בקרוב: הסיכוי להרות נמוך? לא יינתנו טיפולי הפריה

הם מוכנים לעשות הכל בשביל לחבוק ילד. למרות הקשיים שמערים הטבע, למרות הדרך המפרכת של טיפולי ההפריה החוץ-גופית והידיעה כי לא מובטחת להם הצלחה בתהליך המאתגר, זוגות רבים מסרבים לוותר על החלום להביא תינוק לעולם.

אלא שכעת, לראשונה בישראל, קובעת ועדת אתיקה רפואית מתי מותר ומתי אין לבצע טיפולי הפריה חוץ-גופית. על פי הוועדה, אין לבצע טיפולים כאלה בזוגות שסיכויי ההצלחה שלהם להשגת הריון מוערכים באחוז אחד או פחות.

במקרה שהצלחת הטיפול המיועד נמוכה מאוד, קובעת הוועדה כי מותר לבצע אותו, בתנאי שהרופאים יסבירו למטופלת ולבן זוגה עד כמה נמוך הסיכוי, מה הסיכונים הנלווים לתהליך ומהן החלופות האפשריות להשגת ילד משלהם.

הקרב על הגבלת טיפולי הפוריות בישראל:

עקב העלויות: המדינה תגביל טיפולי הפוריות

מעתה: תוגבל הפריה חוץ גופית ל-8 טיפולים

מש' הבריאות חוזר בו: אין הגבלה בטיפולי הפוריות

"אם היו מגבילים לי טיפולי פוריות - לא הייתי אמא"

ישראל - שיאנית ההפריות החוץ גופיות

ישראל נחשבת כיום לשיאנית העולם בהפריות חוץ-גופיות. על פי נתוני משרד הבריאות, בשנת 2012 בוצעו בישראל ‭40-כ‬ אלף מחזורי טיפול, מהם הסתיימו כרבע בלבד בהריונות ‭17-וכ‬ אחוז בלבד בלידת תינוק.

רופאים בכירים מודים כי בחלק מהמקרים הם מעניקים לזוגות המטופלים אצלם טיפולים חסרי תקווה, כתוצאה מלחץ המופעל עליהם על ידי המטופלים בתקווה להשיג את ההיריון המיוחל, במקום להפנות אותם למסלולים חלופיים של תרומת ביצית או אימוץ. עד היום לא הוגדרו כללים למתן טיפולים כאלה, למעט גיל המטופלת לעניין זכאות מימון הטיפולים על ידי המדינה, העומד כיום על ‭.45‬

ועדת האתיקה של האגודה הישראלית לחקר הפריון, המאגדת מאות אנשי מקצוע מתחומים שונים העוסקים בהפריה חוץ-גופית, דנה לראשונה בגישה האתית לטיפולי פריון המוגדרים "חסרי תוחלת‭,"‬ טיפולים שסיכויי ההצלחה שלהם נמוכים מאחוז אחד. מדובר לדוגמה בטיפולים בנשים שיש להן כשל שחלתי, טיפולים בהיעדר תאי זרע בביופסיות אשך וטיפולים לאחר מספר רב של טיפולי הפריה חוץ-גופית שהסתיימו ללא הפקת ביצית, ללא הפריה או ללא התפתחות של עובר ראוי להחזרה.

הוועדה ממליצה להימנע כליל ממתן טיפולי פריון המוגדרים כטיפולים חסרי תוחלת. "עצם הסכ - מת הרופאים לתת טיפול במצבים חסרי תוחלת עלולה לקבע את המטופלת בנתיב האשליה ולטפח בה תקווה — תקוות שווא העלולה להגיע בנסיבות מסוימות עד לכדי הונאה והולכת שולל‭,"‬ קובעת הוועדה.

לגבי טיפולים שסיכויי ההצלחה שלהם נמוכים מאוד, כלומר הסיכוי להשגת לידה באמצ - עותם נע בין אחוז אחד לחמישה למחזור טיפול, קובעת הוועדה כי "על המטופלים לקבל מידע מפורט על סיכויי ההצלחה הנמוכים, על הסיכון בטיפול ועל עלותו‭."‬ בנוסף נקבע כי רופאים יכולים לסרב לתת טיפול שסיכויי הצלחתו נמוכים בתנאי שהם פועלים על בסיס מדיניות ארגונית המבוססת על מידע עדכני, "ללא אפליה ובלא שרירות לב‭."‬

חברי הוועדה קובעים כי הדיאלוג בין המטופלים לצוות המטפל בדבר התחלת טיפולי פריון או המשכם, אשר סיכויי הצלחתם נמוכים מאוד או לא קיימים, מעלה שיקולים אתיים בסיסיים באשר למחויבות ולזכויות ביחסים של מטפל-מטופל. "מדובר ביחסים המבוססים על רצון טוב, כאשר לכל צד הזכות לבחור האם להיכנס אליהם או להתמיד בהם‭,"‬ קוב- עת הוועדה.

"כפי שלמטופלים הזכות לסרב לקבל שירות רפואי, כך גם לרופאים הזכות לסרב להעניק שירות או טיפול רפואי או לסיים התקשרות עם המטופלים בהודעה סבירה מראש‭."‬ הוועדה קובעת באופן תקדימי כי גם הסכמתם, או אפילו דרישתם העיקשת של המטופלים, אינה מצדיקה טיפולי שווא. הקריטריונים להערכה של סיכויי הטיפול יימסרו למטופלים בפירוט, כמו גם הסיבות המקובלות לסירוב טיפול.

ההערכה בנוגע להצלחת טיפול הפריון תינתן למטופלים מוקדם ככל האפשר, קובעת הוועדה, תוך קביעת נקודות הערכה וביקורת במהלך הטיפול. "רופא הפריון הוא השומר בשער, שצריך מטבע עיסוקו להכריע לעיתים לא רק בסוגיות רפואיות אלא גם בדילמות אתיות ומשפטיות‭,"‬ אומרת פרופ' רונית חיימוב-קוכמן, מייסדת ועדת האתיקה ומזכירתה.

"נייר העמדה שלנו אינו שחור ולבן. ניסינו לכמת את הסיכויים להצלחה בטיפולים ולא לסגור את הדלת עבור זוגות שסיכוייהם להרות קטנים, אולם נכון להיום לא נכון לזרות חול בעיני הציבור במקרים שבהם הטיפולים העומדים על הפרק הם חסרי תוחלת. הנייר החדש יקשה על הרופאים לטפל בזוגות שסיכוייהם להרות קטנים ויפחית שיעור ניכר של טיפולים מיותרים, כך שניתן יהיה להפנות את התקציב שניתן עבורם לטיפולים יעילים יותר עבור חלק מהמטופלים, כגון תרומת ביצית‭." ‬