הורשע פה אחד: 'אולמרט כיזב, שתיקתו צרמה'
רה"מ לשעבר הורשע בפרשה שלישית, הפעם ב"מעטפות הכסף". השופטים שזיכו אותו בעבר כתבו כי זקן "כיזבה לא מעט ועדותה התאפיינה בסתירות והתפתלויות" - אך קבעו שההקלטות והיומן אותנטיים. ההכרעה המלאה
בית המשפט המחוזי קבע הבוקר (ב') כי שולה זקן "כיזבה לא מעט" - אבל בשורה התחתונה הרשיע את ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט במרמה, הפרת אמונים וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. אותם שני שופטים שזיכו את אולמרט לפני שנתיים בתיק מעטפות הכסף לא חסכו ביקורת לאחר שנחשפו להקלטות שולה זקן. "הימנעות אולמרט מעדות היא הימנעות מהתמודדות עם יומן קביל ועם ההקלטות ותוכנן, וגם הימנעות מהתמודדות עם כזבים, ואחד בולט במיוחד", כתבו בהכרעתם על בחירתו לא להעיד.
לקריאת הכרעת הדין המלאה - לחצו כאן
"בעדותו בבית המשפט חודש אחרי השיחה המוקלטת עם זקן במאי 2011 אמר אולמרט כי לא יכל לבדוק להיכן נעלמה יתרת הקופה - 150 אלף דולר, שכן: 'איך אני יכול לבדוק איתם? בזמן החקירה אני יכול לדבר עם אורי מסר או שולה זקן? אני נותקתי מהם לחלוטין'", הזכירו השופטים את דברי אולמרט לפני 4 שנים.
לפי הכרעת הדין אמר אולמרט אז כי עורכי דינו נבות תל-צור ואלי זהר הורו לו: "אל תעז בכלל להתקרב אליה. אז אני יכולתי לשאול אותה או לשאול את מסר?". השופטים, שהרשיעו את אולמרט בפרשה שלישית - אחרי ההרשעה במרכז ההשקעות ו-6 השנים שנגזרו עליו בפרשת הולילנד - כתבו כי "אולמרט העיד שמאז החקירה התנתק לחלוטין מזקן, לא התקרב, לא דיבר, ובכך גם קיים את מצוות סנגוריו. כך אמר חודש לאחר פגישה ממושכת עם זקן על המשפט הזה".
בתחילת הכרעת הדין, שכתב השופט יעקב צבן, נדחתה טענת ההגנה לפיה הקלטות זקן אינן קבילות: "הקלטה במכשירים אלה פשוטה, זקן הקליטה הקלטות רבות נוספות ומכאן שהיא יודעת את מלאכת ההקלטה. השיחה בין השניים נשמעת כשיחה רצונית, ללא כפייה, ללא פיתוי, של שני אנשים המכירים היטב זה את זה. אמירתה של זקן כי משכה את אולמרט בלשונו נאמרה בצורה צינית ואינה משתקפת בשיחות. המאזין להן מבין היטב כי אולמרט הוא המוביל את השיחה ודבריו נאמרים בחופשיות".
השופטים צבן, משה סובל ורבקה פרידמן פלדמן (היחידה שלא נכללה בחבר השופטים שזיכה את אולמרט) כתבו כי "אין חולק כי האייפון של שולה זקן נפרץ יותר מפעם אחת, ופירושו של דבר כי המשתמש או כל צד שלישי יכול לבצע פעולות נוספות באותו מכשיר, אולם אין בכך בעיה של ממש, שכן כל עדכון גרסה של האייפון גורם לפריצה, ואין לפנינו ראיה כי נעשה בקובץ הקלטה קיים שינוי תוכני. השינוי הפיסי באייפון - הוצאת המגש המחזיק את כרטיס הסים - הוא חסר משמעות ואין בו כדי לפגום בהקלטות".
הם הזכירו כי מזכירתו של אולמרט במשך עשרות שנים "כיזבה לא מעט בכל הקשור לסיבות שגרמו לה להקליט, למחיקות, לשמיעת ההקלטות או אי שמיעתן. אולם אין בכך כדי להשפיע על קבילותן של ההקלטות. טעמיה לעצם ביצוע ההקלטות היו סתומים, מעורפלים, מתחמקים. אולם בכל הקשור להקלטות הרלוונטיות לענייננו, לא נמצאו סתירות של ממש ואף לא נטען כי שינתה את תוכנן, ניסתה לעבדן או אף חשבה על כך".
בהכרעת הדין הושם דגש על מערכת היחסים בין השניים: "זקן היא עדת מדינה שעדותה נכבשה לאורך שנים על אף הזדמנויות שהיו לה. הקשר האמיץ, החזק, ההדוק עם אולמרט, המבוסס על נאמנות מוחלטת, חיבה, אמון מלא ואינטרסים משותפים - נשבר. זקן הסבירה כי במשך כל השנים שמרה על אולמרט והגנה עליו, אולם משעה שסנגוריו והוא עצמו הכפישוה ותארו אותה כדוברת שקר, במשפט הולילנד, החליטה לחצות הקווים ולספר האמת הידועה לה".
