אל תשכחו את החולים הסופניים
המשמעות של כמה חודשים נוספים היא לעיתים ההזדמנות לראות את הבן עולה לכיתה א'. מכתב פתוח לשר הבריאות הבא
רבות מדברים בשנים האחרונות על זכותם של חולים סופניים לוותר על טיפולים מאריכי חיים ולקבל לידיהם את זכות הבחירה אם וכיצד להמשיך את חייהם. במקביל לדיונים אלו עולה לא פעם הציפייה מהמדינה וממערכת הבריאות שלא להתערב ולכפות על אותם חולים שזמנם קצוב טיפולים כאלה ואחרים שבהם הם אינם חפצים.
אמנם סוגיות אלו חשובות מאין כמותן ומעלות מגוון שאלות רפואיות, מוסריות ומשפטיות, אבל סוגיה נוספת שיש לתת עליה את הדעת היא מהי מחויבות המדינה וראשי מערכת הבריאות במקרה ההפוך - שבו חולים סופניים מעוניינים להאריך את חייהם ומבקשים את עזרת המדינה.
עוד בערוץ הדעות של ynet
לימודי נכבה עכשיו / זיו תדהר
הטייס חולה, לא רוצח / עסאם אכרם דאוד
סוגיה זו הופכת בתקופה האחרונה לרלוונטית מתמיד. בעבר מחלות סופניות רבות היו נטולות טיפולים שיכולים לעכב את התקדמותן, דבר שלא הותיר אפשרויות כלשהן בפני החולים. אבל בשנים האחרונות אנו עדים יותר ויותר לטיפולים חדשים שגם אם לא מצליחים לרפא מחלה סופנית או להפוך אותה לכרונית, ביכולתם להאריך לזמן מה את חיי החולים. חלק מאותם טיפולים אף מצליח לעשות זאת מבלי לגרום לסבל מיותר ומאפשר איכות חיים טובה.
הטיפולים הללו, שעשויים להאריך את חיי החולים בחודשים ספורים עד שנים בודדות, עלולים להיתפש כמותרות. יהיה מי שישאל מדוע על המדינה לסייע בתקצוב טיפולים שלא יכולים להציל את החולים אלא לכל היותר לתת להם עוד מעט זמן נוסף. אבל כל אדם שבא במגע עם חולה סופני יודע היטב שעבור רבים מהם גם מספר חודשים נוספים הם עולם ומלואו. לחולה בסרטן שד גרורתי במצב מתקדם שיודעת כי זמנה קצוב, המשמעות של כמה חודשים נוספים היא לעיתים ההזדמנות לראות את הבן עולה לכיתה א' או להספיק להיות נוכחת בבת המצווה של הבת ואולי לחגוג עוד יום נישואים. עבור חולה סופני, כמה חודשים נוספים משמע עוד עשרות או מאות שקיעות וזריחות שמהן יוכל ליהנות לפני שייפרד מהעולם.
ראוי שטיפולים מאריכי חיים יהיו בהישג יד עבור מי שמתמודד עם מחלה סופנית, כדי שהם ובני משפחותיהם יוכלו לבלות זמן איכות יחדיו ולצבור חוויות וזיכרונות, במקום להקדיש את התקופה האחרונה שיש להם יחדיו בחיפוש סזיפי אחר מקורות מימון לאותם טיפולים. אמנם סל התרופות שמעמידה ישראל הוא טוב ורחב, גם בהשוואה לסלי תרופות שמציעות מדינות מערביות אחרות דוגמת בריטניה. ויחד עם זאת, נכון להיום רק חלק מאותם טיפולים מאריכי חיים מסובסדים על-ידי המדינה ומערכת הבריאות.
אני לא חושבת לרגע שמערכת הבריאות הישראלית או העומדים בראשה מזלזלים בחולים סופניים או לא מעוניינת לעזור להם. מטבע הדברים, המשאבים שהמדינה יכולה להקצות לסבסוד תרופות מוגבל. על כתפי מערכת הבריאות מוטלת האחריות לממן מגוון רחב של שירותים רפואיים וטיפולים תרופתיים אחרים דוגמת טיפולי מניעה, טיפולים מצילי חיים ועוד.
ובכל זאת, בעוד כמה שבועות, עם השלמת הרכבת הממשלה החדשה, צפוי להתמנות באופן רשמי שר בריאות חדש. בין אם ייכנס לתפקיד כפי שמסתמן יעקב ליצמן, ובין אם ימלא את התפקיד אדם אחר, מי שיעמוד בראשות משרד הבריאות ייאלץ להתמודד עם מגוון עצום של אתגרים וצרכים. ואני, כמי שמטפלת בחולות שזמנן מוגבל, רק מקווה שמי שייבחר לתפקיד גורלי זה לא יזנח בצד הדרך את כל אותם חולים סופניים. גם אם אי אפשר להביא להחלמתם, לפחות ניתן לאפשר להם לחוות עוד רגעים של אושר ולסייע להם בקבלת הטיפולים שיוכלו לעשות זאת.
ד"ר לריסה ריבו, אונקולוגית בכירה בבית החולים איכילוב
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il
לפנייה לכתב/ת 
