1,200 רקטות ביום: כך תיראה מלחמה בצפון
פיקוד העורף גיבש תרחיש ייחוס חדש למלחמת לבנון השלישית - ועדכן כי מספר האזרחים חסרי המיגון רק גדל. על מה יגנו סוללות כיפת ברזל ולאן יפונו תושבי היישובים שליד הגבול?
לראשונה מאז 2007 גיבשו פיקוד העורף ואגף התכנון במטכ"ל תרחיש ייחוס חדש למלחמה בזירה הצפונית: ראשי רשויות מקומיות ומשרדי הממשלה מקבלים בימים אלה מצה"ל תרחיש ייחוס חדש (תחזית מעודכנת שעל בסיסה נדרשת המדינה לבנות את כוחה ויכולות ההתמודדות שלה, ולא בהכרח מה שצפוי לקרות בפועל) המתייחס למלחמת לבנון השלישית.
כתבות נוספות
ראש ארגון הפשע החשוד בחיסול עד: אבי רוחן
התרחיש, שחולק לראשי הערים, נוגע ברובו לשלטון המקומי, וכולל בתוכו צפי לכמות הנפגעים, המבנים שייפגעו והרקטות שישוגרו לכל רשות. ברמה הארצית, לפי גורם בכיר בפיקוד העורף, מדבר תרחיש הייחוס על 1,200 רקטות בממוצע ליממה שישוגרו מלבנון לעבר ישראל במהלך המלחמה, ועל מאות הרוגים ישראלים לאורך כל ימי המלחמה.
הגורם הציג כדוגמה תרחיש ייחוס שהועבר לעיריית קרית ביאליק, עיר שנחשבת איתנה יחסית בהתמודדות שלה עם מטחי רקטות: "עשרות נפילות בעיר ביממת השיא במלחמה, מתוך מאות רבות לאורך המלחמה. עשרות אלפי מבנים ייזוקו קל עד קל מאוד, מאות באופן בינוני, עשרות ספורות באופן כבד ובודדים באופן כבד מאוד. מאות מפונים לצד מספר ספור של הרוגים, עשרות ספורים של פצועים בינוני עד קשה ומאות פצועים קל ונפגעי חרדה".
הקצין הבכיר מפיקוד העורף הסביר כי מצופה מראש רשות מקומית שמקבל תרחיש שכזה לתת את המענה המבצעי המלא לתושביו, בדגש על המשך הרציפות התפקודית בימי הלחימה - פינוי זבל, חנויות מזון פתוחות, כסף בכספומטים, שירותים לאזרח ועוד. "נדע להיכנס עם כוחות פיקוד העורף לרשויות שאנו יודעים מראש שהן חלשות יחסית כדי שהחיילים יסייעו", אמר הקצין, "ראשי הרשויות נבחרו, איתם ננצח את המלחמה הבאה".
יחד עם זאת, הציג הגורם נתון מדאיג לפיו לא חל שינוי בשנים האחרונות בכמות האזרחים שחיים ללא פתרון מיגון אישי דוגמת ממ"ד. השנה שיעור האזרחים הלא ממוגנים אף עלה מ-24% ל-27%, כלומר כל אזרח רביעי יישאר ללא מיגון ממשי. "אם האזרח יקבל מאיתנו התרעה מוקדמת ויהיה לו מיגון אז הוא יישאר בחיים בסבירות של 90%", ציין הגורם.
בעוד שמערכת כיפת ברזל רשמה מאות יירוטים במהלך מבצע צוק איתן בקיץ ומנעה נפילות בלב הערים, במתאר הצפוני הסיפור צפוי להיות שונה. הדרג המדיני הוא זה שצפוי להכריע בהתאם להערכת מצב היכן לפרוס את 10 הסוללות (כיום יש 9 סוללות) ואם להעדיף להציבן להגנה על אתרים אסטרטגיים דוגמת תחנות כוח, משאבות מים ובסיסי חיל האוויר - או על מרכזי אוכלוסייה. ההערכה היא שבצבא העדיפות תהיה להגנה באמצעות כיפת ברזל על אתרים קריטיים.
לפי הערכות הצבא יש לחיזבאללה, בניגוד לחמאס, מאות טילים מדויקים עם GPS, בנוסף למערך מתקדם של מל"טים מתקדמים מתאבדים, שיוכלו להתפוצץ על כל אתר בצפון או במרכז שיוזן להם. "בשנים האחרונות המיגון על אתרים אסטרטגיים הוא בבחינת טיפה בים. המצב בנושא לא טוב, צריך לדחוף זאת קדימה אל מול ריבוי רגולטורים ומשרדי ממשלה", אמר הקצין הבכיר.
בנוגע לפינוי אפשרי של יישובים סמוכי גבול בצפון ובדרום, אליהם צפויים חמאס וחיזבאללה להפנות את עיקר האש בזמן מלחמה, עדכן הגורם: "יש לנו יכולת לקלוט במתקנים צבאיים עשרות אלפי אזרחים, ולצד זו אנו מגבשים תכנית פינוי לאומית. הרמה הנדרשת לכל רשות מקומית שתתבקש לסייע בנושא היא קליטת מפונים בהיקף של 4% מגודל הרשות".
בתוך כך, סיים היום מפקד פיקוד העורף אלוף אייל אייזנברג את תפקידו, לאחר כהונה ארוכה יחסית שנמשכה ארבע שנים וכללה שני מבצעים ברצועת עזה, שמונה הסלמות בדרום, חמישה אירועי מזג אוויר קיצון, שלוש משלחות סיוע לחו"ל והקפצת כוחות לחילוץ נפגעים מפיצוצי גז קטלניים בירושלים, עכו ונתניה.
אייזנברג, שיוחלף על ידי אלוף יואל סטריק, לא חשש במהלך כהונתו להביע את התנגדותו לקיומו של המשרד להגנת העורף (שפורק בשנה האחרונה) והמליץ להשאיר את הפיקוד תחת אחריות צה"ל ומשרד הביטחון. "העורף הפך לחזית העיקרית והאויב ישים את כל יהבו לפגוע בו", אמר אייזנברג שיפרוש מצה"ל בתום 34 שנות שירות. בהתייחס לכך שלכל אזרח רביעי אין מיגון ממשי אמר אייזנברג: "המיגון הזה לא עומד לבד ויש מרכיבים נוספים מצילי חיים כמו גרמי מדרגות, ממ"דים במקומות סמוכים, חניונים תת קרקעיים, מקלטים ציבוריים. כך נוכל לאתגר הזה".
לפנייה לכתב/ת 
