ילד דווקא: מאבקי כוח בין הורים לילדים

עופר רכב על אופניו, נפל – וצרח מכאב. ההורים לקחו אותו לחדר המיון שם עבר צילום, נקבע כי יש לו שבר וידו גובסה. כיצד החליטו הרופאים כי מדובר בשבר? בשלב הראשון הם עסקו בגילוי: בצילום הרנטגן הבחין הרופא בקו שחור בעצם.

בשלב השני הם אפיינו את המצב: מהו עובי הקו? האם יש תזוזה של העצמות? בשלב השלישי הם סיווגו את השבר כשבר פשוט, ורק לאחר שלושת השלבים הללו הגיע הרופא למסקנה: עופר זקוק לגבס.

את אותם עקרונות של גילוי, אפיון וסיווג ניתן וכדאי ליישם כשבאים לטפל במאבקי כוח עם ילדים. ילדים, על פי התפיסה האדלריאנית, רוצים לשתף פעולה ולהרגיש שייכים, והם מאמצים "התנהגות מפריעה" כאשר אינם מרגישים שייכים מספיק.

מה עושים?

"אבל למה את בוכה?"; 8 דרכים להתמודד עם בכי

קחו לדוגמה את יהלי שלא מוכנה לעשות קקי בשירותים. השלב הראשון בטיפול בבעיה הוא הגילוי. בשיחה שלי עם ההורים מסתבר שהיא גם לא מוכנה להיכנס לאמבטיה, לצחצח שיניים ולהתלבש.

השלב השני - אפיון: מה קורה באירועים שבהם יהלי מסרבת לשתף פעולה? מלבישים אותה בכוח, מודיעים לה שהיא תתרחץ או בטוב או ברע ‭.'וכו‬ השלב השלישי הוא סיווג: על סמך הידע המקצועי שלי בהדרכת הורים, אני מסיקה שיהלי מנהלת מאבק כוח, והמל - צתי להוריה הינה לחזק את תחושת השייכות שלה.

בחירה בין כניעה להכנעה

מסתבר שיהלי הפנימה כי אי-הסכמות פותרים בכוח. היא כנראה למדה זאת מהוריה, שקובעים את כללי המשחק: "אם תתנהגי יפה אקנה לך מתנה‭,"‬ "אם תהיי ילדה טובה תקבלי ממתק‭,"‬ וגם: "אמרתי לך חמש פעמים להיכנס לאמבטיה. תיכנס מיד לאמבטיה או שאכניס אותך בכוח‭"!‬ )הבהרה חשובה: "בחירה" בין "תיכנס מיד" לבין "אכניס אותך בכוח" זו לא בחירה אלא הכנעה.

‭ 

יהלי נאלצת "להיכנע" ולהתרחץ, לצחצח שיניים, להתלבש. אבל קקי? כאן כבר אין להורים שלה שלי - טה. יהלי אומרת "רק בחיתול‭."‬ ההורים כועסים, מנסים לשכנע, אבל נאלצים להיכנע - אם לא שמים לה חיתול היא מתאפקת.

חשוב להבין: יהלי מעריכה מאוד את הוריה, אוהבת אותם ושואפת לחקות אותם. בהתנהגותה היא מעבירה מסר: "הבנתי את כללי המשחק, ואני מאמצת אותם:

בבית שלנו מי שחזק – קובע. ובמגרש של הקקי רק אני קובעת‭"!‬

ילדים אשר מנהלים מאבק כוח פיתחו השקפת עולם כוחנית. רובנו מעדיפים ניצחון על פני כישלון. אלא שהילדים הנאבקים לא רק מעדיפים ניצחון – הם חווים 

אותו כהכרחי לרווחתם הרגשית. בחוויה שלהם, הם חייבים – תמיד – לנצח. "אסור לי לוותר‭,"‬ הם אומרים לעצמם. "אני אוכיח לכולם שאני שייך לחזקים‭."‬

איך הם עושים זאת? הם בוחרים לקלל, להרביץ, להתחצף, "לעשות דווקא" או כל דרך אחרת, שתאפשר להם להרגיש חזקים. כאשר ההורים צועקים או מענישים

 – הם רק מחזקים את השקפת עולמו של הילדים, שכאן פותרים עניינים בכוח, והם מחריפים את המאבק.

אפשרות אחרת היא שילדיכם ירגישו שאינם מספיק חזקים ויסיקו מכך שעליהם לרצות את סביבתם, לעשות כל מה שאומרים להם, להתחנף – העיקר שאתם, החזקים, תהיו מרוצים. אולי זה "נוח" לגדל ילד כזה – אבל, שאלה למחשבה: אם הוא כל הזמן מרצה – איך נדע אם הוא באמת מרוצה?

כיצד יוצאים ממאבק כוח?

בדרך של שיתוף פעולה, על ידי העצמת תחושת השייכות והגברת העידוד. ההורים של יהלי למשל כוננו "חוג של אמא ויהלי" ו"חוג של אבא ויהלי‭,"‬ יום ושעה קבועים בשבוע שבהם יהלי מבלה עם אחד מהוריה, מקבלת יחס אישי ובוחרת את תוכן המפגשים משחק, ציור, אפייה‭.).המסר שאתם מעבירים לילדיכם

בחוג כזה הוא: אנחנו אוהבים אותך ונהנים במחיצתך. דרכים נוספות לחזק את תחושת השייכות הן פעילויות משפחתיות - שיחה, משחקים, טיולים, צפייה בסרטים

וארוחות ערב משפחתיות. כדאי לשתף את ילדיכם בהכנות לארוחה ולאפשר להם להיות ולהרגיש מועילים ותורמים.

