטר מהדואר?
- איך תזמינו תור מראש לסניפי דואר ישראל?
- המדינה תממן פיטורי 650 מעובדי הדואר
התקווה היא כי בסופו של דבר תהליך השירות ישתפר, כך שהתורים הארוכים בסניפים יתקצרו, ושהדואר יגיע לבתים מהר יותר. אולם עובדים בחברה לא בטוחים שהרפורמה הנוכחית היא זו שתביא את הבשורה הצרכנית של הדואר.
אחרי הכל, מי שיצטרך לבצע את העבודה הם העובדים שיישארו בחברה.
העבודה הוכפלה, השכר לא עלה
תוכנית ההבראה
לחברה הממשלתית נחתמה לאחר מאבק ארוך של ועד העובדים וההסתדרות, שהגיעו בסופו של דבר להסכמות מול משרדי התקשורת, האוצר ורשות החברות הממשלתיות. עקרונותיה עוגנו בהסכם קיבוצי שנחתם בינואר וכלל צמצום של כ-1,200 משרות, חלקן חלקיות. בפועל, מתוך 7,000 עובדי החברה יפוטרו כ-1,500.מלבד צמצום מצבת כוח האדם כוללת התוכנית שורה של צעדי התייעלות, בהם פיילוט להארכת שעות הפעילות של הסניפים, צמצום ימי חלוקת הדואר, הקטנת מספר הדוורים והגדלת יעדי חלוקת דואר רשום וחבילות לבתים, לצד השקת שירות חדש לזימון תורים. כמו כן במסגרת התוכנית הוחלט על והעלאת התעריפים.
בהנהלה ובוועד גורסים כי הצעדים הללו מחויבי המציאות על מנת להציל את החברה ולקצץ בהוצאותיה. יו"ר הוועד, שמעון פרג'ון, טוען כי התוכנית שהתקבלה אפשרה להציל את החברה כולה מקריסה. עם זאת רבים מהמועסקים באתרים בהם החלו צעדי ההתייעלות טוענים כי מדובר בשינויים שפוגעים בתנאיהם באופן קיצוני, באופן שיפגע ברמת השירות ללקוח.
עובדים איתם שוחחנו סיפרו על תחושות של תשישות, מצוקה וחוסר אונים, בעיקר בקרב אלו שמועסקים בסניפים ששעות הפתיחה שלהם הוארכו מ-18:00 ל-20:00 וכעת נדרשים להשאר מאוחר יותר בעבודה. גורמים נוספים הטוענים כי נפגעו מהשינויים בחברה הם דוורים, שהועברו לשני קווי חלוקה במקום אחד בשבוע וטוענים כי אינם מספיקים להוציא את כל דברי הדואר ליעדם.
שינויים אלו, יש לציין, אינם מצריכים את הסכמת העובדים או פיצוי נוכח השינוי בתנאי העבודה - כפי שקובע ההסכם הקיבוצי. "מי שנשאר הפך לאומלל כי העמיסו עליו פי 2 עבודה אבל השכר נשאר אותו דבר, ומי שלא מסכים יכול לעוף הביתה", מספרת אחת העובדות בחברה, שביקשה להשאר בעילום שם בדומה למרבית המרואיינים בכתבה. "אנשים מותשים, עייפים וממורמרים", היא מוסיפה.
סניפים: "כבר היום אין כוח אדם"
מתנגדי ההסכם הקימו את עמוד הפייסבוק "מטה המאבק - עובדי הדואר", בו חברים כ-800 איש. בשבוע שעבר הם שלחו מכתבים לבתי עובדי החברה וקראו להם להתאגד נגד ההסכם. "כידוע לכם, ההסכם הוא קשה עד בלתי אפשרי, שכותרתו אחת היא: נעבוד קשה יותר ונרוויח פחות", נכתב בפנייה לעובדים. "לאחר שנתיים של מאבק שכלל עיצומים, שביתות, הפגנות, סיסמאות חסרות שחר ובעיקר אי וודאות השוררת בחברה עד עצם היום הזה".
בין הסעיפים עליהם מוחים העובדים כלולה הארכת שעות פתיחת הסניפים - פיילוט שהחל בשבוע שעבר. פרג'ון מספר כי תוספת השעות הזו קוזזה מימים אחרים - בהם העובדים יועסקו עד השעה 13:00 - כך שמכסת השעות השבועית שלהם לא השתנתה. עם זאת, עובדים מספרים כי בפועל הם נדרשים לעבוד 10 שעות רצופות 3 פעמים בשבוע, ללא כל תמורה נוספת. מכיוון שהעבודה לא מסתיימת עם סגירת הדלתות - העובדים מוצאים את עצמם מגיעים הביתה בשעות מאוחרות מאוד.
"אם בשמונה בערב רק סוגרים את הסניף לקבלת קהל - המשמעות היא שלא נגיע לפני תשע וחצי-עשר הביתה", אומרת אווה פרץ (52), אם חד הורית ל-4 ילדים, המועסקת בסניף של החברה בבאר שבע ובעלת ותק של 25 שנה בחברה. "זו הרעת תנאים. עובדים יהיו באפיסת כוחות ויאבדו ריכוז. אני לא מסוגלת לעבוד בשעות הללו".
מנהלת ותיקה של אחד הסניפים מתריעה כי מצבת כוח האדם כבר היום קורסת מעומס לקוחות. "הארכת השעות פשוט תהפוך אותנו לעבדים", היא אומרת. "לדעתי לא יחול שינוי משמעותי בזמני ההמתנה, כי ממילא אין מספיק כוח אדם".
"הכותרת של ההסכם היא תעבדו קשה יותר ותרוויחו פחות", אומר א', עובד ותיק בחברה. "מצד אחד התחייבו להמתנה מקסימלית של 10 דקות בסניפים, ומצד שני מאריכים את שעות העבודה ומבצעים קיצוץ מאסיבי בכוח האדם. אלו שנשארים הם קבוצה של אנשים שיקרעו להם את הצורה - בפחות כסף".
דוורים: "אנשים לא יוכלו לתפקד"
"היום רציתי לבכות", מספרת ל' (54), דוורית בעלת ותק של 20 שנה, שהועברה לשני אזורי חלוקה בתחילת החודש. "יש עבודה בלי סוף. רק המיון בבוקר לקח לי חמש שעות במקום שעתיים. חלוקת הדואר לקחה עוד 6-7 שעות, אבל בסוף מתחילים לעשות טעויות, שוכחים דברים, הגוף והראש מפסיקים לתפקד".
"בחודש האחרון אני רק מחכה לסיים את ימי העבודה ולהגיע לסופי השבוע", היא מוסיפה. "אם עד כה הייתי יוצאת כל יום עם עגלה אחת, היום אני צריכה לחזור למלא אותה. זה הרבה יותר קשה פיזית. מעולם לא היו לי בעיות אך כעת אני סובלת מכאבים נוראיים. להערכתי הדואר לא ייתן שירות טוב יותר כי אנשים לא יוכלו לתפקד".
הדוורים חוששים כי משקל דברי הדואר רק ימשיך לטפס, נוכח העובדה כי התוכנית כוללת הגדלת יעדי החלוקה של הדואר הרשום והחבילות לבתים, לצד גידול מתמיד בהזמנות מוצרים ברשת. "זה לא יביא לשירות יותר טוב", סבור עובד בחברה. "בכל מקום שעברו ליומיים וחצי הדואר מעוכב, כי הדוורים לא מספיקים להוציא את הכל. יש מחסור של המון עובדים, שמעדיפים להוציא ימי מחלה".
