חרדים, לא כל אסון הוא "עונש משמים"

האסון הכבד בו האברך החרדי מרדכי גרבר ז"ל נמחץ למוות בשעה שליווה למנוחת עולמים את הרב שמואל ואזנר זצ"ל, אמור לשמש תמרור אזהרה ושיעור חשוב בצניעות לכל אנשי הציבור החרדים ולכלי התקשורת של המגזר.

<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>

מותר לנחש כיצד היו מגיבים העיתונים החרדיים אם במהלך מסע הלוויה של הזמר אריק איינשטיין היה נהרג אחד המשתתפים. ה"מחזירים בתשובה" היו ממהרים לצטט את הפסוק "תרבות אנשים חטאים", ולציין כיצד התרבות החילונית גוררת את הציבור לנהיה אחר הבלים, לאובדן חיים בעולם הזה וגם לגיהינום בעולם הבא. 

(צילום: שלומי כהן, "כיכר השבת")

שאלו, למשל, את שר הפנים הרב יצחק פרץ מש"ס, שטען בשעתו כי אסון הבונים בו נהרגו ילדי בית ספר נגרם בשל מזוזות פסולות, את הרב עובדיה יוסף שקבע במהלך מלחמת לבנון השנייה כי חיילים נהרגו משום שלא שמרו מצוות או רב אחר מש"ס שברוב חוצפתו הטיל על יאיר לפיד ותומכי חוק הגיוס את האחריות להרג חיילים ואזרחים במבצע "צוק איתן".

קראו עוד בערוץ היהדות :

שבר על שבר / הרב גרוסמן נפרד מהרב ואזנר ומתלמידו שנהרג בלוויה

"כוס של אליהו" - הגירסה הפמיניסטית

כל מה שרציתם לדעת על פסח

על פי אותה אמת מידה, היה אמור היום לקום סופר ישראלי שיטען כי אסון הלוויה מעיד כי התרבות החרדית הסוגדת לרבנים, עד כדי מוות, מעידה על אובדן ערכים ונגרמה כעונש משמים מאחר שחרדים רבים אינם מתגייסים לצבא ולא עובדים ומשלמים את כל המיסים.

במקרה שכזה, ברור לגמרי שהעיתונים והח"כים החרדים היו מזדעקים. הם היו טוענים כי מי שאומרים דברים כאלו הם אנשים חסרי לב ומוסר, שרוקדים על הדם ולא חסים על כאבם של משפחה השכולה ומשפחות הפצועים.

"והמשכיל בעת ההיא יידום"

אם מי שהיה מטיח את ההאשמה הזה גם היה ממוצא דתי או חרדי, היו שולפים נגדו גם את הפסוק המפורסם "מהרסייך ומחריבייך ממך ייצאו", ומזכירים גם את דברי הנביא עמוס "המשכיל בעת ההיא ידום".

ומילה לדובר עיריית בני ברק, אברהם טננבוים, שהתגונן הבוקר ואמר: "העירייה לא ארגנה את הלוויה ולא מארגנת לוויות": קשה שלא לתהות על הדמיון בין תגובתך לבין פרשת "עגלה ערופה", המופיעה בספר דברים, ובה אומרים זקני העיר "ידינו לא שפכו את הדם הזה", במקרה בו נמצאה ליד העיר גופה של אדם שמת ולא ברור מי רצח אותו.

אלא שבניגוד לטקסט המקראי שמעיד לכאורה על התנערות מאחריות, מצוות "עגלה ערופה" מעידה כי אפילו אם נמצא נרצח מחוץ לעיר, אנשי העיר אחראים למעשה. על אחת כמה וכמה במקרה הזה, שבו לעיריית בני ברק ולמשטרה בוודאי שהייתה אחריות מסוימת לאסון, הן היו אמורות להביע צער והתנצלות באופן ברור ונחרץ.

בדיוק כמו בתפילת שמונה-עשרה הנאמרת על ידי שומרי מצוות שלוש פעמים ביום, הכאה על חטא חייבת תמיד להיות על החזה של החוטא - ולא האחד על חזה חברו.