פרס ישראל: מפעל חיים לחיים טופול

משרד החינוך, הודיע היום, ב', על זכייתם של חתן וכלת פרס ישראל בתחום מפעל חיים, השחקן חיים טופול והשגרירה והח"כית לשעבר אסתר הרליץ. ועדת הפרס התקיימה בראשותו של הרב ישראל מאיר לאו - ולצדו חבריה: הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ, פרופ' סוזי נבות, תא"ל (מיל') אביגדור קהלני וגב' ליא קניג.

"אני מתרגש ושמח מאוד שמכירים בעשייתי", אמר טופול ל-ynet. "לא מופתע אבל שמח כי מדברים על זה כבר הרבה שנים, אז פעם בשמונים שנה, נתנו. כשהתקשרו אלי אמרתי תודה רבה. אני שולח כל שנה שתי המלצות של אנשים שראויים לפרס ישראל, והם בהחלט ראויים מאוד - וכשהודיעו לי הרגשתי לא נוח כי אני חושב שלהם מגיע יותר. כל מה שעשיתי לאורך החיים לא עשיתי לבד, יש את יוסף מילוא שעוד לא קם במאי כזה בארץ, והוא עדיין לא קיבל פרס. אני לא חושב לוותר על הפרס, אבל יש אנשים שמגיע להם יותר. שני הדברים שהכי חשובים לי בחיי והם הקמת וראייטי ישראל לפני חמישים שנה וכפר נהר הירדן שפתחנו לפני חמש שנים. אבל את זה עשינו ביחד. אין כאן עשייה אישית שלי".

חיים טופול. מפעל חיים(צילום: אבישג שאר ישוב)

בנימוקי הועדה לבחירתו של מר חיים טופול, ציינו חבריה, כי הוא "אחד מעמודי התווך בתעשייה התרבותית בישראל מזה שנים רבות. פעילותו הבימתית המגוונת הנחילה כבוד רב למדינת ישראל. פעילותו הטביעה חותם על היסודות והתשתיות הבימתיות שהובילו להתפתחות התחום כולו והשפעתם ניכרת עד היום בהווי, בזמר, במשחק ובבידור הישראלי. בנוסף, טופול יזם והקים את 'כפר נהר הירדן', כפר נופש לילדים החולים במחלות חשוכות מרפא הנמצא בגליל התחתון. הוא חבר במועצת המנהלים של עמותת וראייטי ישראל - עמותה העוזרת לילדים ובני נוער עם צרכים מיודים ללא הבדל דת, גזע ומין".

טופול התחיל את הקריירה בסרטו של פיטר פריי "איי לייק מייק" (1961) ושנתיים לאחר מכן הופיע גם ב"אל דורדו" של מנחם גולן. עם זאת, הפריצה הגדולה שלו הגיעה ב"סלאח שבתי" של אפרים קישון מ-1964 שהיה מועמד לאוסקר הזר. בעקבות סרט זה, באה גם החשיפה שלו לחו"ל. לצד הופעותיו בחו"ל, המשיך לככב גם בסרטים ישראלים כגון "ארבינקא" של קישון (1967), "התרנגול" של אורי זוהר (1973) ו"רומן בהמשכים" של עודד קוטלר (1985)

חיים טופול ב"סלאח שבתי"

 הרבה לפני שהוליווד גילתה את איילת זורר וגל גדות, היא גילתה את חיים טופול. השחקן הישראלי שכונה בארצות הברית פשוט "טופול", כיכב בלא מעט הפקות אמריקניות גדולות שזכו להצלחה, בהן "כנר על הגג" של נורמן ג'ואיסון (1971), "עקוב אחרי" של קרול ריד (1972), "פלאש גורדון" של מייק הודג'ס (1980) וסרט ג'יימס בונד "לעינייך בלבד" (1981). הוא גם הופיע במיני סדרה המושקעת "רוחות מלחמה" על מלחמת העולם השניה. לצד ההצלחה שלו בין האולפנים האמריקנים, הוא גם זכה להערכה של המבקרים. ב-1971 הוא זכה בפרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב על תפקידו כטוביה ב"כנר על הגג", ואף היה מועמד לקטגוריה המקבילה באוסקר.

אסתר הרליץ. כלת פרס ישראל(צילום: באדיבות שגרירות דנמרק)

בנימוקי הוועדה לבחירתה של הגב' אסתר הרליץ, ציינו חבריה, כי "מאז קום המדינה בלטה הגב' הרליץ בפעילותה הציבורית , ההתנדבותית הדיפלומטית שלה - כחלוצה ההולכת לפני המחנה ולעיתים כפורצת דרך לנשים רבות שבאו בעקבותיה. תחושת השליחות שלה והרצון לתרום לחברה ולמדינה ליוותה ומלווה אותה בכל פעילותה, מצעירותה ועד עצם היום הזה. גב' הרליץ הייתה חברת הכנסת הראשונה שכיהנה בועדת החוץ והביטחון ובהמשך השנים כיהנה כשגרירת ישראל בדנמרק. אסתר יזמה והקימה את "אות הנשיא למתנדב" המוענק על פעילות התנדבותית של מבוגרים או של נוער, אשר תרמו תרומה ייחודית לטובת המדינה והחברה בישראל. אסתר הרימה תרומה חשובה בתחומי ההסברה, התרבות וההתנדבות בקהילה.

השתתפו בהכנת הידיעה: רן בוקר ואמיר בוגן