דווקא בחגים: קיצוץ אכזרי בשכר עובדים

בסוף השבוע האחרון התכנסו משפחות סביב שולחן הסדר והזכירו פעם נוספת את המסע המפרך ליציאה מעבדות לחירות. אך כבכל שנה, רבים מהמסובים חוו גם תחושה עמוקה של דאגה, שמעיבה על שמחת החג. תחושה זו נובעת מהעובדה שדווקא כעת - בעתות החג, ביטחונם הכלכלי מופר.

• מעבדות לפיטורים: 10 המכות בשוק העבודה
• מי חייב לעבוד בפסח? זכויות עובדים בחג
• העסקה לפי שעה: הניצול הפך לדרך חיים. דעה
  

עובדים ועובדות רבים במשק הישראלי, המועסקים במתכונת העסקה שעתית - כלומר מרוויחים שכר לפי שעה, מרגישים שהם נתונים לחסדי מערכת גדולה, שבמקרה הטוב גוזרת עליהם עבודה קשה בשכר נמוך, ובמקרה הרע עוצמת עיניה לנוכח העובדה כי זכויותיהם נפגעות.

פגיעה זו נובעת מסיבה פשוטה: דווקא בזמנים שנועדו למנוחה והתייחדות עם המשפחה, עובדים אלו עלולים לאבד למעלה משליש ממשכורתם. חג הפסח הוא זמן טוב דווקא לדבר על האוכלוסייה הגדולה הזו, שגם אם היא לא סובלת מעושק במובן הפלילי של המילה, היא חווה בכל זאת קושי הישרדותי של ממש.

ירידה דרסטית בשכר

העובדים השעתיים משתכרים על בסיס שעות עבודה בלבד באופן שפוגע בזכויותיהם ומפלה אותם לעומת עובדים במשכורת חודשית. בשל אי פרסום נתונים ומחקר מעמיק מצד הרשויות, לא ניתן להתחקות אחרי המספרים המדוייקים של העובדים השעתיים במשק, אולם על פי הערכות אלו מהווים כמיליון עובדים בישראל. עובדים אלו הם קורבנות של שיטה שדנה אותם לשכר נמוך ומאפשרת פגיעה בזכויות העובדים הבסיסיות ביותר.

בחגים - אי הצדק כלפי קבוצת העובדים הללו גובר, שכן אלו המועסקים במוסדות שדלתותיהם נסגרות לרגל חופשת החג, עלולים לחוות קיצוץ אכזרי של משכורתם, הנמוכה ממילא. כל מקום עבודה שעבודתו פוסקת במהלך החופשה - נסגר, והעובדים מוצאים לחופשה כפויה.

עולם העבודה מצא פתרונות חלקיים לפגיעה הפוטנציאלית בשכר העובדים השעתיים הללו. אחד הפתרונות מאפשר למעסיק לפדות ימי חופשה שנתית של עובדיו ולהמירם בכסף, כדי שהפגיעה בשכר תהיה מינימאלית.

אולם מה בנוגע לעובדים שמעסיקיהם אינם נוהגים לעשות זאת? ומה בדבר אלו אשר לא צברו די ימי חופשה, או לחילופין ניצלו את הצבירה במלואה? ובכן, העובדים הללו צפויים לפגיעה הקשה ביותר בחג הפסח הנוכחי. חלקם אולי ימצאו עבודה חלופית ליום או יומיים, אך מרבים אחרים הדבר יימנע.  

במערכת החינוך - המצב גרוע יותר

העובדים השעתיים המועסקים במקומות עבודה הנסגרים בחול המועד, יחוו בחודש אפריל ירידה דרסטית בשכרם. בשל חופשת החג הם צפויים לאבד לפחות 5 ימי עבודה, בין ה-5-9 באפריל, וחלקם אף יותר. שכר יומי ממוצע של עובד שעות בשכר מינימום מסתכם בכ-200 שקל, ולפיכך עובדים אלו צפויים להפסיד כ-1,000 שקל ממשכורת של חודש אחד.

מצבם של עובדי הקבלן המועסקים במתכונת שעתית במערכת החינוך גרוע אף יותר: בשל חופשת החג הארוכה, שהחלה כבר ב-29 למרס, שכרם צפוי להיות מקוצץ באפריל ב-1,800 שקל עבור אובדן של תשעה ימי עבודה (בין ה-1-12 לאפריל, בקיזוז שבתות ויום חג). עם משכורות מצומקות אלו, יאלצו גם השנה העובדים השעתיים להיאבק לעמוד בהוצאות הגדולות של תקופת החג.

עובדי הקבלן במערכת החינוך מונים עשרות אלפים של עובדים ועובדות, בחינוך, בניקיון, בשמירה ועוד - כאשר רבים מהם מועסקים במתכונת שעתית. בעוד שהם אחראים על רווחתם וחינוכם של ילדינו, המערכת לא גומלת להם טובה וזכויותיהם מקופחות בהיבטים רבים, לא רק בחגים.

העסקת עובדי הקבלן במערכת החינוך נפרשת על פני 10 חודשים בשנה בלבד, לאחריהם יוצאו לחופשה כפויה, לעיתים ללא שכר או בשכר נמוך משמעותית. בחודשים הללו הם יפסידו הפרשות לפנסיה וצבירה של זכויות ומעמדם, למרות הרגישות והחשיבות שבעבודתם, ממשיך להישחק בכל שנה, מבלי שאיש במערכת השלטונית בישראל ייקח עליהם אחריות. 

במקרים כאלו, החוזרים על עצמם שנה אחר שנה, קשה לדבר על חירות במובן השלם שלה. אז מה הפתרון? אם מדינת ישראל באמת מעוניינת ברווחתם האמתית של העובדים והעובדות  המועסקים לפי שעה, הפתרון הוא לתקצב את העסקתם על פני שנה שלמה.

אין סיבה שעובד שמירה המועסק הלכה למעשה במשרה מלאה, או מורה בפרויקט של משרד החינוך, לא יזכו לשכר מלא בזמן חופשות החג ובקיץ. בכלל, אין כל סיבה שחג הפסח יהווה מקור לדאגה עבור עובדים שעסוקים בהישרדותם הכלכלית ובדאגה טורדנית לנוכח הירידה בשכר בשל החופשה, במקום לזכות לחוש באותה תחושת התרוממות הרוח שאופפת חלקים גדולים בציבור, תחושה של יציאה מעבדות לחירות.