טיפולים יקרים שלא צריך: כך רופאי השיניים עובדים עליכם
עקירות של שיניים בריאות, שתלים יקרים שלא תמיד יש בהם צורך, ולפעמים גם רופאים שמציגים את עצמם כמומחים בתחומים שאינם קיימים. "ידיעות אחרונות" מביא עדויות רבות שמגלות את מה שיותר מדי מטופלים בישראל גילו על בשרם או שיניהם: השוק פרוץ, ובמקרים רבים דוחפים רופאים טיפולים מיותרים כדי להרוויח עוד כמה שקלים
אחרי כמעט שלוש שנים של הזנחה וכאבים באים והולכים, הגיעה רותם לבדיקה שגרתית אצל רופא השיניים החדש שלה בירושלים. חצי שעה לאחר מכן היא ניצבה המומה מול מסמך שעל פניו לא הותיר לה ברירה: טיפול שורש, עקירה ושני שתלים "במחיר מיוחד" — כעשרת אלפים שקלים.
שבוע לאחר מכן, אצל רופאת שיניים שהיא גם חברת המשפחה, התברר שהמצב פחות גרוע משחשבה: טיפול שורש, כתר וסתימה בלבד, שיעלו לה 2,500-כ שקל בלבד, לפני הנחה.
"רק בדיעבד הבנתי שהרופא החדש פשוט ניצל את ההזדמנות לדחוף לי עוד טיפולים ולהרוויח על גבי," מספרת רותם, "והכי עצוב: מסקר שוק שערכתי התברר לי שיש רופאים גרועים יותר."
עוד כתבות
בשל העלות: כשליש מהילדים לא רואים רופא שיניים
לפתוח את הפה ואת הכיס: 8 טיפולי שיניים הכי יקרים
איך לבחור רופא שיניים מוצלח? 35 עצות זהב
הסיפור של רותם, מתברר, הוא חלק מתופעה שכבר מזמן יצאה משליטה. בשפה המקצועית קוראים לזה במקרה הטוב "טיפול יתר" ובמקרה הפחות טוב "טיפול סרק." גם רופאי שיניים רבים שעימם שוחחנו סיפרו כי מגיעים אליהם לא מעט לקוחות מבוהלים להתייעצות חוזרת, ומתברר שהם קיבלו המלצות לטיפול שספק אם היה להם להם צורך בו.
"הם ממש כמו מוסכניקים," סיפר לנו רופא שיניים ותיק, שנחרד לגלות שמטופל שלו קיבל המלצה לטיפול מורכב בעשרות אלפי שקלים, כשבפועל אפשר היה להסתפק בפחות. "יש רופאים שחושבים קודם כל על הכיס שלהם, ומוציאים לכולנו שם רע."
כמו בתחומים רבים בכלכלה המודרנית, הגורם העיקרי לשוק הפרוץ הוא ההפרטה הגורפת של רפואת השיניים בישראל. הפיקוח על מרפאות ורופאי השיניים בישראל, מספרים גורמי רפואה ורופאי שיניים כאחד, כמעט אינו קיים.
זה מתחיל בהיעדר ביקורות של משרד הבריאות, ממשיך בחוסר יכולת לאכוף דרישה להשתלמויות או הכשרות במהלך השנים, מלבד קורס החייאה, ומסתיים באפס פיקוח על אפשרויות הטיפול או על המחירים שגובים הרופאים.
אימפריית שתלים
"ראשית, נתקלנו במקרים שבהם רופאי שיניים הציגו את עצמם באופן מעורפל כמומחים לתחומים שבהם הם מעולם לא עברו התמחות," מספר גורם לשעבר במערכת הבריאות. "כמובן שאם הם עושים את זה באופן מובהק מדובר בהטעיה, עבירה פלילית לכל דבר, אבל התחום האפור די גדול.
