בנק ישראל מבהיר: האבטלה נמוכה כי השכר נמוך
לא מעלים שכר, מעסיקים יותר עובדים במקום לשלם שכר גבוה יותר לכל עובד, ומצמצמים את שעות העבודה - כך מסביר דו"ח בנק ישראל את ה"פלא הישראלי" - שיעור האבטלה הנמוך. בבנק מצביעים גם על האטה בצמיחה, שנובעת מהשקעה נמוכה בתשתיות והאטה בביקוש למוצרים ישראלים בעולם. הנגידה מזהירה: ירידות המחירים ישפיעו על רמות השכר. צפו בשידור החי
קצב הצמיחה של המשק הישראלי האט ב-2014 והגיע לרמה של 2.5%-3%. כך עולה מדו"ח שהגישה היום (ג') נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג לידי נשיא המדינה, ראובן ריבלין, ולראש הממשלה, בנימין נתניהו. על פי הדו"ח, הירידה בצמיחה נובעת מההאטה בביקוש למוצרים ישראלים בעולם בעקבות המשבר העולמי, ומרמה נמוכה מבעבר של השקעה בתשתיות.
כתבות נוספות בנושא בערוץ הכלכלה :
- כל הסימנים מראים: אינפלציה שלילית ב-2014
- בנק ישראל מעריך: 0.1% ריבית עד סוף השנה
- האטה בגידול במשרות, השכר נותר נמוך
אחת ההשלכות המשמעותיות של ההאטה בצמיחה היא ירידה חדה במעמדה הבינלאומי של כלכלת ישראל. לאחר שבשנים 2007-2012 דורגה ישראל בעשירייה המובילה בקרב המדינות המפותחות בצמיחה לנפש, הידרדר מקומה בשנים האחרונות למקום ה-23 מתוך 34 מדינות החברות בארגון ה-OECD.
צפו - שידור חי ממסיבת העיתונאים:
בבנק ישראל מייחסים את הירידה הזו ב"שילוב של התפתחויות חיצוניות למשק, ובראשן יציאה איטית והדרגתית של חלק ניכר מהמדינות המפותחות מהמשבר העמוק שפקד אותן, ושל התפתחויות מקומיות, בהן האטה של ההשקעות בפרויקטי תשתית גדולים ובבנייה שלא למגורים".
בניסיון להתמודד עם מגמה זו ביצע הבנק בשנה החולפת הפחתות הריבית. בדו"ח מצוין כי כתוצאה מהפחתות אלו הגיעה הריבית השנה לרמה הנמוכה ביותר בתולדות המדינה (0.1%) וכן נרשמה עלייה בביקוש לאפיקי השקעה חלופיים, אם כי לא באופן מאוזן בין כל האפיקים.
למעשה, מאז שנת 2008, שבה החלה מגמת ההפחתה של הריבית, עלו מחירי הדירות בכ-90%, בעוד שמחירי האג"ח של ממשלת ישראל עלו בכ-50% ומחירי המניות בכ-20% בלבד. בבנק ישראל מציינים גם כי למרות שבשנה שעברה נמדדה אינפלציה שלילית, מחירי הדירות המשיכו לעלות, אם כי בשיעור מתון יחסית 4.7%.
בסך הכל צמח המשק הישראלי ב-2014 ב-2.8%, וזאת כתוצאה ממבצע "צוק איתן" שהביא לירידה חדה בקצב הצמיחה ברבעון השלישי של השנה, וכן תחילת הפקת הגז הטבעי ממאגר "תמר" שהביאה לגידול בתנועות הון מחו"ל לישראל ולירידה בהוצאות על אנרגיה. בבנק מציינים כי מדובר בגורמים קצרי טווח, שיש לנכותם כדי לנתח את המגמה הכללית בכלכלה הישראלית.
בניכוי שני המרכיבים אלה מחשבים בבנק ישראל כי קצב הצמיחה התייצב על רמה ממוצעת של 2.5%-3% בשלוש השנים האחרונות. מדובר בקצב צמיחה נמוך יותר מזה שנרשם בשנים 2009-2012. "שיעור צמיחה זה מבטא בעיקר את ההאטה הנמשכת בביקושים מחו"ל והשפעתם על היצוא וההשקעות במשק", נכתב בדו"ח.
הפלא של הכלכלה הישראלית: אבטלה נמוכה
גם השנה, נתוני האבטלה הנמוכים המשיכו להיות הפלא של הכלכלה הישראלית, בעיקר לנוכח הירידה בקצב הצמיחה ולמרות אינפלציה שלילית. עם זאת בבנק מציינים כי העובדה שהאבטלה נמוכה כל כך לא צריכה בהכרח לשמח את כולם. בדו"ח מוסבר כי הגורם המרכזי לירידה באבטלה "הוא גמישות שוק העבודה בישראל, המתבטאת השנה בהאטת עלייתו של השכר הריאלי וירידה של מספר שעות העבודה למועסק. כתוצאה מכך עלות העבודה ליחידת תוצר אינה עולה, או עולה בשיעור מתון, למרות ההאטה בצמיחת פריון העבודה, ומתאפשרת קליטתם של עובדים חדשים בשוק העבודה ללא עלייה של שיעור האבטלה".