מ', דוור מהצפון, מעריך כי משקל דברי הדואר שהוא מחלק מדי יום טיפס מכ-15 ק"ג, לכ-30-40 ק"ג. "ההסכם לא ישים, מי שחתם עליו לא יודע מה זה לחלק מכתב", הוא טוען, "יום העבודה שלי מתחיל עכשיו ב-5:30 בבוקר במיון, ומסתיים בסביבות 18:00, בלי הפסקות. עובדים רצוף כל היום בתנאים מאוד קשים, ברגל ובכל מזג אוויר. אם עד היום דוור היה מוציא 60-70 דברי דואר רשומים ביום, מעכשיו הוא צריך להוציא כמות כפולה - כי הם מצטברים ביום שלא מחלקים".
הקיצוץ במצבת הדוורים כולל גם העברת דוורים רבים מתפקידם. "לפני שבועיים הודיעו לי שהכריזו על האזור שלי כעסקי ושאני לא אעבוד בו יותר", מספר ג', ששימש כדוור בתל אביב במשך למעלה מ-20 שנה והועבר לתפקיד במיון. "מאז שעות העבודה שלי השתנו - אם לפני זה עבדתי מ-5:30 בבוקר עד 13:30-14:00, היום אני עובד מ-13:00 עד 21:00. זה שינה לי את החיים כי זה לא לפה ולא לשם, אבל הכי חשוב זה שהמשכורת שלי נפגעת - מכ-10.5 אלף שקל בחודש, אני יורד לכ-6,000-7,000 בחודש. גם ההפרשות לקופות הגמל על שעות נוספות יורדות".
הוועד דואג למקורבים?
צמצום מצבת כוח האדם בחברה יצא אף היא לדרך, עם קיצוץ של כ-200 משרות אשתקד ואישור חבילת פרישה מוקדמת לכ-650 עובדי החברה. לדברי יו"ר הוועד פרג'ון, הרוב המכריע של הפורשים נענו מיוזמתם לקול הקורא, כאשר הפיטורים נעשים על פי קריטריונים ובדיקות קפדניות של ועדות, בשיתוף ההנהלה, המדינה וההסתדרות, ותוך בחינת התיקים האישים של העובדים ופרמטרים נוספים.
עם זאת, עובדים בחברה סיפרו ל-ynet כי הופתעו לגלות את שמותיהם ברשימות. "הודיעו לי שאני מיותרת", מספרת ש', דוורית בעלת ותק של 13 שנה. "אמרו לי שאני ברשימת העובדים המפוטרים, אבל אין תאריך. כלומר אני יודעת שאני הולכת הביתה, אבל לא יודעת מתי. אמרו לי בעל פה שזה יקרה עד סוף השנה".
חלק מהעובדים טוענים, כי ההסכם מותיר כוח משמעותי בידי חברי הוועד לדאוג למקורביהם. כך למשל בתל אביב, עובדים טוענים כי עשרות אזורים הוגדרו כעסקיים ונותרו עם 5 ימי חלוקה כפי שהיה עד כה. "נתנו את האזורים האלה למקורבים לוועד, בעוד שאת העובדים הוותיקים שהועסקו בהם העבירו לתפקיד אחר ללא כל פיצוי או תמורה בעבור שינוי שעות העבודה", טוען א', עובד ותיק בחברה.
הוא מוסיף, כי כל מי שניסה למחות נגד ההסכם, שילם מחיר בדמות פיטורים או קיצוץ בהיקף המשרה. "למעשה, רשימות המפוטרים היו רשימות חיסול", הוא אומר. "הרעיון היה שאם המנהל והוועד מסכימים - העובד נכנס לרשימה. רבים מראשי הוועדים הם גם מנהלים בחברה, כך שאם יש בעיה - אין למי לפנות".
בני קובי (53), בעל ותק של 10 שנים כשליח בחברה ופעיל בולט בקבוצת הפייסבוק, מספר כי הופתע למצוא את עצמו ברשימת הפורשים מרצון. "הייתי מועמד לקבל קביעות, אבל כל הזמן משכו אותי. "כשראו שאני חבר במחאה בפייסבוק, איימו עלי שאפסיק לכתוב. לא הסכמתי ודאגו לפטר אותי. נתתי את כל כולי כל השנים האלה, וזו התודה - שולחים לי מכתב שאני ברשימת הפורשים. זה מעליב".