"נוסף על כך אנחנו רואים בישראל המון תביעות רשלנות רפואית ביחס לגודל האוכלוסייה, והרופאים מנסים להגן על עצמם, ועל הדרך להרוויח יותר כסף. הבעיה מתחילה ונגמרת בזה שהשוק הופרט לחלוטין ומשרד הבריאות לא טורח או לא יכול לפקח."
השוק הדנטלי בישראל הוא אחד הגדולים בעולם. על פי הנתונים שקיבלנו, בישראל נמכרים בכל שנה בממוצע 400-300 אלף שתלים — מספר כמעט לא הגיוני ביחס לאוכלוסייה של כשמונה מיליון נפש. לנתון הזה יש גם הסבר מהתחום הרפואי — תחום היגיינת הפה בישראל נמצא בפיגור משמעותי מול שאר מדינות המערב, ורק בשנים האחרונות עוברים כל ילדי ישראל הכשרה מקיפה בשימוש בחוט דנטלי ובצחצוח נכון. אבל על פי חלק מהטענות, יש בישראל גם לא מעט רופאים עם אצבע קלה על כלי העבודה.
דפנה, למשל, תושבת אזור המרכז, עברה סיוט מתמשך עם רופאי השיניים בקופה שלה, וכשהחלה לחפש מזור לבעיותיה בשוק הפרטי — גילתה פער כמעט בלתי נתפס בין המלצות שנתנו לה הרופאים השונים, ובעיקר בין המחירים שדרשו ממנה. מכיוון שמדובר היה במקרה קיצוני יחסית, הטיפול שנדרש היה מקיף: טיפולי שורש, עקירות, שתלים ועוד. רופא אחד הציע את ,25,686-הטיפולב אחרת ביקשה ,25,850 שלישי הציע טיפול מקיף במיוחד שיפתור את כל בעיותיה 144-ב אלף שקל והאחרון הפתיע והציע להתחיל בקטן — כמה מאות שקלים, רק לטיפול הבסיסי וההכרחי בלבד.
"אני לא יודעת אם אפשר לומר שזה רק בגלל בצע כסף," אומרת רופאת שיניים צעירה, שגם היא העדיפה שלא ללכלך בפומבי על הקולגות שלה, "אבל המספרים מלמדים שגם רופאים שנותנים הסברים אחרים לטיפול מופרז — שלא לומר טיפול סרק — מרוויחים יפה מאוד מאותם טיפולים, כך שרצוי לקחת גם את זה בחשבון."
אלכס, שעבר לאחרונה טיפול מקיף, מודה שמדובר בעניין מורכב. "ברור לי שהרופאים יודעים יותר טוב ממני, ולכן קשה להתווכח איתם כשהם מציעים טיפול כזה," הוא אומר. "מצד שני, הכל מתחיל בזה שלא שמרתי מספיק טוב על הפה שלי. כך שיש כאן בעיה כפולה: ציבור שלא מודע מספיק לחשיבות השמירה על בריאות השן, ושוק פרוץ לחלוטין שמאפשר לרופאים לנצל את החרדות של הלקוח."
תחרות מסוכנת
דנטופוביה, חרדה מפני טיפולי שיניים, היא אחת החרדות הנפוצות ביותר בעולם. על פי נתונים שפורסמו על ידי המרכז הרפואי הדסה, 70-50-כ אחוז מהאוכלוסייה הכללית במדינות המערב חווים חרדה בדרגות שונות בעת ביקור במרפאות שיניים. 15-כ אחוז מבטלים או דוחים כליל את טיפולי השיניים בשל אותה חרדה.
טיפולי שיניים הם מהטיפולים הכואבים ביותר, ועלותם הגבוהה אף היא צרובה בתודעת כל מי שנכנס בדלתו של רופא שיניים בישראל. למרות שרפואת שיניים היא תחום רפואי פולשני והכרחי, היא נמצאת במעמד של רפואה פרטית בישראל, כאילו הייתה שקולה לביקור מותרות אצל הקוסמטיקאית, ולטענת גורמים המעורים בתחום, מלבד טיפולי הסרק ישנם גם רופאים רבים שלא עברו הכשרה מספקת אך בכל זאת מבצעים הליכים כירורגיים כמו השתלות. התוצאה: עלייה תלולה במספר תביעות הרשלנות, עד שבממוצע משלמים בישראל בשנה 25-כ מיליון שקל על תביעות שכאלה.