בבנק ישראל טוענים כי הירידה בשיעור הבלתי מועסקים בישראל נובעת בעיקר מיכולתם של מעסיקים להתנגד ללחצי שכר מצד העובדים, ולהעסיק יותר עובדים במקום לשלם יותר שכר לכל עובד. כמו כן, הם מציינים את העובדה שלירידה בשיעור הבלתי מועסקים נלווית מגמה של ירידה בהיקף השעות לעובד. כלומר, יש יותר עובדים, אבל כל אחד מהם עובד פחות שעות ומרוויח פחות כסף.
הערכה: תוך שנה האינפלציה תחזור ליעד
במסיבת העיתונאים שקיים בנק ישראל לרגל פרסום הדו"ח, הזהירה הנגידה פלוג כי ירידת מחירים ממושכת תשפיע על רמות השכר. "כמו שכולנו יודעים, הסביבה של הריבית והאינפלציה בשנתיים האחרונות היא נמוכה מאוד, הריביות אפסיות ובחלק מהמדינות שליליות, האינפלציה בחלק מהמדינות שלילית וגם אצלנו. ירידה במחיר הנפט ובמחיר החשמל השפיעה על האינפלציה השלילית אצלנו אבל ההערכה היא שנחזור לטריטוריה של אינפלציה חיובית ותוך שנה נהיה בחלק התחתון של יעד האינפלציה (1-3%, א.ל.).
"חשוב לציין שאין לנו יעד של רמת מחירים ואין צורך שהמדיניות תתקן באינפלציה גבוהה. אבל לאורך זמן האינפלציה אמורה לחזור ליעד. לאורך זמן לא ניתן להרוויח מירידה מתמשכת של המחירים כי בסופו של דבר גם השכר יתאים את עצמו. כבר עכשיו אנחנו רואים איזו שהיא התמתנות בשכר כתוצאה מירידת המחירים".
פלוג התייחסה לירידה באבטלה למרות הצמיחה הנמוכה, כפי שמוזכר בדו"ח בנק ישראל, ואמרה: "אנחנו נמצאים בפער תוצר מסוים, של 1.5% ואולי יותר. המשמעות היא שהתוצר בפועל נמוך מהתוצר הפוטנציאלי. אנחנו נמצאים גם בסביבה של אבטלה הנמוכה אבל הניצולת לא מלאה כי שעות העבודה לא בשיאן וגם זה כמובן משפיע על האינפלציה כאשר אנחנו לא באמת בתעסוקה מלאה זה כוח שממתן את האינפלציה".
אתגרי הממשלה החדשה: הפיריון והרגולציה
הנגידה התייחסה גם לאתגרי הממשלה הבאה ואמרה: "הממשלה שתקום תצטרך להתמודד עם בעיות היסוד של המשק הישראלי בתחום הכלכלי-חברתי שגם צצו במערכת הבחירות. אני בטוחה שהממשלה תרצה להתמודד בהתאם לסדר העדיפויות שהיא תקבע. אני רוצה לסמן את הכיוונים שרצוי ללכת בהם והכיוונים שלא רצוי ללכת בהם. לפי העמדה המקצועית. כיועצת כלכלית של הממשלה הכוונה שלי היא לשתף פעולה עם שר האוצר ולהעמיד לרשותו את הניתוח הכלכלי.
"כיוון ראשון הוא הצורך להגביר את הפיריון של העובד הישראלי כדי להעלות את השכר במשק. הפיריון נמוך במיוחד בענפים שאינם חשופים לתחרות בינלאומית. גורם אחד לכך שהפריון נמוך ועולה לאט הוא שאנחנו משקיעים מעט מידי יחסית בתשתיות תחבורה, נמלים, חשמל מים ועוד. כפי שאנחנו יודעים מהתיאוריה הכלכלית, להשקעה בתשתית יש תרומה חשובה להעלאת הפיריון. יש פער משמעותי בינינו לבין המדינות המפותחות ברמת התשתיות.
"נושא נוסף שפוגע בפיריון הוא רגולציה שהיא לא יעילה ולא עקבית. ירדנו המקום ה-26 למקום ה-40 בנטל הרגולציה. זה לא אומר שהרגולציה אצלנו נעשתה יורת מעיקה אלא שמדינות אחרות תקדמו יותר מהר. חברות שצריכות לשקול איפה להשקיע לוקחות את זה בחשבון".
הגברת תחרות תוריד את יוקר המחיה
בנוגע ליוקר המחיה אמרה פלוג: "הצעדים שבהם רצוי להוריד את יוקר מחיה הם צעדים של הגברת התחרות - אם באמצעות הסרת חסמים בפני כניסה של שחקנים חדשים, אם דרך הגברת התחרות בין שחקנים קיימים ואם על ידי חשיפה ליבוא.
"הכיוון שלא כדאי ללכת בו הוא הפחתת המע"מ על מוצרים מסוימים. זו לא דרך יעילה לטפל בחלוקת ההכנסות ויש לזה עלות אדירה. גם פיקוח מחירים גורף הוא חסר הצדקה אלא אם כן יש כשל שוק. זה גם דורש מערכת מעקב וזו אינה דרך יעילה.
"בשנתיים האחרונות היצע הדיור ברמה גבוהה והאתגר הגדול הוא לשמר אותו ברמה הזאת. עיקר הפוטנציאל במרכז יבוא מציפוף, אם על ידי תמ"א 38 ואם באמצעות פינוי-בינוי. זמן הבנייה עדיין ארוך מאוד וצריך לטפל בתמריצים של רשויות מקומיות לא לבנות".
לפנייה לכתב/ת 
