גרר הידרדר, נהגת נלכדה. הפיצוי: כמיליון שקל

צעירה שנתקעה עם רכבה זימנה גרר שיחלץ אותה. כשהגיעה הביתה הידרדרה עם הגרר לוואדי ונפצעה קשה. שופטת קבעה: מדובר בתאונת דרכים

עו"ד רפאל קסטרופורסם: 06.04.15 , 18:08

נהגת שמכוניתה המקולקלת נגררה לביתה במעיליא נפצעה קשה בתאונה עם סיום הנסיעה: הגרר הידרדר לוואדי סמוך והיא נלכדה במכונית. התוצאה הייתה צלעות שבורות, פגיעות בפנים ובכל הגוף, אשפוז ממושך, כריתת טחול וטראומה. אחרי שהנהג הורשע ברשלנות הגישה האישה תביעה לפיצוי כספי בבית משפט השלום בקריות, שקבע שמדובר בתאונת דרכים, ולכן חברת הביטוח שלה תשלם כ-975 אלף שקל.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

כמה שעות קודם נתקעה הנהגת, בת 24, עם מכוניתה בחוף שמן בחיפה. הגרר שהזמינה הביא אותה לביתה וחנה בכביש משופע. מפעיל הגרר ביקש ממנה להיכנס למכוניתה כדי לשחרר את בלם היד, וכעבור כמה שניות החל הרכב להידרדר והיא נפלה איתו אל הוואדי.

מדריך

תאונת דרכים? לא למהר לפשרה עם הביטוח

עו"ד אסף אודיז

הרוב המכריע של תביעות פיצויים בגין תאונות בכביש מסתיימות בפשרה, וזה בדיוק האינטרס של חברות הביטוח. קצת סבלנות ועקשנות לא יזיקו

תאונת דרכים? לא למהר לפשרה עם הביטוח

אחרי הרשעת הגורר בגרימת התאונה ברשלנות היא הגישה תביעה לפיצויים נגד חברת הביטוח שלה ("הכשרת היישוב"), נגד הנהג, חברת הביטוח שלו ("מנורה") וחברת הגרירה. המחלוקת הייתה בעיקר בין חברות הביטוח ביחס לסיווג והגדרת התאונה, וכן ביחס לגובה הנזק.

"הכשרת היישוב" טענה שהידרדרות הרכב הייתה תוצאה של שחרור הרצועות שחיברו אותו לגרר, ולפיכך יש להטיל את החבות על המבטחת של הנהג. היא הוסיפה שאם לא ייקבע שנעשה "שימוש" באחד מכלי הרכב המעורבים, יש לקבוע כי לא מדובר בתאונת דרכים, או לראות בתובעת "אדם הנמצא מחוץ לכלי הרכב" ולחלק את החבות בחלקים שווים בין המבטחות ("תאונה מעורבת").

מנורה, מנגד, טענה שמדובר בתאונת דרכים. לטעמה, יש לראות את ההידרדרות כ"הגשמה" של אחד הסיכונים המגולמים ברכב, ולהשית את החבות במלואה על מבטחת הרכב – הכשרת היישוב.

תכונות הרכב עצמו

השופטת פנינה לוקיץ' הסכימה עם המבטחת של נהג הגרר וקבעה כי מדובר בתאונת דרכים. לתפיסתה, הרכב אמנם היה מושבת ולא נעשתה על ידי התובעת כל פעולה המהווה "שימוש" לצורך נסיעה, אך למרות זאת, יש לראות את התובעת כמי שנפגעה כתוצאה מהשימוש ברכבה. הידרדרות הרכב, הסבירה השופטת, נבעה קודם כל מתכונות הרכב עצמו ומהפוטנציאל הגלום בו.

מרגע שנקבע כי מעורבות מכונית התובעת נובעת מ"שימוש" בו, המשיכה השופטת, לא ניתן עוד לראות בתובעת "אדם שנפגע מחוץ לרכב". יתרה מכך, העובדה שהתובעת לא הספיקה להתרחק מהרכב לאחר שנכנסה אליו לצורך הרמת בלם היד, מהדקת את הקשר בינה לבין השימוש ברכב.

לנוכח מסקנתה בעניין השימוש ברכב התובעת, השופטת קבעה כי אין צורך לבחון את השימוש ברכב הגרר. משכך נקבע כי "הכשרת היישוב" היא החייבת בפיצוי התובעת על נזקיה, והתביעה נגד יתר הנתבעים נדחתה.

בהתאם לקביעות המומחים, הועמדה נכותה התפקודית של התובעת על שיעור משוקלל של 22%, ובסיכומו של חישוב ארוך נקבע כי היא תפוצה בכ-975 אלף שקל בגין הפסדי שכר, עזרה חיצונית, הוצאות רפואיות וכאב וסבל. בנוסף, הכשרה חויבה בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 13%.