ynet מציג: כל הטיפים ל"סדר" המושלם
הפעילו את הילדים, תרגמו את "הא לחמא עניא", אל תגיעו רעבים - ואל תפחדו לדלג על קטעים בהגדה. על מה מותר לפסוח, ואיך מחזיקים את הילדים (והמבוגרים) ליד השולחן? הרב ישראל מאיר לאו, הפסיכולוג אריאל הרטמן, פרופ' אביגדור שנאן, אסתר שקלים ועוד רבים, יתנו לכם את כל הטיפים לסדר מסודר
לפני הכל:
הסופר והרב אבי רט, שעורך זה כבר שנים רבות סדרי פסח ציבוריים, מסביר: "כשאנשים רעבים, הם עצבנים ואין עם מי לדבר. לכן, אני ממליץ לאכול היטב לפני כניסת החג".
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
כל מה שרציתם לדעת על פסח - והגדה להורדה
"אנשים חוששים שעורך הסדר הולך לדבר עד חצות הלילה", אומר אבי רט, "לכן, כעורך סדר, אני דואג תמיד להודיע: 'מרגע הישמע הגונג ועד תחילת האוכל, זה בדיוק שעה וחצי'. זה בהחלט עוזר להרגיע את האורחים".
הפסיכולוג הקליני אריאל הרטמן, אומר כי "כדאי למי שעורך את הסדר, לדבר בתחילת האירוע בגילוי לב על מורכבוּת הערב. להבהיר לנוכחים שאם יש למישהו סיפור אישי שהוא רוצה לתרום, או הסבר על ההגדה שהוא למד - הוא מוזמן לתרום. להזמין את הנוכחים להביא את מה שהם רוצים אל השולחן.
"אם הם רוצים לספר מה זה עבורם יציאת מצרים, או מה זה עבורם 'יום הולדת' - שהרי פסח הוא יום ההולדת של העם היהודי - הם מוזמנים לדבר על כך. כמובן שהדבר אפשרי במשפחות קטנות יחסית, ולא בסדר של עשרות אנשים".
הכרחי לא להושיב את הילדים והנוער בנפרד מהמבוגרים. רצוי שכל ילד יישב ליד מבוגר שיכול לדבר אתו, לקרוא אתו ולהסביר לו את מהלך ההגדה.
"ליל הסדר הוא לילה היררכי במהותו, והשילוב של מבוגרים וצעירים מדגיש את ההיררכיה", אומר אריאל הרטמן. "רבים פוחדים מסמכות של הורים, מורים ורבנים, אבל עורך הסדר לא צריך להיבהל מזה".
ההגדה:
"חשוב לתרגם את 'הא לחמא עניא', שנכתב בארמית – לעברית, כדי שמשתתפי הסדר יבינו שאנו משתפים את כלל האומה בליל הסדר", אומר הרב ישראל מאיר לאו. "נשאלת השאלה: מדוע אומרים בקטע הפותח את ההגדה, 'לשנה הבאה בישראל, לשנה הבאה בני חורין'? הרי אנחנו נמצאים בישראל, ואנחנו בני חורין.
"התשובה היא שאנחנו משמשים כפה לאחינו שנמצאים בגלות, וחלקם אינם מסוגלים לחגוג כהלכה, למשל יהודי תימן. אנו משמשים גם כפה עבור אחרים שאינם יודעים דבר על יהדותם. לכן, כאשר אנחנו מתרגמים ומסבירים את הקטע הפותח - משתף את הנוכחים בהרגשה שהסדר הוא לא רק עניין פרטי של המשפחה, אלא של האומה כולה".
.
חוקר ספרות ההגדה, פרופ' אביגדור שנאן מהאוניברסיטה העברית בירושלים, אומר כי "השיר 'דיינו' לא הגיע להגדה לפני המאה העשירית לספירה. גם הסיפור על החכמים שהיו מסובים בבני ברק, הגיע בשלב מאוחר להגדה ואפשר לדלג עליו".