יד אחת מפטרת, שנייה מגייסת
יש לציין כי במקביל להליכי הפיטורים והעברת עובדים מתפקידם - עיון בעמוד משרות הדרושים באתר החברה מגלה שהיא ממשיכה לגייס עובדים, בהם לתפקידי דוורות, מיון, מכירות ושירות לקוחות. פרג'ון מציין בהקשר זה כי "החברה דינאמית וממשיכה לעבוד כל הזמן. כשנסיים לעמוד ביעדי התוכנית, לא נצטרך לקלוט יותר עובדים. בינתיים צריך לדאוג שהחברה לא תקרוס ויש קליטה של צעירים, אבל רק לצורכי החברה ואין הבטחה לקביעות".
חלק מהעובדים לקחו ייעוץ משפטי ושוקלים כעת את צעדיהם. עו"ד אלי מלול, בו נועצו מספר עובדים, מספר כי "עובדת אחת קיבלה הודעה מעורפלת, לאחרת נמסר שתפוטר בתוך 4 שנים ולעובדת אחרת אמרו שמניידים אותה ללא כל הסבר.
"עד שלא אקבל את ההסכם במלואו אי אפשר לדעת בוודאות, אבל אני סבור שהוא מהווה כר פעולה נוח להפטר מעובדים, באופן שמאפשר לפטר את כל מי שסר חינו בעיני הממונה. צריך לראות אם נקבעו קריטריונים ברורים ומפורשים לפיטורים וניידות, אחרת קיים כר פעולה נרחב להכנסת שיקולים זרים ולא ענייניים, המאפשר להזיז כל עובד שלא מוצא חן בעיני המעסיק".
"ועדי העובדים מכרו אותנו ובגדול - אין ויכוח", אומר א'. "מאז קום המדינה לא היה הסכם קיבוצי כה עוין לעובדים. זו מפלה של הוועד. לאחר שנתיים של מאבק דמים - נקבע שנעבוד יותר קשה ונמשיך לקבל את אותו השכר, הדוורים אפילו פחות. כמו בכל רפורמה, היו ציפיות לקבל מענק דרגה או תגמול כלשהו לעובדים, אבל לא רק שאין בהסכם הזה שום דבר למען העובדים, הוא גם לוקח מהם".
יו"ר הוועד: "אלפי עובדים מסורים מזדהים איתנו"
יו"ר ועד העובדים הארצי, פרג'ון, דוחה על הסף את הטענות נגד אי סדרים מצד הוועד וטוען, כי הרוב המכריע של העובדים תומכים בתוכנית ובהסכם הקיבוצי. "יש לזכור שהמאבק שניהלנו היה על עצם קיומה של חברת הדואר בכלל. בעקבות תביעת בעלי האג"ח להחזר חובם - ריחפה עננה של הקפאת הליכים ומינוי נאמן על ידי בית המשפט. זו המהות שמולה התמודדנו - האם בכלל נהיה פה ביום המחר.
"אם בית המשפט היה ממנה חלילה מפרק ומחליט על הקפאת הליכים, אני לא רוצה אפילו לדמיין איפה היינו היום. ההסכם הקיבוצי נחתם שעתיים לפני ההחלטה על מינוי הנאמן - השופט נתן ארכה אחרונה לקבלת החלטה עד לשעה 17:00 באותו יום - אז שכל אחד יחשוב מה היה קורה עם השכר והתנאים במקרה כזה".
באשר לתלונות העובדים על הפגיעה בתנאים מציין פרג'ון כי "אין ספק שהרפורמה היא שינוי מערכתי כולל כמעט בכל סקטור בחברה, ושינוי באופן טבעי יוצר חששות וחוסר וודאות. אני מסכים שיישום הרפורמה הוא מאוד מורכב ומבין את החששות, אבל מה שעמד לנגד עינינו כארגון עובדים הוא האם מחר נהיה תחת מפרק, קיצוצים והקפאות שכר, או האם נזרום עם הרפורמה, נעשה שינויים מערכתיים ונציל את הפרנסה של העובדים.
