המרגל הישראלי הראשון בחלל
הוא עלה השמיימה, שירת שש שנים והעביר בזמן אמת מידע שטרם נראה כמותו על האויבים - עד שהגז נגמר. הגאווה הישראלית "אופק 3" שוגר באפריל 1995, רבין התמוגג ובעיתונות הזרה העריכו: זה יקרב שלום עם סוריה. השבוע לפני - כתבה מספר 100
העיניים האמיתיות של המדינה: השבוע לפני 20 שנה שיגרה ישראל לחלל את לוויין הריגול הראשון - אופק 3. הלוויין סיפק במשך כמה שנים נתונים על הנעשה באיראן, בעיראק ובסוריה. הוא שירת את ישראל עד ינואר 2001, אז אזל הגז שאיפשר ללוויין לתקן את מסלולו בחלל.
לכל 100 הכתבות של השבוע לפני
ב-5 באפריל 1995 בשעה 14:16 בדיוק הסתיימה הספירה לאחור בבסיס חיל האוויר בפלמחים. טיל השיגור "שביט" שבראשו הורכב "אופק 3" פלט להבה גדולה - והחל לטפס אנכית אל השמיים הכחולים. שני השלבים הראשונים של ה"שביט" הביאו את הלוויין לגובה של כמה מאות קילומטרים מעל הים. ואז הופעל השלב השלישי והקריטי - ראש הטיל "בעט" בלוויין - וניתק ממנו תוך שהוא משאיר אותה בחלל בנקודה שנבחרה כתחילת מסלולו העצמאי.
הלוויין הקיף את כדור הארץ כל 90 דקות. הוא נע בגובה שבין 300 ל-700 ק"מ ומסלול מעופו ממזרח למערב, בקו רוחב 37. כך יצא ש"אופק 3" עבר במסלולו סמוך מאוד לדמשק. הוא נע צפונית לטהרן וגם צפונית לבגדד.
גם אז הסתמכו על "פרסומים זרים" שכינו את אופק 3 "לוויין ריגול", שישתלב במערכת ההתראה שבנתה אז ישראל - בעיקר לצורך הגנה מפני טילי קרקע-קרקע. לפי העיתונות הזרה, הלוויין היה מצויד בכמה סוגים של חיישנים, שאיפשרו לו לקבל מידע מודיעיני בזמן אמת על מדינות המהוות איום על ישראל - כלומר סוריה, איראן ועיראק.
בכיר בתעשייה האווירית אמר אז לכתב סוכנות הידיעות AP כי הלוויין משדר תמונות המאפשרות אפילו לזהות מספרי זיהוי של מכוניות הנוסעות בכבישי עיראק.
ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין אמר כי שיגור הלוויין הוא עוד הישג טכנולוגי אדיר של ישראל. "יבורכו כל אלה שנטלו חלק בהגשמת מפעל אדיר זה", אמר רבין בטקס הסיום של קורס קצינות בלטרון. הנשיא עזר ויצמן הוסיף: "הלוויין ששוגר מסמל את הישגי הטכנולוגיה והתעשייה הישראלית".
השיגור המושלם זיכה את התעשיות הביטחונית של ישראל בשבחים בינלאומיים כמו "המוח היהודי עשה זאת שוב", ו"רק למדינות מעטות בעולם יש טכנולוגיה מתוחכמת ומדהימה כל כך". מומחים בינלאומיים אמרו אז כי לצד ההישג הטכנולוגי השיגה ישראל בשיגור יתרון צבאי משמעותי: "יש לישראל 'עין בשמיים' העוקבת אחר אויביה המסוכנים ביותר".
במדינות ערב אהבו פחות את השיגור. הערבים טענו כי המאמץ הישראלי להציב בחלל לוויין ריגול הואץ בעקבות מלחמת המפרץ ב-1991, שבמהלכה ישראל הותקפה בטילי סקאד עיראקים. אמנם הלוויין לא יכול היה לזהות שיגורים מפני שהוא חולף מעל לאותה נקודה רק פעם בשעה וחצי, אבל הוא מסוגל "להודיע" על שינויים במערך הכוחות של מדינות האויב.
בתעשייה האווירית אמרו יממה לאחר השיגור כי הלוויין עובד "כמו שעון שוויצרי". ד"ר משה בר לב, ראש מינהל טכנולוגיות בתעשייה האווירית, סיפר כי השיגור והכנסת הלוויין למסלולו התנהלו "כמו בספרי לימוד". בכיר אחר אמר: "כל המערכות נתנו אותות חיים. הלוויין הזה חי ובועט".
הפרשן הביטחוני של ynet רון בן ישי כתב אז ב"ידיעות אחרונות" כי "אופק 1" ו"אופק 2" היו נסיוניים ולא יכלו לספק מודיעין של ממש. "גם אם 'אופק 3' יתפקד כראוי הוא יוכל לתת רק מודיעין 'רגיל'. הוא לא יוכל לתת אתרעה מפני שיגור טילים. הוא חולף אמנם מעל איראן, עיראק ולוב, אבל הוא אינו מסוגל לעקוב ברציפות אחרי אתרי השיגור הפוטנציאלים. עם זאת, עצם קיומו של לוויין מודיעין מהווה הרתעה לאויביה של מדינת ישראל במזרח התיכון - וזה כשלעצמו הישג".
כמה ימים אחרי השיגור דיווח ה"פוריין ריפורט" כי כמה מדינות זרות, שהתרשמו מאוד משיגורו המוצלח של הלוויין הישראלי פנו לישראל בבקשה לרכוש לווין מסוג זה - אבל נענו בשלילה.
לדברי המקורות, "אופק 3" היה מתוחכם יותר ממקביליו האמריקנים והרוסים, פעל בצורה מושלמת וסיפק "אינפורמציה ללא תחרות" על הנעשה במזרח התיכון. בשבועון העריכו כי סוריה מודאגת במיוחד מהלוויין החדש, נוכח העובדה שהנשק הסובייטי שהיה אז בידה מתיישן. לכן, העריכו אז ב"פוריין רפורט", הנשיא הסורי חאפז אסד יחתום על הסכם שלום עם ישראל.
הסכם שלום עד סוף 1995
ומי שעוד האמין כי הסכם שלום בין סוריה לישראל קרוב באפריל 1995 היו בכירים בממשל האמריקני, שהעריכו כי השיחות בין ירושלים לדמשק יביאו לפריצת דרך במשא ומתן.
בוושינגטון העריכו אז ששיחות הרמטכ"לים, אמנון ליפקין-שחק ומקבילו הסורי, יגבירו את האמון בין שתי המדינות ויאפשרו הסכם על סידורי הביטחון - מה שהיה יכול להקל על רבין למכור לציבור בארץ את הגלולה המרה של נסיגה מרמת הגולן.
באפריל 1995 הגיע לארץ ראש צוות המשא ומתן דני רוס, בניסיון להביא לחידוש שיחות הרמטכ"לים. הוא נפגש עם רבין ועם ליפקין-שחק כדי לנסות להשיג בישראל ובסוריה נוסחה מוסכמת על המנדט שיקבלו הקצינים לדון בסידורי הביטחון. המחלוקת המהותית שמנעה את חידוש השיחות אז הייתה הדרישה הסורית לסידורי ביטחון זהים משני עברי הגבול.
אסד האב תבע אז להקים תחנת התראה סורית בגלל - במסגרת התעקשותו על הדדיות מלאה בסידורי הביטחון בין ישראל לסוריה, במקביל לדרישתה של ישראל להציב תחנות כאלו ברמת הגולן אחרי נסיגה אפשרית מהאזור.
מקורות בירושלים אמרו כי אסד ממשיך להכתיב קצב איטי ביותר, קצב זוחל, למשא ומתן. "בקצב הזה נגיע להסדר עם סוריה בעוד שנים" ,טענו אז בישראל. המקורות הישראלים הסבירו כי אסד האב אינו יוצר משבר בשיחות, אולם הוא מנהל את המשא ומתן כאילו עומד לרשותו "כל הזמן שבעולם".
במקביל, מקורות בממשל האמריקני אמרו כי "מפגש קלינטון - רבין - אסד" נראה כמעט כצורך הכרחי בשלב שבו יבשיל המשא ומתן.
בוושינגטון רצו מפגש כזה "במהירות האפשרית. אבל, אסד לא יחשוף את עצמו למפגש כזה עד שלא יראה התקדמות של ממש במשא ומתן", אמרו אותם גורמים.
בסופו של דבר רבין דחה על הסף את הדרישות של הנשיא הסורי. ראש הממשלה העביר מסר דרך רוס שישראל "לא תסכים לעולם להיענות לדרישה הסורית בעניין ההדדיות של סידורי הביטחון בגבול". בירושלים סברו כי רק אם הנשיא האמריקני ביל קלינטון יחליט להפעיל את מלוא השפעתו, יהיה סיכוי לקדם את המשא ומתן. בישראל העריכו כי מזכיר המדינה וורן כריסטופר מיצה את עצמו ואין עוד לתלות בו תקוות שיצליח במקום שנכשל בו, אחרי נסיונות תיווך שנמשכו כמעט שנתיים.
215 אלף ניידים
תחום הטלפונים הסלולרים היה בחיתוליו השבוע לפני 20 שנה. באפריל 1995 פעלו כ-215 אלף מכשירי טלפון סלולריים בארץ. כ-150 אלף מהם היו של חברת פלאפון ו-65 אלף של סלקום.
סמנכ"ל התפעול של פלאפון אז, פאול וייסבך, אמר כי בהשוואה לארצות הברית, בישראל מדברים הרבה יותר: האמריקני משתמש במכשיר שלו בממוצע 150 דקות בחודש ואילו הישראלי דיבר אז 540 דקות בחודש בטלפון הנייד.
כיום כמובן במצב שונה לגמרי ולכל 100 ישראלים יש כ-70 טלפונים ניידים.
לפנייה לכתב/ת 