אז על מה אי אפשר לדלג? "ארבעת הקושיות, הקטע של 'ארמי עובד אבי', 'פסח-מצה-ומרור' - אלו הדברים המרכזיים בהגדה, ועליהם נאמר שכל מי שלא אמר אותם, לא יצא ידי חובתו. בלעדיהם כל בסיס הסדר מתמוטט. במקביל, חשוב גם לדעת שאם דילגתם על קטע מההגדה, לא יקרה כלום והשמים לא ייפלו".
דובר חב"ד, הרב מנדי ברוד, אומר כי "בסידור נוסח האר"י, שאותו ערך רבי שניאור זמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד, יש רק פיוטים קדומים שאותם חיברו חכמי הקבלה, ולא פיוטים מאוחרים יותר. לכן בהגדה של פסח של חב"ד, לא מופיעים הפזמונים שיש בסוף ההגדה, כמו 'כי לו נאה', ו'אדיר הוא', ומבחינה הלכתית אפשר לוותר עליהם".
המשוררת וחוקרת התרבות אסתר שקלים, ממליצה לעורך הסדר לעודד את האורחים לספר על מנהגי ליל הסדר שמקובלים בעדות שלהם - וגם לאמץ מנהגים חדשים. למשל, יש מנהג בקרב יוצאי אירן לקחת בצל ירוק, ובזמן אמירת המילה "דיינו" להכות בעזרת הגבעולים הרכים האחד את השני.
בקרב יוצאי צפון-אפריקה מקובל שעורך הסדר מסובב את קערת הסדר מעל כל אחד מראשי הסועדים, תוך כדי אמירת המשפט "בבהילו יצאנו ממצרים" (כלומר, יצאנו ממצרים בצורה בהולה).
שקלים גם ממליצה לאמץ את מנהג ההמחזה שהיה (ועודנו) מקובל בקרב רבים מבני עדות המזרח. במסגרת ההצגה, אחד הנוכחים נושא שק על גבו, ואז הוא נשאל על ידי הסועדים "מאין באת?" ומשיב: "ממצרים". "לאן אתה הולך?" והוא משיב: "לירושלים". "ומה אתה נושא בשק?" והתשובה: "מצות". על השאלה "מדוע דווקא מצות?" משיב השחקן לסועדים, כי כאשר יצאו אבותינו ממצרים הבצק לא הספיק לתפוח. לדברי שקלים, זו דרך נעימה להעביר לילדים את סיפור יציאת מצרים.
אבי רט: "אפשר למשל, לקשר בין הבחירות לבין יציאת מצרים. המנהיגים מורחים את התמונות שלהם על לוחות המודעות, בטלוויזיה ובאינטרנט. לעומת זאת, את יציאת מצרים הנהיג משה רבנו, שהיה עניו ושמו לא מופיע בהגדה אפילו פעם אחת. הביטוי המוכר מההגדה, "כאילו הוא יצא ממצרים", משמעותו היא שעורך הסדר חייב להיות רלוונטי, ולגרום לכולם להרגיש כאילו הם יצאו ממצרים".
הרב ד"ר שאול פרבר, מייסד מכון "עתים", אומר כי "כשעורך הסדר מגיע למילים: 'ויאמר ה' לאברם ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם', כדאי לעצור ולהזכיר שגם אנחנו היינו פעם גרים. אם יש סביב השולחן אדם שלומד לגיור או עבר גיור, בקשו ממנו או ממנה לספר קצת על החוויה ועל המשמעות של להיות גר".
אם אין מתגייר סביב השולחן, נסו לחשוב מה המשמעות של היות האדם עולה חדש? כיצד הרגישו סבתא וסבתא כשעלו ארצה? "מה עוד אנחנו יכולים לעשות כדי לקיים את הפסוק 'ואהבתם את הגר, כי גרים הייתם בארץ מצרים'?"
