"דווקא ממקום של תמימות, נוצר חיבור נדיר"
"העבודה במסגרת שנת השירות ביפתח היא אינטנסיבית ולא פשוטה, הן מבחינה פיזית - ערות רצופה, תזוזה ממקום למקום, והן מבחינה נפשית. החשיפה לסיפורי החיים הלא פשוטים של החניכים מחלחלת פנימה, ובגדול". המתנדבת עדי מן משתפת
שנת שירות היא לא דבר מובן מאליו וההחלטה לדחות את כל התוכניות האישיות בשנה שלמה, אינה פשוטה לכל אחד. בדיעבד, אני יכולה לומר שזכיתי. זכיתי לשרת שנת שירות ב"יפתח", כפר נוער שנמצא באזור ים המלח, ומיועד לנוער שנשר ממסגרות החינוך הפורמליות. ב-20 שנות חיי הקצרות אני יכולה לומר בבירור שהשנה הזו הייתה המשמעותית בחיי.
צברתי אין ספור חוויות חזקות ומלמדות, קשות ושמחות, שהיתי בחברת צוות נפלא שבמשך שנה עטף, חיבק ואימץ אותי אליו. גולת הכותרת היא כמובן התלמידים עם לב הזהב, שנתנו לי ולשאר הש"שינים להיכנס ללב שלהם ונכנסו לליבי, בזמן כל כך קצר. כל אלו הם שהפכו את השנה הזו לדבר כל כך מיוחד.
העבודה במסגרת שנת השירות ביפתח היא אינטנסיבית ולא פשוטה, הן מבחינה פיזית - ערות רצופה, תזוזה ממקום למקום, והן מבחינה נפשית. החשיפה לסיפורי החיים הלא פשוטים של החניכים מחלחלת פנימה, ובגדול.
בשנה הזו נחשפתי לעולם שלא הכרתי. ילדים שקטנים ממני במעט יכלו לשתף אותי בקשיי חייהם, ואני, נערה צעירה, בקושי בת 19, מקשיבה ושומעת, ובלי הרבה ניסיון וידע, משתדלת לעזור כמה שיותר. עם הזמן הבנתי שדווקא מהמקום הזה של החוסר ניסיון והתמימות, נוצר חיבור נדיר.
"בסופו של יום, כולנו מתבגרים מבולבלים"
מצד אחד אני חלק מהצוות, אך מצד שני, התלמידים מרגישים בנוח איתי בשל פער הגילאים הקטן בינינו. אותו פער אפשר לי וגם להם, לדבר האחת עם השני בגובה עיניים. להבין באמת ולהכיר באמת. לפעמים מחשבות ותהיות לגבי העתיד היו דומות, כי בסופו של יום, כולנו מתבגרים מבולבלים.
"בהתחלה חששתי מאוד - קצת מאיים להיות בת אחת מול חבורה של בנים שקרובים לגילך"
כל נער ונערה שמחליטים לעשות שנת שירות מחליטים להעניק שנה שלמה מחייהם למישהו אחר, אבל עם כמה שזה נשמע קלישאתי, אין לי ספק שבשנה הזו קיבלתי הרבה יותר משנתתי. חוץ מניסיון בהוראה וידע רב שרכשתי בכל מיני תחומים, זכיתי לעבוד עם קבוצת אנשים שכל מטרתם היא לגרום טוב ולעזור לאותם חבר'ה. הם מתייחסים לכל תלמיד כאילו הוא ילדם ונותנים לכל אחד את מלוא תשומת הלב והאהבה שהם יכולים לתת.
בתור ש"שינית ב"יפתח", ראיתי שכל האידיאלים שאמרו לי בבית הספר ובתנועת הנוער יכולים להפוך לדרך חיים. הצוות ב"יפתח" בחרו באותם אידיאלים כדרך חיים ולימדו אותי איך ליישמם. הם לימדו אותי שאסור לוותר על אף אחד לעולם, אך גם לדעת לשים גבולות כשצריך. לימדו אותי איך מעצימים כל תלמיד מהמקום שהוא טוב בו, אם זה דרך אומנות, היסטוריה, מוזיקה, או כל דבר אחר שנראה שאותו תלמיד יכול להצליח בו. כפר הנוער "יפתח" איפשר לי, לצוות ולכל מי שמגיע למקום הזה לגדול ולהתפתח.
"למדתי מהם איך לא מוותרים וממשיכים להתעקש כדי להצליח"
החלק המשמעותי ביותר היה כמובן התלמידים, מהם למדתי הכי הרבה. הגעתי בתחילת שנה לחבורה מדהימה של בנים מבולבלים, מצחיקים, שנותנים המון אהבה ושצמאים לאוזן קשבת. בהתחלה חששתי מאוד - קצת מאיים להיות בת אחת מול חבורה של בנים שקרובים לגילך ותפקידך להיות גם סמכותית מצד אחד, אך גם חברה מצד שני.
השילוב הזה לא פשוט בכלל. למרות הקושי, מהר מאוד השתלבתי והרגשתי חלק מאוד משמעותי בכיתה. התלמידים לימדו אותי המון
בשנה הזאת. למדתי מהם איך לא מוותרים וממשיכים להתעקש כדי להצליח, מהי נאמנות ואיך קמים ממקומות קשים ומגיעים הכי גבוה שאפשר.
החבר'ה האלה גרמו לי לחייך, להתעצבן, להתאכזב, לאהוב, ללמוד וללמד, אבל בעיקר גרמו לי להמון אושר שמחה. בסיכום שנת השירות הזו אני יכולה לומר בבירור שעברתי את אחת החוויות החזקות בחיי ולמדתי שיעורים גדולים על מהי הצלחה, ואמונה, ומה המשמעות של נתינה של הדברים הללו למי שצריך באמת.
- עדי מן, סיימה השנה שנת שירות בכפר הנוער 'יפתח' בישוב אבנת.
- "בגוף ראשון
" - מדור המאפשר למתנדבים לספר בעצמם על פעילותם והמקום בו הם מתנדבים. חומרים ותמונות שלחו ל- shlomit-sh@y-i.co.il
וציינו - למדור "בגוף ראשון". הפרסום בהתאם לשיקולי המערכת.
לפנייה לכתב/ת 
