זה הזמן לדיל עם אובמה
תיאום למקרה של הפרת ההסכם מצד איראן, הגנה במועצת הביטחון וחימוש באלפי טילים מיירטים. הסכם המעצמות עם איראן מכיל סיכונים שניתן להתגבר עליהם באמצעות חיזוק הביטחון הלאומי של ישראל. על מה חייבים להתעקש?
הנשיא ברק אובמה מוכן עכשיו להבטיח לישראל את ה"שמיים והארץ וכל צבאם", ובלבד שהקונגרס, בהשפעת בנימין נתניהו, לא יקלקל לו את ה"דיל" עם איראן. עסקת הגרעין, שעדיין אינה הסכם סופי, אמורה להיות ההישג העיקרי והכמעט יחיד של מורשת מדיניות החוץ של אובמה, והוא יעשה הכול כדי שלא יסכלו לו אותה. לכן, זוהי השעה שבה ישראל צריכה לעבור להידברות אינטנסיבית עם ארצות הברית, כדי להפוך את ההסכם למנוף שיקפיץ את הביטחון הלאומי של ישראל כמה שלבים במעלה הסולם, ובעיקר שינטרל את המרכיבים המסוכנים שבהסכם בין המעצמות לאיראן. ויש כאלה לא מעט.
לשם כך צריך ראש הממשלה נתניהו לעבור מ"דיפלומטיה ציבורית", פומבית ואגרסיבית, לדיפלומטיה של מאחורי הקלעים, שתכליתה הידברות עם ארה"ב ומאמץ לתאם עמה עמדות ופעולות בשלושה תחומים עיקריים:
1. שיפורים והתאמות שייעשו בהסכם הסופי עם איראן, שאמור להיחתם בסוף חודש יוני. וחשוב מזה: סיכומים לגבי מה שיקרה אחרי שההסכם ייחתם, ואם הוא יעמוד או לא במבחן הביצוע.
2. שיתוף פעולה מודיעיני וביטחוני בין ישראל לארצות הברית, שיכלול את כל הדברים שישראל מעוניינת בהם ולא קיבלה עד עכשיו או שקיבלה במשורה.
3. התחייבות מצד ארצות הברית לתת לישראל מטרייה מדינית באו"ם ובזירה הבינלאומית בכלל, לנוכח המתקפה המדינית עליה, שכבר נמצאת בעיצומה מצד אבו מאזן.
בעניין ההסכם המתגבש עם איראן, ישראל יכולה להערכתי לדרוש וגם לקבל את הדבר החשוב ביותר: תיאום עם ארצות הברית בדבר הפעולות שינקטו שתי המדינות אם האיראנים יפרו את תנאי ההסכם. צריך לזכור שלאיראן תישאר תשתית נרחבת לפיתוח וייצור נשק גרעיני בתוך שנה לפחות, והיא יכולה למעשה בכל רגע להחליט שהיא משתמשת בתשתית הזאת. לכן, צריך להיות מסוגלים לקבוע שאיראן מפרה את ההסכם, וצריך להיות מסוגלים לעצור אותה - אם באמצעות סנקציות דרקוניות ואם באמצעות תקיפת מנע צבאית או בשתי הדרכים גם יחד. בנוסף, צריך לקבל התחייבות מארה"ב שהיא תעשה כל אשר ביכולתה למנוע התגרענות צבאית של מדינות אחרות במזרח התיכון כמו סעודיה, טורקיה ומצרים.
הבנות עם איראן:
הסכם עם איראן: הסנקציות יוסרו; העשרת האורניום תפוקח
בום כלכלי במקום פצצה? תקוות גדולות לצעירי איראן
אובמה לישראל: ההסכם לא יפגע ביתרון הצבאי שלכםנתניהו ל-CNN: "יש זמן לעסקה טובה יותר"
הבנות וסיכום בעניין זה בין ממשלת ישראל לממשל האמריקני הם גם אמצעי מרתיע ויעיל לסתום בו את הפרצות הרבות שיש בהסכם המתגבש. אפילו אם הבנות אלה יהיו חשאיות, יהיה להן ערך רב. אם, למשל, ארצות הברית תסכם עם ישראל מראש על היערכות מודיעינית משותפת לאבחון הפרות ההסכם על ידי איראן, ואם ארצות הברית תבטיח שלא תתנגד לפעולה צבאית מצד ישראל אם איראן תפרוץ לעבר הפצצה - כל זה ייתן למדינת ישראל ביטחון ורשת ביטחון לנוכח הסכם הגרעין המתגבש עם איראן. בעיקר זה ימנע מריבות ומחלוקות בין ישראל לארצות הברית, אם איראן תפר את ההסכם. הבנות כאלה יכולות להביא לשיפורים בהסכם שאמור להיחתם בעוד שלושה חודשים.
