נקמתו של עוף החול התימני
עלי עבדאללה סאלח היה הרודן הרביעי שהודח באביב הערבי, אחרי בן עלי, מובארק וקדאפי. אבל כעת, אחרי שניצל מהתנקשות ונכווה בפניו, הוא חוזר למסע נקם, ומוביל יחד עם השיעים את הטלטלה בתימן שגררה את המפרץ למלחמה
ב-23 בנובמבר 2011 נראה היה שהוא מתייצב בשורה אחת עם מובארק, קדאפי ובן-עלי שקדמו לו: כל התנאים הראו אז שעלי עבדאללה סאלח, הרודן ששלט בתימן 33 שנה, מפנה את כיסאו - המנהיג הרביעי במספר שאיבד את המושכות במהלך "האביב הערבי". סאלח חתם על הסכם להעברת השלטון בחסות סעודיה אחרי חודשים ארוכים של הפגנות דמים מצד בני עמו הכורעים תחת נטל האבטלה והעוני, וכמו מובארק במצרים ובן עלי בתוניסיה - התרחק מאור הזרקורים. הוא נסע לארה"ב ונעלם למעשה מהתודעה הבינלאומית.
עוד חדשות בעולם :
- רוסיה ואיראן: "יש הסכם". המערב: "עדיין לא"
- התגלה סרטון מההתרסקות: "צעקו 'אלוהים'"
- טורקיה: הכוחות פרצו, השבוי נהרג
- שתה 36 בירות, הסניף, נהג והתרסק בבית
אבל בסופו של דבר, אפשר לומר בדיעבד, עלי עבדאללה סאלח היה הרבה יותר דומה לבשאר אסד מאשר למובארק ולבן עלי: לא ברור אם הוא ינצח את האביב הערבי, אבל אין ספק שהאביב הערבי לא ניצח אותו. בימים אלה הוא האיש שמוביל במידה רבה את הלחימה של המורדים החות'ים השיעים שכבשו חלקים נרחבים מתימן ומוטטו את השלטון של יורשו של סאלח, נשיא תימן עבד רבו מנסור האדי.
"הוא נשמע כמי שעדיין רואה את עצמו כמנהיג של תימן", נכתב בשבוע שעבר ב"ניו יורק טיימס" על נאומו האחרון של סאלח. ואכן, אין ספק שסאלח מנסה כעת לחזור לקדמת הבמה, נישא על כפיהם של המורדים השיעים, מה שהופך אותו ואת סביבתו למטרה לגיטימית של המטוסים והרובים הסעודיים, כפי שהסביר דובר הקואליציה של מדינות המפרץ המקיימת בימים אלה את מבצע "סופה נחרצת" להחזרת השלטון הסוני לתימן.
סאלח, בן 73, הוא איש הממסד הצבאי. הוא הודח במסגרת הסדר אזורי שרקחו מדינות המפרץ, ושבמסגרתו הסכים לפנות את השלטון בתמורה לחסינות מפני צעדים משפטיים שעשויים היו להינקט נגדו בעקבות הפעלת האלימות נגד המפגינים בימי המהפכה. הוא האשים אז את ארצות הברית וישראל כי הן העומדות מאחורי הדחתו. ביוני 2011, כמה חודשים לפני שפינה את הכיסא, ניצל סאלח מניסיון התנקשות במסגד בבירה צנעא, אבל ספג כוויות קשות בפניו ויצא לטיפולים בסעודיה - אותה מדינה שכעת רואה בו אויב. גם בארה"ב שנגדה דיבר הוא קיבל טיפולים בהמשך.
פעם אויבים
למרות ההדחה, סאלח תמיד נשאר פעיל מאחורי הקלעים וחיפש הזדמנות לחזור ולמשוך בחוטים. אחרי שהחלים מפציעתו שב לתימן, והמשיך לעמוד שם בראש מפלגת "האספה הכללית של תימן", המפלגה שהוא עצמו ייסד וששימשה תמיד כגוף המרכזי בפוליטיקה התימנית. הוא שמר על מוקדי ההשפעה שלו, בעיקר בקרב נאמניו בצבא תימן ובמנגנוני הביטחון.
סאלח הוא זיידי במוצאו - כמו המורדים החות'ים שנתמכים על-ידי איראן ושכבשו לאחרונה את השלטון בתימן, אך היותו יזדי לא מנעה ממנו במשך שנים להתעמת איתם צבאית על רקע מאבקי שליטה ודרישותיהם לקבל זכויות. החות'ים, שפעילותם התרכזה בעבר בעיקר במחוז סעדה בצפון תימן, ניהלו לא פחות מחמש מלחמות נגד אנשיו של סלאח בשנים 2011-2004 ואף תמכו בהתקוממות נגדו בשנת 2011, אבל בשנים האחרונות חלה התקרבות בין הצדדים, בעיקר בשל זהות האינטרסים שנוצרה ביניהם לפתע: השנאה לשלטון החדש והשנאה לסעודיה ולארה"ב, שסאלח נוטר להן טינה על הדחתו ב-2011 ושהחות'ים רואים בהן יריבות אידיאולוגיות מרות.
בשבת האחרונה הפציע סאלח בנאום קצר בערוץ הבית שלו, "תימן היום", ובו קרא להפסיק את מבצע "סופה נחרצת" ולפתוח בדיאלוג בין הפלגים התימניים, דיאלוג שצריך לדבריו להתקיים מחוץ למדינה. סאלח האשים את האדי, יורשו כנשיא תימן, באחריות למצב, אבל טען כי הוא ובני משפחתו אינם מתכוונים לרוץ לנשיאות,
"אף שיש לנו אפשרות כזו מבחינה משפטית וחוקתית".
"עוף החול של תימן", כך מכנים את סאלח במידה רבה של צדק. מי שבחן את עצביה של סעודיה ואילץ אותה לצאת למבצע צבאי שלא רצתה בו - ספק אמנם אם יש לו סיכוי ממשי להשיב לעצמו את מוסרות השלטון, אבל כל זה לא אומר שהוא לא ימשיך לעשות הרבה צרות לבית המלוכה שסילק אותו מהמפרץ, ולבת בריתו האמריקנית. כשברקע אל-קאעידה צומח ומתעצם בתימן, תוך שהוא נהנה מחופש פעילות על רקע הריק השלטוני והאנרכיה הגואה, יש לו קלף מיקוח ממש לא רע.
לפנייה לכתב/ת 