"אל מול האלטרנטיבה שחיכתה לנו - פירוק והקפאת הליכים - אני יכול לומר בגאווה שהצלנו את החברה ואת פרנסת העובדים. אני בהחלט מבין ששינויים יוצרים חששות ואי וודאות, אבל אנחנו רק בהתחלה. בעוד כחודשיים-שלושה נצעיד את חברת הדואר למקום ראוי והעובדים יוכלו להפסיק לחושש אם בכלל תהיה להם משכורת בתחילת החודש.
באשר לטענות נגד הוועד מסר פרג'ון כי "אנחנו חיים במדינת חוק, ואני קורא למי שאיימו עליו להגיש תלונה למשטרה. יש בחירות לוועד אחת ל-4 שנים בצורה דמוקרטית, אבל בגוף של 7,000 עובדים תמיד יהיה מי שנגד וזה לגיטימי. הטענות הללו מושמעות על ידי קבוצה מסוימת של עשרות עובדים, אבל במאקרו יש לנו אלפי עובדים מסורים וטובים שהזדהו עם המאבק וידעו שהוא לא לשפר זכויות ומשכורת - הצלנו את חברת הדואר".
באשר לשיפור השירות מסר פרג'ון כי "הזמן ייתן את התשובות. אני חושב שבסוף התהליך, נחלק יותר מכתבים רשומים בבתים ונוריד עומס בסניפים, כך שתוך חצי שנה נהפוך אותם לבית מרקחת. התוכנית עם כל המרכיבים שלה תביא את החברה והעובדים לעתיד אחר".
דואר ישראל: "התוכנית מצילה אלפי עובדים מפיטורים
מדואר ישראל נמסר בתגובה: "תוכנית ההבראה של דואר ישראל מחויבת מציאות והתאמה לעידן החדש, ומצילה אלפי עובדים מפיטורים, שכן בלעדיה מקום עבודתם היה בסכנת פירוק ממשית. בשבועות האחרונים החל יישום ראשוני של התוכנית וכתוצאה מכך, הצטמצמו זמני ההמתנה בסניפים וחל שיפור בשירות הלקוחות בסניפים בהם החלה התוכנית. לעניין שעות ההעסקה - עובדי דואר ישראל באשנב מועסקים עד שעות הערב פעמיים בשבוע לכל היותר, ובכל מקרה מספר שעות העבודה השבועיות שלהם לא עלה.
"לעניין פעילותם של דוורי החברה, הם אינם נדרשים להעמיס על כתפיהם את כל דברי הדואר המיועדים לחלוקה והם מקבלים סיוע במספר אמצעים. יתרה מכך, הטענה על הכפלת מספר הפריטים מבוססת על אי עדכון שנמשך שנים, בעוד שכמויות הדואר פחתו באופן משמעותי. ניוד העובדים הינו כורח המציאות שכן אין צורך, לדוגמא, בדוורים כה רבים כאשר הכמויות פוחתות. ניוד עובדים נעשה ברגישות ותוך התחשבות בצרכי העובד, ואולם לא תמיד ניתן למלא אחר כלל הציפיות.
"בנוגע לרשימות הפרישה, השיקול המרכזי הוא טובת וצרכי החברה, כך שגם רבים מהעובדים שביקשו לפרוש לא קיבלו את מבוקשם. יצוין כי דף המחאה בפייסבוק נפתח לאחר שנקבעו רשימות העובדים, כך שהטענה בדבר ההתנכלות אינה ברורה. לעניין ועד העובדים, להנהלה אין נגיעה לגבי בחירתם של מנהלי כנציגי העובדים בוועד. העובדים הם הקובעים את נציגיהם ללא התערבות ההנהלה".