השופטים כתבו כי ההחלטה להפוך לעדת מדינה היא שהובילה לשינוי הגישה של אולמרט והזכירו כי אמרו שהיה לי בה "אמון עצום". הם כתבו כי אולמרט אמר "כי בזכותה של זקן הלשכות שלו תמיד היו יעילות מאוד וזכו לשבחים. במקום אחר סיפר כיצד נעזר בה בדברים הדרושים דיסקרטיות גבוהה ומפניה לא היו לו סודות. היא הייתה המוציאה והמביאה מהלשכות שלו, הצומת דרכה זרמו כל הדברים. אשת הקשר לכל הגורמים שטיפלה גם בעניינים אישיים".
בניגוד לדברים אלו, ציינו השופטים כי הסנגורים טענו שזקן היא "בעדה כוזבת, נקמנית, אשר השנאה והזעם עוורו את עיניה ואין לסמוך ולו על מילה ממילותיה". לסיכום, כתבו השופטים, "עדות זקן התאפיינה לעתים בסתירות, התפתלויות והתחמקויות, אולם החלק העיקרי של עדותה נתמך בראיות חיצוניות - מסמכים, יומן, הקלטות".
בהכרעת הדין נקבע כי רישומי היומן הם אותנטיים, וקביעה זו התבססה גם על דברי זקן ואולמרט בהקלטה ממאי 2011. "אולמרט מסביר לזקן מדוע עדיף שלא תעיד בבית המשפט שכן 'את תפלילי את עצמך על דוכן העדים, זה מה שמטריד אותי. הוא יגיד דבר פשוט מאוד - היומנים שכתבת, כתוב ביומנים...בסוף את תאלצי להודות שאת כתבת את זה, אז הוא יגיד מה זה אני לוקחת לעצמי 35 אלף דולר, ומה תגידי?". לכן, כתבו השופטים, אולמרט היה מודע היטב ליומן, וגם ערכו הראייתי המפליל.
השופט סובל, שאף הוא (כמו צבן והחברה השלישית בהרכב מוסיה ארד, שפרשה לגמלאות בינתיים) זיכה את אולמרט במשפט טלנסקי הקודם, הסביר מדוע החליט להרשיעו הפעם: "כיום, על יסוד הראיות החדשות, ניתן לקבוע כי הכספים שהתקבלו מטלנסקי בתקופת התמ"ת ונשמרו עבור הנאשם במזומן בקופה אצל אורי מסר, הסתכמו ב-146,450 דולרים.
"סכום זה מתווסף ל-7,500 דולרים שנטל הנאשם בדצמבר 2003 מהכסף שהביא עמו טלנסקי לפני הכנסתו לקופה, ולשני הסכומים שנקבעו בהכרעת הדין המקורית שקיבל הנאשם מטלנסקי בתקופת התמ"ת ולא נשמרו בקופה אצל אורי מסר: סכום מזומן של 15,000 דולרים שמסר טלנסקי לנאשם בניו יורק בדצמבר 2005 ותשלום עבור שהיית הנאשם בבית מלון בוושינגטון בסך של כ-4,700 דולרים אותו ביצע טלנסקי בחודש אוקטובר 2005 בכרטיס אשראי שלו".
לפי סובל, בעקבות היומן, ההקלטות ויתר הראיות החדשות, לא נותר ספק כי כספי הקופה שניהל אורי מסר שימשו את אולמרט גם למטרות פרטיות ולא נותר ספק סביר בכך שראש הממשלה לשעבר ידע כי הכספים בקופה אצל אורי מסר חייבים בדיווח למבקר המדינה.
השופט סובל סבר כי לדעתו יש להעמיד במרכז הדיון את "החזקת הכספים במזומן בכספת נסתרת ובלתי מדווחת אצל אורי מסר. אף שמעשה זה לבדו אינו מספיק לגיבוש אחריות פלילית, מצויה בו ליבת הפגיעה בערכים המוגנים על ידי העבירה של הפרת אמונים, כאשר יתר הנסיבות והמעשים של הנאשם מקרינים על החזקת הכספים בקופה, מוסיפים לה היבטים שונים של חומרה, ועל ידי כך מקנים לה את הממד הפלילי. כל אלו יש בהם כדי לשנות את מסקנת הכרעת הדין המקורית ולבסס הרשעה".
השופטת רבקה פרידמן פלדמן, היחידה שלא הייתה חברה בהרכב שזיכה את אולמרט, מתחה ביקורת מרומזת על חבריה וכתבה כי הראיות שהובאו "בסבב הראשון" של המשפט היו מספיקות להרשעה. להחלטתו של אולמרט לא להעיד היא קראה "שתיקה צורמת": "ניתנה לו הזדמנות נדירה לתקן את הרושם שהותיר בעדותו. שתיקתו מעידה כי בעדות נוספת לא היה צפוי תיקון כלשהו. בשתיקתו, בין מכוח הוראות החוק ובין מכוח ההיגיון והשכל הישר, יש בבחינת סיוע לראיות שהובאו על ידי המאשימה".
לפנייה לכתב/ת 
