נמר של נייר: הקריסה של טייגר וודס
"מחוץ לרדאר": דווקא אחרי שהשאיר את שערוריית הבגידות מאחוריו, השחקן ששינה את פני הגולף מתבזה בטורנירים ונראה כמו צל של עצמו. לראשונה מזה 19 שנים, וודס צנח מתחת ל-100 הראשונים בעולם והפרשנים מטילים ספק גדול בסיכוייו לחזור לעצמו
בתחילת פברואר האחרון טייגר וודס החליט שנמאס לו. מי שנחשב פעם לשליט הבלתי מעורער של ענף הגולף, הצליח לחיות עם העובדה שחלפו קרוב לשבע שנים מאז הפעם האחרונה שזכה במייג'ור, אבל על היכולת העלובה שהציג בטורנירי הגולף לאחרונה הוא כבר לא יכול היה לעבור לסדר היום.
בהודעה דרמטית שפרסם באתרו הרשמי, הוא סיפר כי החליט לקחת הפסקה בלתי מוגבלת בזמן מתחרויות עד אשר ירגיש שחזר לכושר משחק ראוי.
"כרגע, אני צריך לעבוד המון על המשחק שלי ובמקביל להקדיש זמן לאנשים החשובים לי", נכתב בהודעה, "המשחק שלי והתוצאות שלי בלתי מתקבלות. כמו שכבר אמרתי בעבר, אני מופיע לטורניר כדי להתחרות ברמה הגבוהה ביותר. אחזור כשארגיש שאני מוכן".
הסיבוב הגרוע בחייו
שבועיים לפני שהחליט לקחת הפסקה, חווה וודס את אחד מרגעי השפל הגדולים ביותר בקריירה הענפה שלו. הפעם לא הייתה זו שערורייה הקשורה בחייו האישיים, אלא נטו הופעה מקצועית מביכה.
במהלך טורניר בפיניקס, וודס רשם את הסיבוב הגרוע ביותר בקריירה שלו כשנזקק ל-82 חבטות כדי להשלים סיבוב של 18 גומות, 11 חבטות יותר מהתקן (המספר האופטימלי של חבטות הנדרש כדי להשלים סיבוב). את אותה תחרות הוא סיים במקום האחרון.
זו לא הייתה תצוגת הנפל היחידה של וודס השנה. רבים מהטורנירים בהם השתתף לאחרונה הוא כלל לא סיים, מכיוון שלא עמד בדרישת הסף להתברג בין 70 השחקנים בתום שני הסיבובים הראשונים.
השבוע, הוא רשם שפל נוסף, כשלראשונה מאז 1996, השנה בה הצטרף לסבב המקצועני, הוא צנח אל מתחת ל-100 הראשונים בדירוג העולמי.
לא פשוט להסביר מה הוביל לנסיגה הקיצונית ביכולת של וודס. מה שמעניין הוא שההתרסקות הזו התרחשה בבת אחת, דווקא בנקודה בה חייו האישיים וגם המקצועיים של כוכב הגולף האמריקאי התייצבו.
את מה שעבר טייגר וודס בסוף 2009 קשה לשכוח. זה התחיל בתאונת דרכים מסתורית ומהר מאוד התברר כשערוריית בגידות רחבת היקף שחיסלה את המוניטין נטול הרבב ממנו נהנה עד אז וגם את חיי הנישואין שלו עם הדוגמנית השבדית, אלין נורדגרן.
זה אמנם לקח לו זמן, אבל שנתיים וחצי אחרי ששרשרת הבגידות שלו הפכה לחומר הכי לוהט בצהובונים, וודס חזר לזכות בטורנירים. במארס 2012, וודס ניצח בטורניר ההזמנה של ארנולד פאלמר ושלושה חודשים לאחר מכן הוא זכה בטורניר ה-73 בקריירה והפך לשיאן הזכיות בטורנירים בסבב בכל הזמנים. ב-2013 הוא זכה בשישה טורנירים נוספים, אך מאז - נאדה.
בזמן שחלף מאז, וודס סבל מפציעות רבות, כאבי גב כרוניים ולמעט הברקות בודדות, בעיקר מיכולת נמוכה על גבול הפתטית.
אם בעבר פרשנים העלו חשש שוודס יחסל את התחרותיות בענף הגולף ויהפוך אותו להצגה של איש אחד, היום הם מתווכחים בינם לבין עצמם האם בכלל ישנו סיכוי כלשהו שנזכה לראות אותו זוכה בטורניר נוסף.
בניגוד, כאמור, להתרסקות המקצועית שלו, דווקא בחייו האישיים וודס חווה פריחה. אחרי שהתגרש מנורדגרן, הוא החל לנהל מערכת יחסים עם לינדזי וון, כוכבת סקי ודמות אהובה במיוחד בספורט האמריקאי. הזוגיות היציבה של השניים הצליחה לשקם במובן מסוים את התדמית המרוסקת של וודס.
גם מבחינה בריאותית אמור היה לחול שיפור. וודס עבר בשנה שעברה ניתוח בעמוד השדרה כדי להגיע לעונה הנוכחית כשיר ובריא.
אז למה בכל זאת וודס נראה כל כך רע על משטח הגולף? ישנן כמה תיאוריות לכך. הראשונה ואולי הפשטנית מכולן מפנה אצבע מאשימה כלפי אכזריות הטבע והזקנה.
וודס (39) כבר איננו ילד ולמרות שגולף הוא ענף בו אפשר לשחק עד גיל מאוחר, הסיכויים להמשיך ולככב ברמות הגבוהות ביותר בסביבות גיל 40 הם נמוכים יחסית, אפילו אם אתה טייגר וודס.
ארנולד פאלמר שנחשב לאחד משחקני הגולף הטובים בהיסטוריה, שלט בענף מאמצע שנות ה-50' ובשנות ה-60'. ב-1971, כשהיה בן 42 הוא עוד הספיק לזכות בארבעה טורנירים אך מאז ועד לפרישתו שהגיעה בגיל 77 הוא זכה בטורניר אחד נוסף בלבד.
וישנה הדוגמא ההפוכה שתמיד עולה של ג'ק ניקלאוס, שיאן הזכיות במייג'ורס בכל הזמנים, שזכה ב-1986 בתואר המאסטרס בגיל 46. עם זאת, היה זה הישג חריג ויוצא דופן שלא העיד על יציבות שהציג באותן שנים. לראייה, בשנתיים שקדמו לאותה זכייה מדהימה, ניקלאוס לא זכה באף טורניר בסבב.
הסינדרום המסתורי
וישנה סברה נוספת. בספורט, ישנו סינדרום שנקרא "Yips" – אובדן של יכולת מוטורית מסוימת ללא הסבר המניח את הדעת. בענף כמו גולף הדורש רמת קואורדינציה מרבית, מחסום כזה - תהיה סיבתו אשר תהיה - מסוגל לחסל קריירה.
למרות שוודס עצמו לא מוכן לאשר זאת, פרשנים רבים וגם שחקנים ומאמנים שצפו בו לאחרונה, משוכנעים שהוא סובל מהסינדרום. אחד מהם הוא מאמנו של וודס לשעבר, האנק הייני: "כשיש לך את ה-Yips, אתה בבעיה. זה לא משהו שפשוט נעלם, לא מדובר פה בסוויץ' שצריך לעשות. אלא במשהו שנשאר".
בין אם הוא אכן סובל מהסינדרום ובין אם לא, מה שבטוח הוא שצפייה בוודס הנוכחי היא פשוט חוויה צורמת לעין ואפילו מעוררת רחמים.
את מה שעשה וודס לענף הגולף כשהיה בשיאו, אפשר להשוות לשינוי שהביא מייקל ג'ורדן לענף הכדורסל או אוסיין בולט לריצות הקצרות. מעבר ל-79 התארים שאסף בקריירה, וודס הביא איתו ביצועים לענף שטרם נראו כמותם. לא פשוט לצפות בשחקן שפלירטט עם העל-אנושי, משחק כל כך גרוע. נסו לדמיין את רוג'ר פדרר מתבזה באופן עקבי בסיבובים ראשונים מול טניסאים אלמוניים.
גם פרנסי הענף מביטים בדאגה רבה על השקיעה של הכוכב הגדול. עם כל הכבוד לכוכבים הנוכחיים כמו רורי מקלרוי ובאבה ווטסון, הכוח השיווקי שלהם לא מתקרב לזה של וודס. רק לשם ההשוואה, לוודס שנחשב בשיאו לספורטאי העשיר בעולם, יש 4.3 מיליון עוקבים בטוויטר. למקלרוי, למרות הישגיו הנהדרים והזוגיות המתוקשרת בעבר עם קרוליין ווזניאקי, יש רק 2.3 מיליון עוקבים.
וודס פרץ את תקרת הזכוכית של הענף ומיצב את עצמו כאייקון. עוד הרבה לפני ששערוריית הבגידות שלו תפסה כותרות, הוא הפך לשם מוכר גם בקרב חובבי ספורט חסרי מושג בגולף.
החשש הוא שאם וודס יתנדף מהענף, הגולף יחזור להיות מנת חלקם של המשוגעים לדבר בלבד, מה שיפגע משמעותית בהכנסותיו שצמחו במאות מיליונים מאז שהקריירה המקצוענית של וודס יצאה לדרך.
הלילה, שיגר סוף-סוף וודס מסר אופטימי כשהודיע על חזרתו למשחק והשתתפותו בטורניר המאסטרס, המייג'ור הראשון של השנה, החל מיום חמישי הקרוב, "אני רוצה להיות שם, עבדתי המון על המשחק שלי". אז אמנם שאלה אחת נפתרה, אבל לחובבי הענף ברור שהחידה האמיתית היא לא מתי וודס יחזור לשחק אלא מתי ואם בכלל תחזור הגירסה האמיתית שלו.
לפנייה לכתב/ת 
