המדינה לזרים: מצאנו לכם מדינה שחיים בה טוב
רשות האוכלוסין וההגירה החלה להפעיל את הנוהל המאיים על הסודנים והאריתריאים במעצר ללא הגבלת זמן, אם לא יעזבו "מרצון" למדינה שלישית. לכלואים במתקן "חולות" הועבר צו ולצדו מכתב: "חבריכם שהגיעו לשם חיים טוב"
"אחרי שעבדנו קשה בחודשים האחרונים מצאנו מדינה שתקבל אתכם. המדינה תאשר לכם אשרות עבודה ומגורים... היא נמצאת בעשר השנים האחרונות בשיפור כלכלי ניכר... בגלל השיפור הפוליטי יש במדינה ממשלה חזקה, ומערכות טובות של חינוך ובריאות, תחבורה והתפתחויות אחרות. משרד הפנים הישראלי נותן 3,500 דולר לכל סודני ואריתריאי שרוצה לצאת... הכסף יינתן לכם בשדה התעופה בצורה בטוחה... הסודנים והאריתריאים שעזבו בעזרת הממשלה הישראלית למדינה שלישית אמרו שהם חיים טוב".
שלשום הודיעו שר הפנים גלעד ארדן ורשות האוכלוסין וההגירה על כך שמי שלא הגישו בקשה למקלט או שבקשתם נדחתה, יידרשו לעזוב את ישראל במסגרת ההליך המכונה "עזיבה מרצון". אם לא יסכימו לכך הם ייכלאו ללא משפט לתקופה בלתי מוגבלת במתקן סהרונים, בהתבסס על חוק הכניסה לישראל.
יש לציין כי בעבר פסל בג"ץ שני תיקונים לחוק למניעת הסתננות, וכעת הוא דן בתיקון השלישי. התיקון הראשון נפסל לאחר שהשופטים קבעו כי כליאה ללא משפט וללא הגבלת זמן פוגעת באופן שאינו מידתי בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.
לפי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה, שוהים בישראל כ-47 אלף מבקשי מקלט, רובם נתיני סודן ואריתריאה. מדינת ישראל נמנעה עד כה מלגרש אותם בשל מחויבויות לדין הבינלאומי ולאמנת הפליטים מ-1951. ארגוני זכויות אדם ונציבות האו"ם לפליטים מתחו ביקורת חריפה על ההליך המכונה "עזיבה מרצון" עוד בטרם הופעלה המדיניות החדשה,
בטענה כי אין מדובר בעזיבה מרצון כאשר החלופה היחידה לעזיבה היא שהייה במתקן חולות.
בקהילת מבקשי המקלט שוררת חרדה גדולה מאז הפרסום על המדיניות החדשה. גבריאל, אזרח אריתריאי, אמר ל-ynet כי הוא וחבריו פוחדים אך נחושים להיאבק: "ההחלטה נוגדת את הפסיקה של בית המשפט העליון. חברינו שעזבו לארצות האלו דיווחו כי עברו חקירות וגם עינויים. במקרים מסוימים אנשים מתו בגלל התנאים הקשים". הוא הוסיף שיישאר בישראל גם במחיר של כליאה ללא הגבלת זמן: "אני מעדיף למות בכלא הישראלי ולא לחזור לאריתריאה או לעבור למדינה אחרת".
בארגוני זכויות האדם בישראל נמסר כי על פי העדויות שברשותם, אוגנדה ורואנדה לא מעניקות שום סטטוס חוקי למגיעים אליהן ולפיכך אין אפשרות לעבוד שם או להגיש בקשת מקלט, מה גם שהמסמכים המזהים נלקחים מהם וכך גם הכסף שברשותם. כמו כן, תוהים שם כיצד יודעים אנשי רשות ההגירה שמבקשי המקלט שעזבו למדינה שלישית דיווחו על מצב טוב, מאחר שאף אחד מהם לא התבקש לתת מספר טלפון, כתובת או כל פרט אחר, ועם אף אחד לא נוצר קשר על ידי המדינה על מנת להתעדכן בשלומו.
עדי דרורי אברהם, רכזת קמפיין פליטים באמנסטי אינטרנשיונל ישראל, הגיבה למכתב: "מבקשי מקלט שעברו עד כה למדינות שלישיות תחת ההסכמים החשאיים של ישראל מצאו את עצמם שם ללא מעמד. חלקם אף נעצרו ואולצו לשלם שוחד לרשויות במדינות הללו על מנת להשתחרר. על ממשלת ישראל לחשוף את ההסכמים ולהציג ערבונות לבטחון ולשמירה על חיי אדם".
לפנייה לכתב/ת 