שרית זוסמן ערכה השנה סדנאות הכנה לפסח ב"בית אבי חי" שבירושלים, שבהן המליצה על טיפים לעורכי הסדר. לדבריה, "בהגדה נאמר 'והגדת לבנך', כשכמובן הכוונה היא גם לבת, והציווי הזה מגדיר מבנה של משפחה, וגם מדגיש את עניין הדיבור והשיחה".
פרופ' אביגדור שנאן: "בהגדה כתוב 'כל המרבה לספר ביציאת מצרים, הרי זה משובח'. כולנו אומרים את זה ומרוצים, אבל זו לא הכוונה. אלו הוראות בימוי, ויש באמת צורך להסביר לאורחים את המשמעות של יציאת מצרים".
הילדים:
הרב ישראל מאיר לאו, רבה הראשי של תל אביב יפו, אומר כי "במרכז ליל הסדר ניצבים הילדים, וההגדה הארוכה היא תשובה לשאלותיהם. אנחנו מחזיקים את הילדים ערים בכוונה, כדי לקיים את מצוות 'והגדת לבנך'. לכן כדאי שכל אחד מהילדים המשתתפים בסדר, יקבל על עצמו מראש, להכין סיפור, דקלום או פירוש להגדה, ואז במהלך הסדר - או בין הגשת המנות בסעודה - הילד יעמוד על כיסא ויקריא את הקטע שהכין. כך אני הופך את הילדים לשותפים בליל הסדר, וזה מחזיק אותם ערים עד לתום ההגדה".
הרב ברוד: "הטעות הרווחת אצל רבים היא שנותנים לילדים לשיר את ארבע הקושיות, ומיד לאחר מכן שולחים אותם לשחק, כדי שלא יפריעו - וישובו רק באוכל. זו טעות. חשוב להבין שמטרת הקושיות היא לגרום לילדים לשאול ולבקש הסברים, ואז עורך הסדר אמור להשיב על שאלותיהם ולספר להם על יציאת מצרים".
אז איך עושים את זה? שרית זוסמן אומרת כי "בשביל שתיווצר סביב השולחן שיחה מעניינת, משפחתית שנוגעת בסיפור המשפחתי וגם בהגדה - אני מציעה להניח במרכז השולחן קערה מלאה בסוכריות, אגוזים או ממתקים, משפחה-משפחה וטעמה, ולתת משימה לכל אורך ההסבה.
"לדוגמה, מי שמוצא קשר בין המילים שנאמרות בהגדה לבין המשפחה, מוזמן לומר אותן בקול, ולקבל בתמורה ממתק מהקערה. למשל, ברכת 'שהחיינו' מזכירה לי שהתחדשנו השנה בתינוקת, 'מכת כינים' - מזכירה גם היא משהו שכנראה קרה השנה", היא אומרת בחיוך.
עדה חפץ מקבוצת יבנה הכינה את "יהיה בסדר": ערכה הכוללת שפע הצעות להפעלות של הילדים. יש מי שטוען שהטיפ הכי טוב להחזיק את הילדים ערים לאורך הלילה, הוא לתת להם לישון אחר הצהריים, אבל עדה חפץ מציעה רעיונות מדליקים.
קריאת מחשבות: המשחק מתאים לילדים מגיל שלוש ומעלה. מכינים כתרים עם תמונות או מושגים הקשורים לפסח, שמים לכל אחד מהמשתתפים על הראש, מבלי שבעל הכתר רואה מה כתוב בו - והמשתתפים האחרים נותנים רמזים למה שמופיע בכתר עד שכל משתתף מזהה מה המושג שמופיע על הכתר שלו.
לצאת, או לא לצאת? מטרת הפעילות היא לקיים דיון סביב השאלה האם לטובת הפרט והכלל, כדאי בכלל לעזוב הכל, גם אם המצב קשה - וללכת אל הלא נודע. כל אחד צריך להסביר האם היה מעדיף לצאת או להישאר, ומה הסיבות שעומדות מאחורי ההחלטה.
