חרפושיות וכלי איפור עתיקים התגלו בנגב
יותר מ-300 כלי חרס, חלקם שלמים, טבעות חותם ותכשיטים מברונזה וצדפים נמצאו במערה ליד קיבוץ להב. הממצאים הם מלפני כ-3,000 שנה ואף יותר, מתקופת הברונזה שבה מצרים הייתה אימפריה ששלטה גם על כנען
עדויות ארכיאולוגיות מרשימות, בעיקר מתקופת הברונזה המאוחרת (שנת 1500 לפני הספירה) ומתקופת הברזל (שנת 1000 לפני הספירה), נמצאו במערה תת-קרקעית באזור תל חליף ליד קיבוץ להב בדרום. הממצאים התגלו במהלך פעילות מבצעית של מפקחי היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות.
המפקחים של רשות העתיקות הגיעו למערה אחרי שהיא נשדדה. כאשר נכנסו פנימה הם גילו שנפגעו כלי חרס עתיקים מלפני 3,000 שנה שהיו במערה, וכמו כן ניזוקו שכבות הקרקע כתוצאה מחפירה בלתי חוקית. כדי להציל את הממצאים במקום החלה חפירה ארכיאולוגית, ובמהלכה גילו החוקרים את הממצאים החדשים - יותר מ-300 כלי חרס מסוגים שונים, חלקם בשלמותם. לצד כלי החרס נמצאו עשרות תכשיטים עשויים מברונזה, צדף, כלי אבן ייחודיים עשויים מאבן בהט צהבהבה, חותמות, טבעות חותם וכלי איפור.
ד"ר דפנה בן תור, אוצרת לארכיאולוגיה מצרית במוזיאון ישראל, ציינה כי מרבית חותמות החרפושית שנמצאו בחפירה מתוארכות למאות ה-15-14 לפני הספירה. "בתקופה זו כנען הייתה נתונה תחת שלטון מצרי. על חלק מהחותמות הופיעו שמות מלכים, וניתן לזהות ספינקס רובץ מול שמו של המלך תחותימס השלישי (1504-1450 לפני הספירה בקירוב). חותם חרפושית נוסף נושא את שמו של אמנחותפ השלישי (1386-1349 לפני הספירה בקירוב). חרפושית נוספת מתארת את פתח, האל הראשי של העיר ממפיס".
"בתקופת הברונזה המאוחרת מצרים הייתה אימפריה חזקה ביותר, אשר הטילה את מרותה באזורנו. המרות המצרית באה לידי ביטוי לא רק בשליטה צבאית ופוליטית, אלא גם בהשפעה תרבותית חזקה אשר תרמה לעיצוב החברה. לצד מערך הפקידות המצרי בארץ ישראל, התפתחו בארץ אליטות מקומיות אשר אימצו רבים ממנהגי המצרים ואומנותם", אמר ד"ר אמיר גולני מרשות העתיקות.
הממצאים הועברו לטיפול במעבדות רשות העתיקות. חקירת המערה והממצאים שנמצאו בה עדיין בראשיתה, ולאחר השלמת הטיפול במאות הממצאים שנחשפו ניתן יהיה להוסיף מידע חשוב על ההשפעה המצרית על אוכלוסיית ארץ ישראל בתקופת הברונזה המאוחרת והמקרא.
לפנייה לכתב/ת 