במקביל מרבים בעידוד ומאירים את נקודות החוזקה של הילד. לא בשפת הסופרלטיבים )אתה מדהים‭)!‬ אשר משמרת את ההיררכיה, אלא באמצעות "מסר אני‭:"‬ "כל כך נעים לי לשוחח איתך, כי יש לך רעיונות כל כך מעניינים‭,"‬ "אני מתרגשת לראות הציור שלך: ציירת כל כך הרבה פרחים, ואני אוהבת פרחים‭"...‬

ילד שעוזר בבית, ילד שרוקד והוריו מתפעלים מההשקעה והיצירתיות שלו, הוא ילד שהוריו משקפים לו: אתה יכול! אתה מתפתח! ילד שיכול לבחור )מה אלבש, איזה חבר אזמין( הוא ילד שהוריו משדרים לו: אנחנו סומכים עליך!

הוריה של יהלי קיבלו הדרכה, ראשית, להתייעץ עם רופא הילדים, ולוודא שאין כל בעיה פיזיולוגית. ואז לחזק את תחושת השייכות ולנהל את היציאה ממאבק הכוח בלי לעסוק בנושא המוצהר – קקי.

יהלי מבקשת חיתול? הם שמו לה חיתול ללא כעס וציינו בפניה: "את ילדה חזקה. כשתחליטי – גם את תעשי קקי בשירותים כמו אמא ואבא‭."‬ עצם ההכרה בכוחה: "את ילדה חזקה" מזמינה את יהלי לשיתוף פעולה. ילדים רוצים לשתף פעולה, לא להפריע ולא להציק.

הוריה של יהלי עושים כאן פעולה חשובה נוספת: הם מרחיבים את משמעות המילה "חזק‭!"‬ הם מסבירים ליהלי, כי היא חזקה בעינהם, משום שהיא יודעת להת - לבש לבד, לבחור בגדים לבד ולארח חברות. כאשר ההורים בססו יחסים המושתתים על שיתוף פעולה, תחושת השייכות של יהלי התחזקה, ומאבקי הכוח הסתיימו.

ניתן גם לנהל שיחה ולהציע חלופות. אם למשל שגרת הבוקר רוויית מאבקי כוח, ננהל את השיחה בערב ונאמר: "אתה ילד חזק )הוא צריך לדעת, שהוא מוביל, משפיע( ואני ממש לא רוצָ ה לריב איתך, אני צריכה את העזרה שלך. בוא נתכנן יחד את הבוקר.

"מה אתה יכול לעשות, כדי שנתארגן באופן מהיר יותר ונעים יותר‭"?‬ המסר: הכוח שלך הוא נהדר. בוא נתעל אותו יחד לאפיק מועיל. את כל הרעיונות שהילד מעלה – רושמים, ואחר כך בוחרים יחד רעיונות ליישום.

ומה דעתכם על האפשרות הזו - אמא בקבוצת הורים סיפרה: "הבן שלי, בן שלוש, החליט על מרד: 'אני לא ‭.'מתקלח‬ "בפעם האחרונה החלטתי לקלח אותו למורת רוחו, תוך שהוא מוחה ובוכה, והטראומה שלי עדין לא התפוגגה: אני, זו שתמיד משתפת אותו ונהנית בדרך כלל מהסכמתו, קילחתי אותו בניגוד לרצונו‭."‬

והנה פתאום, "היום אין מקלחת‭,"‬ אני מודי - עה. הפעוט מסתכל עליי בעיניים בוחנות, כאילו שואל: "באמת, אמא? למרות שאמרת? למרות שהחיות מפל - סטיק כבר שוחות באמבטיה‭"?‬ כן, אני אומרת לפעוט: " היום אתה לא מתקלח, כי אני רואה שקשה לך. כדי שתרגיש יותר נעים, אנחנו רק נשטוף טוסיק, פנים וידיים, ונחליף בגדים‭."‬ הפעוט מסכים לכל התוכנית שפירטתי, ואנחנו מסיימים להתארגן בזריזות.

האם זה נורא לוותר על מקלחת ביום חורפי אחד? ברור שלא. בעצם השינוי התפיסתי, ההקשבה, הגמי - שות והיצירתיות שגילינו, הרווחנו ערב כיפי במיוחד. באותו ערב, כשנהנינו כל כך והרעפנו כמו תמיד חיבוקים ונשיקות, אף אחד לא באמת שם לב שהפעוט לא התקלח היום. והרווח כולו שלנו.

לסיכום: הדרך לפוגג מאבקי כוחות הינה להתעלם מההתנהגות הבעייתית, לחזק ולשבח את ההתנהגות התורמת והמועילה של ילדיכם, להימנע מדיבור מצווה, להביע אהבה ולהרבות בעידוד, ולאפשר לילד לבחור מתוך אלטרנטיבות. ואם יש צורך מביאים את הבגדים לגן בשקית, והילד כבר יתלבש בגן. ועוד נקודה חשו - בה: מדובר בתהליך של יציאה ממאבק כוח.

לפני שיהיה טוב יותר, יתכן שיהיה קשה יותר. אתם אומרים לילד: "אתה חזק" והוא עדין מתרגם: "חזק = כוחני‭."‬ תיווך מילולי שלכם, הסבר מהו חזק, ודוגמא אישית שאדם חזק )אתם, ההורים‭)!‬ משתמש בכוחותיו כדי לשתף פעולה – לחשוב יחד, להעלות רעיונות – הכרחי כדי להיפרד מהמאבקים. 4

הכותבת היא בעלת תואר שני בפסיכולוגיה חינוכית־יישומית, מנחת הורים, מורה במדרשה להנחיית קבוצות במכון אדלר