"יכולת ירודה והיסטריה קבוצתית" - כך השפילה בלגיה את ישראל לפני 50 שנה
בנבחרת קיים חשש מתבוסה לאור היכולת של השדים האדומים. מחזה מביך במשחק מולם התרחש בארץ במוקדמות מונדיאל 1966, אז הם הביסו 0:5 את ישראל עם שלושער של פול ואן הימסט, אדן הזאר של הסיקסטיז. כמו היום, התקשורת לא ריחמה על השחקנים אחרי המשחק
התבוסה 3:0 שספגה נבחרת ישראל מול וויילס לא מותירה הרבה מקום לאופטימיות, אלא חשש כבד מביזיון גדול עוד יותר לקראת המשחק מול בלגיה. ככלות הכל, אם גארת' בייל וחבריו טיילו לניצחון קל בסמי עופר, השדים האדומים עלולים להשפיל את השחקנים של אלי גוטמן עוד יותר.
הבלגים יציגו בטדי סוללת כוכבים בראשות אדן הזאר מצ'לסי והפגינו בשבת את יכולתם כאשר הביסו 0:5 את קפריסין. המשחק הקרוב מעורר סיוטים עבור כל מי שהיה עד למפגש ההיסטורי שנערך לפני 50 שנה. אז הביסה בלגיה 0:5 את ישראל באיצטדיון רמת גן במוקדמות המונדיאל באנגליה 1966. פול ואן הימסט, כוכב בלגיה באותה תקופה ומי שהיה סוג של אדן הזאר בסיקסטיז, חגג עם שלושער.
מילובן צ'יריץ' הסרבי, שאימן קודם לכן את הכוכב האדם בלגרד, לאציו ואת נבחרת יוגוסלביה, התמנה למאמן הנבחרת לקראת הקמפיין. מלטה שהייתה אמורה לשחק פרשה, ובכך החמיצה ישראל הזדמנות להשיג ניצחונות מול יריבה קלה. במשחק הראשון הפסידה ישראל רק 1:0 בבריסל משער של ז'וזף ז'וריון בפנדל. אחרי תבוסה צורבת 4:0 בבולגריה קיוו בארץ לתקן את הרושם במשחק הביתי מול הבלגים.
זה לא קרה ו-45 אלף הצופים שהגיעו לאצטדיון ר"ג התאכזבו. ב-10 בנובמבר 1965 הגיעה בלגיה לארץ והנחילה לישראל תבוסה נוספת. זו הייתה המפלה הגדולה ביותר שספגה הנבחרת ומחזה מביש שכזה לא חזר יותר עד ה-5:0 הביתי לדנמרק בפלייאוף לקראת יורו 2000.
בתוך 33 דקות סיימה בלגיה את הסיפור כשהוליכה 0:3. ואן הימסט כבש את שערו הראשון בדקה ה-23, כשנותר בלתי מכוסה ובעט פנימה אחרי בישול של אלברט מיכלס. ג'וני תיאו הוסיף (31) את השני, כשבעט מקרוב לרשת אחרי שהשוער חיים לוין הדף כדור שנגח ואן הימסט.
כעבור שתי דקות קבע ואן הימסט 0:3, כשהתגבר על דניאל שמולביץ', ניסים בכר, שמוליק רוזנטל ויוסף מהלל ובעט מדויק לפינה. ווילפריד פואיס קבע 0:4 בבעיטה חופשית בדקה ה-48 ו-ואן הימסט השלים שלושער בדקה ה-69 בתום מבצע קבוצתי שהסתיים בבישול של סטוקמן לכוכב נבחרתו. תיאו כבש עוד אחד בדקה ה-90, אבל השופט האיטלקי אנטוניו סבארדלה פסל אותו בטענה מוזרה, לפיה תמו 90 הדקות בטרם חדר הכדור לרשת.
"שריקת הסיום של השופט פסלה בצורה נדירה את השער השישי של הבלגים", נכתב למחרת בכותרת ב'ידיעות אחרונות'. “רק ברזיל עשתה זאת – 0:5 (בהתייחס לתוצאת משחק קודם מול הסלסאו - ת.ג). אפילו בחלומם המתוק ביותר, לא הצטייר במוחם של ואן הימסט וחבריו הניצחון המיוחל על נבחרת ישראל. הם לבטח ציפו למאבק קשה יותר. ליריב שיפתיע ברבבת צופים-אוהדים נלהבים ובעקשותו והתלהבותו ישמש אתגר של ממש. נבחרת ישראל שימשה לכל היותר יריב אימונים, אותה ניתן היה להכניע במגרשה בלי מאמץ מיוחד ובתוצאה כה משכנעת. באותה המידה שהבלגים הופתעו לטובה - אנחנו הפתענו לרעה. אין זו בושה להפסיד ואפילו 5:0, אולם היה זה עצוב ומדכא להפסיד כפי שהפסידה הנבחרת הישראלית, ללא תאום קבוצתי ועם יכולת אישית ירודה והיסטריה קבוצתית".
על המאמן נכתבה ביקורת: "צ'יריץ', בעקשנות מוזרה, החליט להעדיף את שיתופם של מהלל, אנגלנדר וטלבי אשר לא היו בקו הבריאות. ואכן, אנגלנדר החל לסחוב רגע כבר אחרי קרב המגע הראשון, טלבי נאלץ להסתפק ב-20 דקות סבירות ואילו מהלל חיפש בצורה מעוררת רחמים את הכוכב הבלגי פול ואן הימסט. סטוקמן ותיאו החליפו ללא הרף מקומות וגררו אחריהם את מהלל ושמילוביץ' לעמדות מגוחכות. כל האגדה של שומרי ראש נופצה תוך דקות ספורות, צ'יריץ' ודאי הבחין בכך ממקום מושבו ליד קו החוץ, אבל לא הצליח למצוא פיתרון ביניים עד ההפסקה. הישראלים נכשלו מהבחינה האישית. חיים לוין, שהועדף על נוסובסקי בזכות ניסיונו, היה אחוז בהלה במשך כל הדקות.
"זולת ליאון, לא היה איש בשדה שהצליח לשמור על יכולת אחידה אפילו במבצעים פשוטים של העברת הכדור בדייקנות לשניים-שלושה מטרים". המאמן צ'יריץ' הודה בסיום: "הבלגים היו חזקים מדי עבורנו, השער הראשון שבר אותנו. שיחקנו טוב עד ספיגת השער הראשון ואחר כך המוראל ירד. השופט האיטלקי קיפח אותנו ברגעים מכריעים. במצב של 0:1 לזכות בלגיה היה עליו לשרוק לבעיטת 11 מטרים לזכותנו".
הקפטן דניאל שמילוביץ' העביר ביקורת על המאמן: "אני חושב שהיה זה שיקול מוטעה להעלות למגרש שחקנים לא כשירים באופן מלא. הבלגים נהנו משתיים שלוש שגיאות בהגנה שלנו". השוער חיים לוין: "הם יכלו להבקיע עוד שישה שערים". מאמן בלגיה, קוסנטן ונדנסטוק, החמיא: "בבלגיה שיחקתם בשיטה סגורה, הפעם ניסיתם לתקוף אבל הפסקתם לשחק אחרי שהובלנו 0:1. מרדכי שפיגלר מצא חן בעיני".
גם הכותרות האחרות שלאחר המשחק הזכירו את הנעשה בשנות ה-2,000. “פרשן בלגי מסכם: נהנינו מהשאיפה של הישראלים לנצח", “13 צעירים נעצרו לאחר שדרשו 12 לירות עבור כרטיס שעולה 4 לירות".
לפני הטיסה חזרה לבלגיה ביקש ואן הימסט מהישראלים: בבקשה, תשיגו תיקו מול בולגריה". בקשתו לא התמלאה, מכיוון שישראל נוצחה 2:1 בבית מול הבולגרים וכך סיימו שתי הנבחרות עם 6 נקודות (אז חולקו 2 עבור כל ניצחון). לפיכך, בלגיה ובולגריה התמודדו במשחק פלייאוף בפירנצה שבאיטליה, בו השיגו הבולגרים ניצחון 1:2 ועלו למונדיאל באנגליה.
ארבע שנים מאוחר יותר עלה ואן הימסט (כונה בארצו "פול כר הדשא" בגלל העבירות הרבות שהיו מבוצעות עליו) עם הנבחרת הבלגית למונדיאל במקסיקו 70 וב-1972 הוביל אותה למקום השלישי ביורו שנערך בארצו. הוא פרש ב-1977, הופיע ב-1981 בסרט "הבריחה לניצחון" וכעבור שנתיים הוביל כמאמן את אנדרלכט בה כיכב כשחקן לזכייה בגביע אופ"א.
הרכב ישראל: חיים לוין; דוד פרימו, יוסף מהלל, דניאל שמולביץ', מוצי ליאון, שמוליק רוזנטל, ניסים בכר, מוטל'ה שפיגלר, רחמים טלבי, יחזקאל חזום, איציק אנגלנדר.
בלגיה: ז'אן ניקולאי; ג'ורג' היילנס, איב בארה, אלברט מיכלס, ז'אן פלאסקי, רוברט וויין, ג'וני תיאו, ג'וזף ג'וריון, ז'אק סטוקמן, פול ואן הימסט, ווילפריד פויס.
לפנייה לכתב/ת 
