.jpg)
סטודנטים: כך תלמדו מהטעויות של תקופת המבחנים
תקופת המבחנים נגמרה, ותחילת סמסטר ב' היא הזדמנות טובה להסיק מסקנות מהכישלונות וההצלחות שלנו - במקום הנטייה הטבעית שלנו להדחיק. בדיקה מקרוב של מחברות הבחינה שלנו בדיעבד תאפשר לנו לאתר את הטעויות שאנחנו עושים בזמן הלמידה למבחן, ותעזור לנו להגיע לתקופת המבחנים הבאה חכמים יותר. איך עושים זאת נכון? מדריך
סוף סוף הגיע סמסטר ב'. בעוד כמה שבועות כבר נשכח את סמסטר א', ותקופת הבחינות והציונים יראו כמו משהו שקרה למישהו אחר. לא משנה אם אנחנו מרוצים מהציונים או לא, עם תחילת סמסטר ב' אנחנו שמים את כל מה שקרה בצד ועוברים הלאה. התגובה הרגשית לציונים מלווה אותנו לעוד זמן מה, ובמידה רבה גם מחליפה את השיפוט האובייקטיבי ואת התגובה הרציונאלית הדרושה כדי לבחון לעומק את הגורמים להצלחה או לכישלון.
כתבות נוספות בערוץ הלימודים
חשוב להבין שהלמידה האנושית נובעת במקרים רבים מכישלונות.
עיון במחברת הבחינה יעלה מסקנות מעניינות על תהליך הלמידה שלנו (ארכיון)(צילום: אלעד רן)
סטודנטים רבים קיבלו מהוריהם וממורים מסרים גלויים או נסתרים שעיקרם הוא "אל תיכשל" - מה שמוביל אותם להתעלם מכישלונות, ולהימנע
משימוש בכישלון ככלי שיוביל להצלחה. רבים מאיתנו נמנעים מההשפעה הרגשית של המסר לפיו כישלון הוא דבר שראוי להימנע ממנו, שיוצרת הצפה רגשית שלא מאפשרת להתמודד עם הכישלון בצורה עניינית. לכן, ראשית עלינו להפנים כי יש ללמוד מכישלון, ולא להימנע ממנו.
היות שאף אדם לא חי חיים שלמים נטולי כישלונות, עדיף לקבל את העובדה שכולנו נחווה כישלונות בדרך, ולהתמקד בהפיכת הכישלון לחלק מתהליך למידה. איך עושים זאת?
ראשית, מתגברים על תחושת התסכול והאכזבה שהכישלון מייצר, ומתגברים על הרצון להדחיק את הציון ולהתעלם ממנו. חשוב להתמודד עם הרצון הפשוט לעבור הלאה. תחושת התסכול היא לעתים כל כך חזקה, עד שגם כאשר הסטודנט נדרש למועד ב' - הוא מתעלם מביצועיו במועד א'.
שנית, פועלים אקטיבית. אפשר לדוגמה לגשת לשעות הקבלה של המתרגלים והמרצים בכדי ללמוד מה עשיתם לא נכון ומה לא הצלחתם להבין. ניתן גם לבקש להסתכל על הבחינה לאחר קבלת הציון. בכל גוף אקדמי יש דרכים שונות לצפות במחברת הבחינה - אך המשותף לכולן הוא שהן דורשות מאתנו פעולה אקטיבית, ומוכנות להתמודד עם תחושת הכישלון.
שלישית, מנתחים את הכישלון ומנסים ללמוד ממנו ככל האפשר בכדי לשפר את הביצועים בהמשך.
כך נסיק מסקנות מבחינה שנכשלנו בה
כאשר פותחים את מחברת הבחינה, חשוב להסתכל על השאלות והתרגילים בלבד. במידה ואתם לא מצליחים להיזכר בחומר, והשאלות לא מעלות בזיכרונכם את התשובות - הרי שאינכם מכירים את החומר, ויש להסיק מכך שתהליך הלמידה היה שגוי.
אם תוך כדי עיון במחברת התשובה התשובות צצות בראשכם בקלות, הרי שאתם מכירים את החומר - וניתן להסיק כי תהליך הלמידה היה איכותי. לכן, במקרה זה סביר להניח שהיה כשל בביצוע הבחינה עצמה.
כדי לאתר את נקודת הכשל יש לבחון את הפרמטרים הבאים בעזרת מחברת הבחינה:
איכות הניסוח: חשוב לבדוק אם ניסוח התשובות לקוי או לא ברור. אם הנכם מרגישים שלא הסברתם את עצמכם מספיק טוב, אז יש פה מקום לתרגול ושיפור שיביא להתנסחות ברורה יותר במבחנים הבאים.
מיקוד ודיוק: בדקו אם התשובות שלכם אכן עונות על שאלות הבחינה. האם התמקדתם בעיקר, או שאולי סטיתם מהמסר? אולי חרגתם מהגבלת המקום - ולכן חלק מהתשובה לא נבדק?
קוהרנטיות: האם ביצעתם מחיקות רבות בכתיבת התשובה, כולל הזזת שורות או פסקאות שלמות ממקומן?האם יש בתשובה קפיצות בין רעיונות שונים ונקודות שונות, ללא קשר ברור ביניהם?
חוסר זמן: נסו להיזכר אם הייתה לכם בעיית זמן בבחינה. בנוסף, אם חסר חומר ממשי בתשובה או אם היא נגמרת באמצע, הדבר יכול להעיד על בעיה של חוסר זמן.
לחץ בזמן הבחינה: בדקו אם יש פער בין הידע שלכם לבין מה שכתבתם בבחינה. אם חסרים בתשובותיכם פרטי מידע או סעיפים והיבטים מוכרים לכם, זה עשוי להעיד על לחץ בזמן הבחינה שמוביל לשכחת החומר - או במילים פשוטות, בלקאאוט.
התגברות על תחושת התסכול, וניתוח הכישלונות ולמידה מהן הם המפתחות המרכזיים להצלחה. זכרו שאי אפשר להצליח בלי לטעות - ואם כבר טועים, כדאי לנצל את ההזדמנות וללמוד ממנה.
הכותב הוא מומחה למיומנויות למידה, ממקימי חברת פסיפס להנחייה והקניית מיומנויות למידה להורים, סגלי חינוך, סטודנטים ותלמידים. ממחברי הספר "סודות הלמידה ".
פורסם לראשונה 10/04/2015 08:54
לפנייה לכתב/ת 
צילום: אלעד רן
רן שמשוני
מומלצים