מדינת ישראל נמצאת במקום השני מבין מדינות OECD-ה בשיעור בעלי הרישיון לעיסוק בתחום רפואת השיניים, ויחס של מספר רופאי שיניים לנפש הגדול כמעט בעשרה אחוזים ממדינות כמו ארצות-הברית וגרמניה. כבר בשנת 2008 קבעה ועדה של משרד הבריאות שקיים עודף של רופאי שיניים בישראל, אך מחסור במומחים לרפואת שיניים. הצפת השוק ברופאי שיניים מחד וחוסר במומחים מאידך גרמו לתחרות גבוהה בתחום, שבאה לא אחת על חשבון הנזקקים לטיפול.
כדי לקבל רישיון ולעסוק בתחום נדרשים רופאי השיניים לעבור מבחנים על ידי משרד הבריאות, וגם התמחות של שלוש עד חמש שנים. בפועל ישנם רופאים שכדי ליצור לעצמם יתרון בשוק ממציאים לעצמם תארים והתמחויות שאינם קיימים, וכך מוליכים שולל לקוחות הזקוקים לטיפול. מאידך, מכיוון שהרבה מאוד כסף זורם בתחום, הרפואה הפרטית משגשגת על חשבון הרפואה הציבורית.
שלומית ויזנר, אם לארבעה מרמת-השרון, הגיעה לפני שלוש שנים לרופא השיניים בקופת החולים שלה לאחר שסתימה באחת משיניה התפוצצה. את מה שקרה אז היא לא תשכח עוד הרבה שנים. "זה התחיל בזה שקיבלתי כמה זריקות כדי להרדים את האזור," היא מספרת. "אחר כך שמו לי סתימה זמנית ושלחו אותי הביתה. כשהגעתי סבלתי מכאבי תופת וחזרתי למרפאה.
"הרופא שם כעס עליי, וכשפניתי למנהל המרפאה הוא פשוט הציע לי, במקום, לבצע עקירה של השן 'שתפתור את הבעיה". חשבתי שהוא צוחק, אבל הוא היה לגמרי רציני. יצאתי משם בבכי וכעבור כמה ימים ניגשתי לבעלה של חברה טובה, רופא שיניים, שבמקום לעקור המשיך את הטיפול, סגר את סתימה ומאז —כבר שלוש שנים בלי עין רעה — הכל בסדר."
לכל רופא יש גישה משלו
רונית, רופאת שיניים שעובדת בין השאר בקופת חולים, מכירה בבעיה. "זה מאוד תלוי על איזה רופא נופלים," היא אומרת. "ככלל, אני משתדל לתת למטופל רק את הטיפול הדרוש, אבל יש רופאים שמנסים להגן על עצמם ופשוט עוקרים כל מה שזז. אלה המקרים היחידים שנובעים מחשש לתביעת רשלנות, כי כשעוקרים לך את השן אין דרך בעולם להוכיח שזה לא היה הכרחי. מאידך," היא ממשיכה, "קשה מאוד להוכיח גם טיפול סרק. הרי לכל רופא יש את הגישה שלו, והוא תמיד יכול לומר שהוא הציע את הטיפול שנראה לו הטוב ביותר עבור הלקוח."
רופא כזה, שלפחות שני מטופלים טענו כי לאחר שעברו אצלו הם קיבלו המלצות פחות חריפות באופן משמעותי מרופאים אחרים, השתמש אתמול בדיוק בהסבר הזה. "אני מציע למטופלים שלי תמיד את הטיפול הטוב והמקיף ביותר," הוא אומר. "הרי מה המטרה שלי כרופא, לסתום איזה חור ולדחות את הטיפול הבא, שיהיה קשה וכואב יותר בעוד כמה שנים? לא! אם יש בעיה, אני מעדיף לטפל בה כבר עכשיו ולפתור אותה אחת ולתמיד."
