שתף קטע נבחר

 

מחכים לקרובים שנעלמו: איפה דניאל ועדי?

לדברי חברי הפורום שהתאספו היום בכיכר רבין למעין סדר פסח, מאז קום המדינה לא ידוע מה עלה בגורלם של 500 נעדרים. "הכירו בצרכים שלנו", הם מבקשים

"דניאל בני הוא בחור חכם, שירת במגל"ן בצבא, והתברר בדיעבד שהוא נקלע למשבר נפשי", נזכר שוקי מיניביצקי, אביו של דניאל, בן 35 מצפון תל אביב. "יום אחד לפני חצי שנה הוא קם בבוקר ואמר 'אני יורד למטה לעשן' ומאז נעלם. אין לי טענות למשטרה, שעדיין מחפשת אחריו, אבל בינתיים אין קצה חוט".

 

יחד עם שורת קרובים של נעדרים, הקימו שוקי ואשתו ורדה מיניביצקי פורום משפחות, "שנותן הרבה ביטחון למשפחות, שמרגישות שהן לא לבד", אומרת ורדה. היום (ד') משעות הבוקר ועד 18:00 מוצב בכיכר רבין שולחן סדר ערוך למופת, ועליו תמונות של הבנים, הבנות, האחים והאחיות שלא ידוע מה עלה בגורלם. המיצג נקרא "הכיסא הריק".

 

הסדר שארגנו משפחות הנעדרים, היום    (צילום : בן גרא עידו ארז)

הסדר שארגנו משפחות הנעדרים, היום    (צילום : בן גרא עידו ארז)

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

 

שוקי מיניביצקי: "זה התחיל בכך שהתחלתי לחפש את בני ונחשפתי לתופעת הנעדרים, מתברר שיש מספר עצום ואיש לא עושה דבר. אלה אזרחים, וכדי לנסות להפוך את בעיית הנעדרים לא רק לשלנו אלא של כל המדינה, יצרנו קשר עם משפחות רבות ואנחנו עושים פה סדר סימבולי, שאנשים יבואו, יכירו ויתמכו. הכוונה היא לפעול מול הכנסת והממשלה כדי שיוקם גוף שיהיה מתוקצב ויטפל בבעיה הזו".

 

חברי הפורום אומרים שמאז קום המדינה יש כ-500 נעדרים שלא ידוע מה קרה להם. מטרת המיצג היא לגרום מודעות למצוקת המשפחות, כדי לקבל הכרה רשמית מהמדינה; ביטוח לאומי, תמיכה נפשית ושירותי רווחה, וכמו כן הקמת מערך בקרה ופיקוח לאיתור הנעדרים.

 

 (צילום: עידו ארז) (צילום: עידו ארז)
(צילום: עידו ארז)

 (צילום: עידו ארז) (צילום: עידו ארז)
(צילום: עידו ארז)

הסדר של משפחות הנעדרים בכיכר רבין, היום.  (צילום: עידו ארז) (צילום: עידו ארז)
הסדר של משפחות הנעדרים בכיכר רבין, היום. (צילום: עידו ארז)
בקי שמי-אלקיים היא אחותו של אבי שמי, בן 37 מחיפה, שנעדר מ-2013. "יום ההולדת שלו יוצא בחג הפסח. אחי שירת ביחידה סודית, לאחר השירות חלה ולפני כשנתיים פשוט נעלם. המשטרה לדעתי לא עשתה כל מה שיכלה לעשות. חשוב שהמדינה תכיר בנו, מבחינה נפשית קשה לי ולהוריי. חשוב לי לשנות את הנוהל הקיים לפיו רק אחרי 24 שעות מתחילים לחפש נעדר, כי השעות הראשונות הן קריטיות".

 

נטליה אסטחוב היא קרובת משפחה של ליאוניד פרזנט בן ה-76, שנעדר מ-2012. "ליאוניד גר בפתח תקווה", מספרת. "הוא יצא בשישי בצהריים מהבית, התיישב על ספסל ונעלם. אחרי שעה התחלנו

בחיפושים ועד היום לא מצאנו, הוא נעדר כבר כמעט שלוש שנים".

 

הזמרת סי היימן שרה במהלך האירוע שיר משותף שכתב והלחין דניאל מניביצקי הנעדר: "אני ידידת המשפחה ובאתי לתמוך בהוריו של דניאל. שבוע לפני שנעלם הוא ביקש שאלווה אותו בשירים שכתב. השיר 'את יכולה לבכות' נמצא אחר כך בדיסק בחדרו, והחלטנו להוציא אותו החוצה. שילבנו את הקול שלי והקול שלו והשיר הופץ כדי לעורר מודעות למצוא אותו".

 

שי, חוקר פרטי שמנסה למצוא את מניביצקי, סיפר: "אנחנו מתמקדים בשלושה נושאים: בפרסום, כדי שכל הזמן יראו את הפנים שלו, כולל במקומות כמו עמותות, כתות ועובדים זרים שבהם אנחנו מחלקים פלאיירים, חיפושים באזורים שבהם דניאל אהב לטייל, למשל באזור ים המלח, ובחקירת כל מעגל החברים והמכרים שלו עד לרזולוציות הכי קטנות. בינתיים אין משהו שמוביל ישירות למיקומו".

 

מהמשטרה נמסר בתגובה: "משטרת ישראל קיבלה על עצמה את הטיפול בסוגיית הנעדרים והאלמונים במדינה כמשימה בעלת חשיבות ורגישות מהמעלה הראשונה, תוך הכרה בכך שמאחורי כל נעדר יש משפחה וחברים, ומשקיעה את מיטב חוקריה ואת קדמת הטכנולוגיה לנושא. מטבע הדברים לא נוכל להתייחס למקרה ספציפי, אך הטיפול בתיקי נעדרים מוקפד, מפוקח ורציף והפעולות ננקטות בהתאם להערכות מצב, לנסיבות האירוע ולהתפתחות החקירה".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: עידו ארז
סדר הפסח של משפחות הנעדרים
צילום: עידו ארז
מומלצים