זיכרון החירות: משחק תפקידים, שבמסגרתו נכנסים המשתתפים לדמויות מן ההגדה (משה, אהרון, פרעה, מרים וכיו"ב). מנהל הסדר נותן את תיאור הדמות, הגיל, המקום והתפקיד. המשתתף מספר מה הדמות חושבת ומרגישה בנוגע לאירועים השונים לאורך ההגדה. בסוף, מספר השחקן איך הוא מרגיש אחרי שבני ישראל יצאו ממצרים.
זוסמן: "כדאי לדמיין בעזרת משחק כיצד הייתה מתנהגת משפחתנו, אם הייתה יוצאת ממצרים. נכין מראש שתי ערימות כרטיסים. בערימה אחת - כ-20 מצבים שהתרחשו במצרים, ובשנייה - שמות בני המשפחה. כאשר מגיעים בהגדה לחלק של 'מגיד', כל אחד מבני המשפחה (לפי סדר הישיבה) שולף קלף מערימת המצבים, וקלף מערימת המשפחה, מחבר ביניהם ועונה על השאלה. לדוגמה: באיזו עבודת פרך בשום פנים ואופן סבא לא מוכן לעבוד? איך הייתה מגיבה סבתא למכת ערוב? מה אבא היה מכין כצידה לדרך, לפני היציאה למדבר? מה היה מרגיז את אמא בעת ההליכה בים סוף?"
הרב ישראל מאיר לאו: "מבחינה חינוכית, כדאי מאוד שמתנת האפיקומן לא תהיה פרס למי ש'גנב' אותו - אלא שכר למוצא הישר, שיוכל לאתר את האפיקומן במקום שבו הוא הוחבא. בנוסף, ניתן להסביר לילדים שמתנת האפיקומן היא גם פרס על דקלום הקטע במהלך הסדר, ולא רק על מציאת האפיקומן".
מנדי ברוד מודה בחיוך שבסדר שהוא עורך, כמו בבתיהם של כל חסידי חב"ד, לא מאפשרים לילדים לגנוב אפיקומן. לדבריו הדבר נעשה "כדי לא לתת לילדים לטעום טעמה של גניבה, אפילו לא במשחק. אם צריך לתת להם מתנות, אז נותנים מתנות. אבל בשום אופן לא צריך ללמד אותם לגנוב".
ורגע לקראת סיום:
הפסיכולוג הקליני, אריאל הרטמן, מסביר שעורך סדר חייב להבין שהמתח המובנה שקיים בליל הסדר נמצא אצל כל המשפחות, למרות שרבים חושבים שזה קורה רק במשפחה שלהם. "מבחינה פסיכולוגית כאשר אומרים שיש סדר, הדבר אומר שיש בלאגן שמסתתר מתחת", הוא אומר. "ערב פסח הוא למעשה בלאגן משפחתי, מכיוון שהוא כולל מפגש בין-דורי שכמעט ולא מתרחש לאורך השנה. אתה פוגש אנשים שאת חלקם אתה לא רוצה לפגוש, או שאתה לא רוצה שהם יידעו פרטים אישיים על חייך. בדומה למתח שקיים לפני פגישת מחזור, בסעודת הפסח אנחנו פוגשים אנשים שיודעים עלינו דברים שאת חלקם היינו מעדיפים לשכוח. יש גם ביקורת משפחתית שכוללת את הדודה הפולנייה עם השאלות הקשות ועוד".
הסטנדאפיסט מוחמד נעמה, "ממליץ למי שעורך סדר ציבורי בבית מלון, לחשוב פעם נוספת לפני שהוא קורא בקול רם, ליד מלצרים את הקטע של 'שפוך חמתך על הגויים'".
וטיפ של המערכת, לסיום
צפו בקליפ המגניב הזה שיצרו חברי הרכב האקפלה Six13, ש"גיירו" את "Uptown Funk" והפכו אותו ל"Uptown Passover": כל סיפור ההגדה לצד מנהגי ה"סדר", בחמש דקות וחצי של תענוג. לכתבה המלאה - לחצו כאן. שיהיה לכולכם חג פסח כשר ושמח.
 |