הדרישה להכרה איראנית בישראל מיותרת, ורק פוגעת באמינות הטענות הישראליות. היא נראית כתקיעת מקל בגלגלים, הכנסת עניין לא רלוונטי. התגובה של אובמה, אף שנשמעת תקיפה, היא רכה על גבול הרופסת. אפשר לתאר איך ג'יימס בייקר, שר החוץ של ג'ורג' בוש האב, היה מגיב על נאום בקונגרס ועל דרישה כזו.
הגנה אמריקנית? תודה, אבל לא תודה
דבר אחד שאסור לישראל לקבל הוא את הצעתו של אובמה להגן עליה אם תותקף. זו הצעה מסוכנת שעלולה לגרום לכך שהאמריקנים יוכלו לכפות על ישראל כל מהלך או קו מדיני שמסכן אותנו. למשל, אם ידרשו מאיתנו לסגת מקו המים בבקעת הירדן. הם תמיד יוכלו לטעון שלישראל יש מעין ברית הגנה עם ארצות הברית. זה מסוכן, בין שמדובר בברית הגנה פורמלית ובן שלא פורמלית. ובכלל, צריך לדבוק בקו שקבע בן גוריון לפיו ישראל מגנה על עצמה בכוחות עצמה, ולא הופכת לקליינט חסות של פטרון זר.
נושא ההידברות הוא החבילה הביטחונית שתקבל ישראל כדי לחפות על הסכנות היתרות הנשקפות לה כתוצאה מהסכם הגרעין בין המעצמות לאיראן. בראש ובראשונה, שימור התיאום ושיתוף הפעולה המודיעיני ברמה שבה הוא מתבצע כרגע בין צה"ל לפנטגון, אבל הגברה והשבחה של שיתוף הפעולה בתחום הסייבר – גם באיסוף מודיעין, וגם בסייבר התקפי.
מרכיב נוסף וחשוב ביותר בחבילת הביטחון הוא סיוע אמריקני בהאצת הפיתוח וההכנסה לשירות מבצעי של מערך ההגנה האקטיבית. זה כולל הכנסה לשירות של מערכת שרביט קסמים, שתנטרל במידה רבה את סכנת הרקטות הכבדות שיש בידי חיזבאללה ואת טילי השיוט של איראן, וסוללות נוספות של כיפת ברזל להגנה נקודתית.
הכי חשוב – רכש של אלפי מיירטים (טילי יירוט) לכל מערכות ההגנה האווירית של ישראל, כדי שנוכל לעמוד בפני מטחים של עשרות ואפילו מאות טילים, שישוגרו בעת ובעונה אחת על ידי חיזבאללה וחמאס. מלאי המיירטים הזה הוא יקר להחריד ועלותו נאמדת במיליארדי דולרים. ישראל לבדה תפשוט את הרגל אם תקנה את כל המלאי הנחוץ לה, ובעניין הזה סיועה של ארצות הברית הוא חיוני עד קיומי.
צריך להכיר בעובדה שעם ההסכם שמתגבש בין המעצמות לבין איראן או בלעדיו, הרפובליקה האיסלאמית היא כבר עכשיו מעצמת סף גרעינית. ביכולתה לפתח ולייצר נשק גרעיני מתי שתרצה - אם תחליט להפר את ההסכם. לכן, נחוצות לישראל גם יכולות התקפיות למכת מנע על איראן או למכה שנייה אם איראן תתקוף ראשונה. בשביל זה ישראל צריכה חימוש מונחה מדויק מכל הסוגים, ואולי גם טייסת נוספת של מטוס החמקן F-35.
הגנה במועצת הביטחון? כן, תודה
בתחום המדיני, ישראל צריכה התחייבות מארצות הברית להטיל וטו במועצת הביטחון על כל הצעה – בין שהיא
פלסטינית בין שצרפתית – שנועדה לעקוף את הצורך של הפלסטינים להגיע להסכם מדיני עם ישראל באמצעות משא ומתן ישיר. הסכם שידרוש גם מן הפלסטינים להתפשר ולהתגמש, ואשר ימנע מהרשות את כוונתה שהקהילה הבינלאומית תוציא להם את הערמונים מהאש. גם בגופים בינלאומיים אחרים יסייע מאוד לחץ מאחורי הקלעים של ארצות הברית, למשל בעניין בית הדין הפלילי הבינלאומי לפשעי מלחמה בהאג.
את כל זה נתניהו יכול היום לקבל מהממשל האמריקני. ליתר דיוק, כל עוד נמשך המשא ומתן בין המעצמות לאיראן על הנוסח הסופי של ההסכם. זוהי שעת כושר, נקודת שיא, שלושה חודשים של חלון הזדמנויות לתיאום ביטחוני מדיני עם ארצות הברית שלא היה כמוהו. אבל לשם כך צריך נתניהו להפסיק עם הרטוריקה הנסערת והמבוהלת ולפתוח בהידברות חשאית ואינטנסיבית עם בעלת בריתנו החשובה ביותר. צריך לעשות זאת היום, כל עוד הממשל האמריקני זקוק להכשר הישראלי, כל עוד חלון ההזדמנויות פתוח.
לפנייה לכתב/ת 