רונית, מנגד, חושבת שמדובר בתירוץ. "תראה את המקרה של שלומית," היא אומרת. "ברור שאפשר היה לעקור לה את השן וזה היה פותר את הבעיה, אבל המטרה שלנו כרופאים היא לשמור על השיניים ולא להחליף אותן בשתלים. לצערי יותר מדי רופאים מעדיפים ללכת על הפתרון הקל — וגם הרווחי יותר עבורם — ולהתנפל על הלקוח המסכן עם שלל טיפולים והשתלות."
בכיר בחברה העוסקת במסחר בשתלים טוען כי הבעיה מתחילה ונגמרת בפיקוח, או בהיעדרו. "בזמן שבעולם המערבי רופאים חייבים לעבור הכשרות כדי לשמור על הרישיון שלהם, בישראל זה בגדר המלצה בלבד," הוא אומר. "נכון שהתחילו בשנים האחרונות להעביר הכשרות ולחלק תעודות, אבל התעודות לא שוות כלום כל עוד הלקוח לא יודע מה המשמעות של תעודה כזאת ולא מחפש אותה על הקיר במרפאה."
תגובות
מהאיגוד הישראלי לרפואת חניכיים נמסר כי "במידה וקיימת תופעה של טיפולי סרק, הרי שהאיגוד הישראלי לרפואת חניכיים רואה זאת בחומרה. על כל רופא להציע את תוכנית הטיפול המתאימה לבריאותו של המטופל. עם זאת חשוב לזכור כי רפואת שיניים איננה מדע מדויק, וכי ייתכנו הבדלים בתוכניות טיפול בין רופא לרופא על פי ראייתו את המקרה.
"בכל מקרה רצוי ומומלץ לרופא ולמטופל להיוועץ במומחה לרפואת חניכיים שיוכל לאבחן את המקרה ולעזור בטיפול חניכיים ראשוני ושמרני מכין לפני כל טיפול אחר שניתן, על מנת שהטיפולים העתידיים יושתתו על פה בריא ובכך יגדילו את הסיכוי להצלת שיניים ולהצלחת הטיפולים השונים בפה לטווח ארוך."
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "אין אנו יכולים להתייחס למקרים שמתוארים בכתבה שכן אנחנו לא מכירים את הפרטים. משרד הבריאות בודק תלונות שמתקבלות על טיפול בצורה מקצועית מעמיקה וכך נעשה גם במקרים אלה אם נקבל את הפרטים.
"רפואה, רפואת שיניים, כמו כל המקצועות החופשיים, הם לא מדע מדויק והאבחנה ותוכנית טיפול תלויים גם בידע של המטפל, עמדותיו המקצועיות, הנסיון שלו והמשאבים שעומדים לרשותו. יש דעות שונות בין מטפלים שונים וזה אך טבעי. בלא מעט מקרים יש מספר אפשרויות טיפול, כולן נכונות ולגיטימיות מבחינה מקצועית ויכול הרופא לבחור בדרך שנראית לו הכי נכונה.
"בשום מדינה בעולם משרד הבריאות לא מגיע לכל מרפאה או מרפאת שיניים, ולא משווה החלטות טיפוליות של רופאים שונים בנסיון למצא טיפול ייתר. רופאי השיניים בישראל עוברים בחינות רישוי שמבטיחות שיקבל רשיון רק רופא שעומד באמות מדה מקצועיות ראויות. הרופאים מחוייבים על ידי כללי האתיקה ועל ידי הנחיות המשרד ללימודי המשך ולעדכן את הידע המק- צועי שלהם כל הזמן".
לפנייה לכתב/ת 
