"אינתיפאדה מדינית": הרשות חברה בהאג

הרשות ממשיכה להפעיל לחץ דיפלומטי על ישראל: בתום טקס פורמלי קיבלו הפלסטינים את האפשרות להגיש תביעות בגין פשעי מלחמה, אך גם חשפו עצמם לכאלה. הפלסטינים מבהירים שהתהליך ארוך: "עוד ניתקל בקשיים"

אליאור לוי והסוכנויותפורסם: 01.04.15 , 11:13

הרשות הפלסטינית הצטרפה היום (ד') באופן רשמי לבית הדין הבינלאומי בהאג כחלק ממה שהיא מכנה "אינתיפאדה מדינית" - שורת צעדים דיפלומטיים שמבוצעים במטרה להפעיל על ישראל לחץ בינלאומי. בכך היא הפכה לחברה ה-123 בבית הדין. המהלך אמנם נועד לאפשר הגשת תביעות בטענה לביצוע פשעי מלחמה, אך מטרת הפלסטינים היא בעיקר להצית מומנטום מחודש לתנועת החרם על ישראל ולגרום למועצת הביטחון לקבוע מועד לנסיגת כוחות צה"ל מהגדה המערבית.

כתבות נוספות בנושא:

ההצטרפות לוותה בטקס רשמי בהאג בהשתתפות שר החוץ הפלסטיני ריאד אל-מלכי, שבו ניתן תוקף רשמי לחתימה הפלסטינית על האמנה בינואר האחרון. השר אל-מלכי התראיין בבוקר לרדיו "קול פלסטין" והבהיר שהטיפול בתביעות על פשעי מלחמה לא יהיה מיידי: "אני לא רוצה לאכזב את העם שלי, אבל נוהלי בית הדין איטיים וארוכים ואנחנו עלולים להיתקל בקשיים ואתגרים שיימשכו שנים".

מסמך ההצטרפות הרשמית, חתום על ידי אבו מאזן

הרשות הפלסטינית, שמוגדרת על ידי האו"ם כמדינה, יכולה להגיש כעת תלונות על פשעי מלחמה – למשל על הבנייה בהתנחלויות שמוגדרות שטח כבוש או על מבצע צוק איתן. ישראל אינה חברה בבית הדין, אך הצבא וההנהגה האזרחית עדיין חשופים לתביעות – אם יוגשו. אולם בהצטרפותם חושפים הפלסטינים את עצמם לתביעות-נגד בגין פשעי מלחמה, אף שישראל עצמה אינה חברה בבית הדין. תביעות כאלה יכולות להתייחס לירי רקטות מעזה לעבר אוכלוסייה אזרחית, אף שרצועת עזה אינה נשלטת בפועל על ידי הרשות.

גורם פלסטיני רשמי אמר השבוע ל-ynet כי אף שהרשות יכולה להגיש תלונות כבר עם ההצטרפות, היא לא בהכרח תעשה זאת כבר באותו יום. "אני סבור שהתלונות לא יוגשו כבר ביום רביעי אף על פי שהן כבר מוכנות, אולם ישנו קונצנזוס אצלנו שהדבר הנכון לעשות הוא לתת זמן-מה לתובע הכללי בהאג עם החקירה הפלילית שהוא כבר החל בה".

הגורם הדגיש כי לא מדובר בהשהיה של פרק זמן ארוך דוגמת שנה שלמה לחוקר אלא פחות מזה. הוא ציין כי הוועדות האחראיות על הפנייה לבית הדין הבינלאומי פועלות כרגיל וכך גם המשפטנים הבינלאומיים והפלסטיניים העובדים על התיקים.

הוא התייחס גם לכספי המסים הפלסטיניים שבנימין נתניהו אישר להעביר לרשות בסוף השבוע: "אין שום קשר בין זה לבין השבת כספי המסים. ככל שאנחנו מבינים, בנימין נתניהו החליט להשיב את כספי המסים כדי שהוא יצטייר טוב יותר בפני הקהילה הבינלאומית".

כך או אחרת, בית הדין הבינלאומי הודיע כבר בינואר על פתיחה של "בדיקה מקדמית" של האפשרות לפשעי מלחמה בפלסטין. התובעת פאטו בנסודה אמרה אז כי מדובר בצעד ראשון בדרך להגשת אישומים אפשריים נגד גורמים פלסטיניים וישראליים בגין פשעים שכאלה. החוקרים יצטרכו לקבוע בתום החקירה אם הממצאים הראשוניים מצדיקים פתיחה של חקירה מלאה בנוגע לטענות על פשעי מלחמה.

במקביל, בסוף השבוע אמרו גורמים רשמיים באיחוד האירופי כי הארגון בוחן דרכים חדשות לגרום לישראל לחזור לשולחן המשא ומתן עם הפלסטינים. לדבריהם מדובר הן בדרכים דיפלומטיות והן בבחינת דרכים לעודד את אזרחי אירופה שלא לקנות מוצרים מההתנחלויות הישראליות שאותן הוא מחשיב לבלתי חוקיות.

שר החוץ הצרפתי לורן פביוס אמר כי ארצו מתכוונת לדון בשבועות הקרובים עם שותפותיה במועצת הביטחון של האו"ם בהצעת ההחלטה שתקבע פרמטרים לסיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני, בין השאר שהצדדים יהיו חייבים להגיע להסכם בתוך שנתיים.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו