מגרפיקאית ומנהלת מכירות - להפקת אירועים
גניה שמואל עובדת שנים ארוכות כמנהלת מכירות בחברת חלקי חילוף למטוסים. אחותה, ציפי, משמשת כגרפיקאית בבית דפוס כבר 21 שנה. לאחרונה הן סיימו קורס הפקת אירועים במימון המדינה ובעתיד שוקלות לפתוח עסק משותף
ציפי וגניה שמואל, צמד אחיות ממרכז הארץ בשנות ה-50 לחייהן, עובדות כבר שנים ארוכות בעבודות שוחקות: האחת כגרפיקאית בבית דפוס, והשניה כמנסהלת מכירות בחברת חלקי חילוף למטוסים. אבל בעתיד הקרוב, השתיים לא פוסלות, בנוסף לשלל עיסוקיהן, לפתוח עסק משותף בתחום ניהול והפקת אירועים - זאת לאחר שסיימו קורס בתחום מטעם קרן מעגלים.
- קורס מחשבים ליצרני מדי צה"ל מבית ג'אן
- מנעולנות ומחשבים: הכשרות לעובדי פרי גליל
- שדרוג מקצועי: מהמפעל להדרכת טיולים
גניה (53) האחות אם לשניים ותושבת ראשון לציון, החלה את דרכה המקצועית כמאפרת באיטליה, שם למדה בצעירותה איפור טלוויזיה וקולנוע. לאחר כ-10 שנים שבה לארץ ועסקה בתחום כ-3 שנים נוספות, כשהחליטה על ההסבה הראשונה בחייה - לתחום עיצוב התערוכות, אליו הגיעה בעקבות מודעת דרושים בעיתון. "למדתי את התחום תוך כדי, אבל החלטתי לעזוב מכיוון שלא הסתדרתי עם הבוס", היא מספרת.
לתחום בו היא עוסקת כיום הגיעה במקרה, בעקבות מודעת דרושים בעיתון. "אני לא אוהבת לתחום את עצמי בחיים, הכל זה הזדמנויות", היא מספרת. "ראיתי מודעת דרושים נוספת למכירות, הלכתי לראיון והתקבלתי". לפני כ-5 שנים הוסיפה לרזומה תואר ראשון במינהל עסקים ויחסים בינלאומיים לאוניברסיטה הפתוחה.
"זו היתה הזדמנות"
ציפי (50), גם אם לשניים, גרה בתל אביב ועובדת מזה 21 שנה בבית דפוס בגבעתיים. בתיכון היא למדה הנהלת חשבונות, ולאחר שירות בצבא כמקפלת מצנחים - החלה לעבוד כקלדנית בעיתון הפופ "להיטון". כשהגרפיקאית הראשית במקום עזבה לחו"ל, היא מצאה את עצמה תופסת את תפקידה ומעמדת את העיתון.
ציפי המשיכה לעבוד כגרפיקאית, כולל פרק קצר כעצמאית, עד שהגיעה לבית הדפוס האוזר בו היא עובדת כיום. מאז החלה לעבוד במקום ועד היום, השתנה התחום באופן דרמטי. "פעם עבדנו ממש באופן ידני, חותכים ומדבירים. היום הכל ממוחשב, בתוכנות גרפיקה. לקחתי קורסים לאורך השנים ולמדתי באופן עצמאי"
ציפי מעידה כי תמיד אהבה את תחום ההפקות, כך כשנתקלה במודעה בעיתון על הקורס לניהול והפקת אירועים בחינם לבעלי מקצועות שוחקים, שיתפה בכך את אחותה והן מיהרו להירשם. "תמיד אהבתי להפיק וקרץ לי מאוד ללכת ללמוד את זה בצורה מעשית", היא מספרת. גניה אומרת, כי "אני אוהבת דברים יצירתיים ותמיד רציתי לעשות משהו בהקשר הזה, זו היתה הזדמנות".
"רוצות לצאת לדרך משותפת יחד"
הקורס התקיים פעם בשבוע, בין השעות 17:00 ל-21:00, במשך 8 חודשים. היום ציפי מעידה, כי היא מיישמת את הידע שלמדה בעבודתה. "למדתי בתחום סגנונות עיצוב שונים וזה מאוד מתקשר למקצוע שלי כי אני מעצבת קטלוגים, פרוספקטים וספרים. בכלל, כל מה שכרוך בעיצוב מדבר אלי".
כיום, השתיים שוקלות לעסוק בתחום במשותף ואולי אפילו לפתוח עסק יום אחר. "עדין לא הזדמן לנו לקדם את זה, אבל אנחנו רוצות לעשות משהו ביחד", מספרת ציפי. גניה אומרת כי "אנחנו צריכות למצוא את הזמן לגבש רעיונות ומאוד רוצות לצאת לדרך משותפת יחד. אני מאוד אוהבת את התחום ומקווה לשלב אותו עם העבודה שלי, זה יהיה אחד החלומות שיתגשמו".
השתיים מעידות על עצמן ככאלו שלא חוששות משינויים. "אני מאוד אוהבת העשרה ואני טיפוס שיכול לעשות 1001 דברים בדקה אחת. אני אוהבת שיש לי כמה שיותר עשייה ואני מתפקדת הכי טוב תחת לחץ. הכל אפשרי אם יש רצון אמתי ואף גיל אינו עומד לרועץ או למכשול. תמיד אפשר ללמוד ולעשות הכל, בלי לוותר על כלום. יש זמן לכל דבר, אם יודעים לכלכל את המעשים בתבונה".
ציפי מציינת כי "אני בן אדם שלא פוחד ואוהב חידושים. תמיד למדתי כל מיני קורסים שונים ומשונים שלא בתחומים שלי. המסר העיקרי שלי הוא קודם - חשוב לעשות משהו שתמיד חלמתם עליו ולא העזתם לעשות, זה תורם לנשמה ומרענן את החיים השבלוניים, ואני חושבת שזה רק תורם לעתיד - בעיקר אם אתה צעיר, אבל גם בגיל מבוגר - זה נותן כוחות להמשך".
לאתר של קרן מעגלים
לעמוד הפייסבוק של קרן מעגלים