אל תוותרו על חמש יחידות

בין השנים 2006 ל-2012 ירד משמעותית מספר הנבחנים בבגרות במתמטיקה בהיקף של חמש יחידות, מ-12,900 לפחות מ-9,000, למרות הגידול שחל בשיעור התלמידים הנבחנים במתמטיקה בכלל. אף שבשנים האחרונות מגמה זו נבלמה, ואולי אף התהפכה, יש בכך כדי להציב תמרור אזהרה בפני מערכת החינוך, ובפני החברה הישראלית בכלל.

עוד בערוץ הדעות של ynet

מדריך לשמאלן המיואש / ירדן קדר

ישראל מתהדרת בכינוי "אומת הסטארט-אפ" שדבק בה בזכות הדומיננטיות של מגזר הטכנולוגיה העילית הישראלי בשוק העולמי ובשל הנוכחות הבולטת של יזמים ואנשי מקצוע ישראלים גם בחברות טכנולוגיה עילית זרות. יתרה מכך, חלק הארי של הצמיחה הכלכלית בישראל מיוחס לצמיחה בענפי הטכנולוגיה העילית. ההצלחה של ישראל ושל ישראלים בתחום הטכנולוגיה העילית נובעת מהכשרה של מדענים, מהנדסים ומתכנתים ברמה הגבוהה ביותר, והמאגר הטבעי של אנשים אלו מורכב מתלמידים שלמדו מתמטיקה ברמה מורחבת.

הירידה במספר התלמידים המרחיבים את לימודי המתמטיקה בתיכון מהווה איום על המשך תהליך הצמיחה בישראל ועל המשך הדומיננטיות של ההיי-טק הישראלי, לא פחות מכך. נוסף לכך, העובדה שתלמידים בפריפריה החברתית והגיאוגרפית נוטים פחות ללמוד מתמטיקה ברמה מורחבת תורמת להרחבת הפערים הכלכליים-חברתיים. ידוע לכל שתלמידים רבים מקבלים עזרה בלימודי מתמטיקה מחוץ לבית הספר במחיר שאינו שווה לכל נפש. אם עזרה זו היא שמאפשרת להם ללמוד מתמטיקה בהיקף מורחב, בעוד שתלמידים שידם אינה משגת נאלצים להסתפק בהיקף נמוך יותר, ובהינתן שהיקף לימודי המתמטיקה אכן חשוב להישגים העתידיים של התלמיד בשוק העבודה - הפערים במצב הכלכלי בין משפחות בעלות הכנסה שונה יילכו ויתרחבו לאורך זמן.

מחקר שפורסם בימים אלו במרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל ניסה לכמת את החשיבות של הרחבת לימודי מתמטיקה לקריירה העתידית של התלמידים. התוצאות הראו שהרחבת לימודי המתמטיקה תורמת להכנסה העתידית בכמה דרכים.

ראשית, לימודי מתמטיקה מורחבים פותחים לתלמיד אפשרויות לרכוש השכלה אקדמית בתחומים הנחשבים ליוקרתיים, כגון כלכלה ומנהל עסקים, הנדסה, מדעים מדויקים ומדעי המחשב, ובמוסדות אקדמיים שרף הקבלה בהם גבוה יותר. הלימודים סוללים את הדרך לעיסוק במשלחי יד מכניסים כגון ניהול ומקצועות חופשיים, ולתעסוקה בענפי משק שהשכר בהם גבוה יחסית, כמו המגזר הפיננסי והשירותים העסקיים. נוסף להשפעות עקיפות אלו, נמצא כי לימודי מתמטיקה בהיקף מורחב מגדילים את ההכנסה מעבודה גם בקרב עובדים בעלי אותה השכלה אקדמית המועסקים באותו ענף ובאותו משלח יד, בעיקר בקרב נשים. גם ההשפעה של לימודי מתמטיקה מורחבים על תחום הלימודים האקדמיים חזקה יותר בקרב נשים. כמו כן, נמצא כי גם אם מעבר מ-4 ל-5 יחידות מתמטיקה פוגע בציון הבחינה, עדיין יש לו השפעה חיובית על שכר העבודה.

קיימות כמה סיבות אפשריות לירידה בנטייה להרחיב את לימודי המתמטיקה. ההשערה הראשונה, ואולי המדאיגה ביותר, היא שחלה ירידה באיכות ההכנה של התלמידים ללימודי מתמטיקה בשלבי החינוך המוקדמים - בית הספר היסודי וחטיבת הביניים. סיבה אפשרית אחרת היא שהדורות הצעירים נרתעים מלימודים מאתגרים יותר מאשר הדורות שקדמו להם, אולם אני נוטה לפקפק בנכונותה. ייתכן גם שהתלמידים (והוריהם) אינם מודעים למלוא החשיבות של לימודי מתמטיקה לכל קריירה עתידית - גם למי שאינו מעוניין ללמוד מחשבים או הנדסה.

ברמת בית הספר, ייתכן שהמורים שמלמדים מתמטיקה ברמה של חמש יחידות מעדיפים שהתלמידים החלשים יחסית יירדו לרמה של ארבע יחידות, ובכך הם עצמם יחסכו מעצמם את המאמץ לסייע לתלמידים אלו להתמודד עם החומר המאתגר יותר. סיבה אחרונה היא שייתכן שבית הספר מקדש אחוזי הצלחה בבגרות, כי זהו הבסיס שלפיו המערכת מתגמלת אותו, ולכן הוא מעדיף שתלמידיו ילמדו מתמטיקה בהיקף נמוך יותר, ובלבד שלא יסכנו את המוניטין של בית הספר אם ייכשלו או יקבלו ציון נמוך בבחינה בהיקף גבוה.

הפתרונות למצב זה מגוונים. ראשית, יש למצוא דרך להפוך את לימודי המתמטיקה לאטרקטיביים יותר ומאיימים פחות על ידי שיפור איכות ההוראה - לא רק בבית הספר התיכון, אלא גם בשלבים מוקדמים יותר. שנית, יש להגביר את המודעות של תלמידים ומשפחותיהם לחשיבות של לימודי המתמטיקה, באמצעות שיתופי פעולה הדוקים יותר עם מוסדות אקדמיים ועם המגזר העסקי. שלישית, יש לבנות מערכת תמריצים מתאימה למורים ולבתי הספר כדי לעודד ולטפח לימודי מתמטיקה ברמה מורחבת לטובת תלמידים המסוגלים לכך.

יישום של אמצעים אלו עשוי להפחית את החסמים להרחבת לימודי המתמטיקה, להגדיל את מספר התלמידים שנבחנים ברמה מורחבת, לספק כוח אדם מוכשר ומיומן למערכת האקדמית ולמגזר הטכנולוגיה העילית, ולהפוך את לימודי המתמטיקה למכשיר לצמצום פערים כלכליים-חברתיים.

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il