החטיפה שלא הייתה: "ספק אם יידונו למאסר"
חרף ההבטחה של המשטרה לכתב אישום מהיר על שלל עבירות, מומחים מטילים ספק אם המשפט יסתיים במאסר בפועל: "בסוף מדובר בהתנהגות מטופשת". מה העונשים הקבועים בחוק? ומה הסיכוי שהם ישלמו פיצוי כספי?
- גרסת ניב אסרף: "רציתי להיעלם. לא תכננתי חטיפה"
פרופסור עמנואל גרוס, מומחה למשפט פלילי בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, טוען שהשאלה עד כמה רחוק יוכלו גורמי אכיפת החוק ללכת עם המקרה תלויה בחלקו של כל אחד מהשניים בפרשה. "במישור הפלילי יש כאן בהחלט פגיעה בסדר הציבורי", הוא אומר. "יש כאן התנהגות שיש בה לפגוע בתפקוד המשטרה, אבל לא הייתי מרחיק לכת עד כדי פגיעה בעבירות ביטחון. עיקר החומרה הוא בכך שהם הטריחו לשווא את כוחות הביטחון ושיבשו את יכולת המשטרה לעשות את מה שהיא אמורה לעשות.
"השאלה היא אם ניב אסרף עשה משהו אקטיבי כדי להזעיק את כוחות הביטחון. האם הוא הודיע או הודיעו בשמו שיש חשד לכך שהוא נחטף? נניח שהחבר הוא זה שהזעיק את המשטרה, האם זה נעשה בידיעתו ובשליחותו של אסרף? אם כן, אין ספק שיש כאן מצג שווא והכשלת השוטר במילוי תפקידו".
- איזה עונש הם עלולים לקבל?
"העונש יכול להיות עונש מאסר, אבל אני לא מאמין שזה יגיע לכך. בסך הכול מדובר בהתנהגות מטופשת, ילדותית. אם אכן היה ניסיון לברוח מנושים, ואם הוא אכן פנה למשטרה וביקש את עזרתה אבל היא לא שיתפה איתו פעולה, זה יכול להיות שיקול מקל".
"במישור האזרחי יכולה להיות תביעת נזיקין אזרחית שתגיע מצד המדינה, המשטרה ושב"כ. יש תקדימים שבהם המדינה באה בחשבון עם אנשים כאלה ודרשה מהם להחזיר כספים. עם זאת צריך לזכור שבמרבית הפעמים מדובר באנשים שאינם בעלי אמצעים, ולכן כאשר מדובר על תביעה של מאות אלפי שקלים צריך לשאול אם בכלל יש טעם בתביעה. הרבה פעמים התשובה היא שלא ופשוט אין מה לעשות".
בספטמבר האחרון, לאחר חטיפתם ורציחתם של אייל יפרח, נפתלי פרנקל וגיל-עד שער, התקשרו שני צעירים (בני 21 ו-16) מירושלים למוקד המשטרה וסיפרו שאחד מהם נחטף אחרי שעלה לטרמפ. "עליתי על טרמפ והנהג לא מוכן להוריד אותי מהאוטו", אמר אחד מהם בשיחה למוקד. שניות לאחר מכן השיחה נותקה. שוטרי המוקד איתרו את מספר הטלפון וחזרו אליו אך הוא כבר לא ענה.
רק כעבור כמה דקות התקבלה שיחה נוספת במוקד 100 ובה נשמע קול אומר בלחש: "אני נמצא בצומת טול כרם... תאתרו מהר לפני שזה...", והשיחה שוב נותקה.
לצורך החיפושים הוקצו כוחות משטרה מתוגברים ומסוק, אלא שהתברר מאוחר יותר כי השניים ביצעו את השיחה מדירתם. המשטרה ייחסה להם בזמנו סעיף של "הטרדה באמצעות מתקן בזק" וכן מסירת ידיעה כוזבת על עבירה. מבדיקה עם מעורבים בתיק עולה כי נגד הבגיר לא הוגש כתב אישום כיוון שנמצא שהוא לא קיים את השיחה למשטרה, ובימים אלה הוא ממתין להודעה על סגירת התיק. באשר לקטין, הוגש נגדו כתב אישום שמתנהל בדלתיים סגורות.
ומה אומר המחוקק? חוק העונשין כולל כמה עבירות שבהן ניתן לעשות שימוש במקרה של אסרף ונגאוקר: סעיף 159 מתייחס לפרסום ידיעות כוזבות הגורמות פחד ובהלה, ושם נכתב כי "המפרסם או משעתק אמרה, שמועה או ידיעה העלולות לעורר פחד ובהלה בציבור או להפריע את שלומו, והוא יודע, או יש לו יסוד להניח, שהן כוזבות, דינו מאסר שלוש שנים".
סעיף 288, שעיקרו הפרעה לעובד הציבור, קובע כי מפריע ביודעין לעובד הציבור או למי שהוסמך למלא תפקיד של עובד הציבור במילוי תפקידו דינו מאסר שנה.
אם המשטרה תרצה להרחיק לכת היא תוכל לייחס לשניים את סעיף 215 - מטרד לציבור -שלפיו העושה מעשה שלא הותר בדין או נמנע מלעשות דבר שחובתו לעשות לפי הדין וגורם בכך לציבור פגיעה, סכנה או הטרדה, או מפריע לו, או גורם לו אי-נוחות, בשימוש בזכות הרבים, הרי זה מטרד לציבור, ודינו שנת מאסר אחת.
"מבחינת העבירות אפשר לייחס לאסרף ונגאוקר מתן הודעה כוזבת", אומר עו"ד אבי חימי, העוסק במשפט פלילי. "הם דיווחו דיווח שקרי שהניע את כל הגלגלים. כל זאת בהנחה שהשניים רצו שידעו שאחד מהם נעלם ונגאוקר פנה למשטרה ביודעין. יהיה להם קשה לטעון שהם לא תכננו את זה בצוותא כי מתברר שלא היה פנצ'ר במכונית ועל כן מלכתחילה הסיפור לא נכון. ברגע שהוא אמר שבגלל הפנצ'ר אסרף הלך לחפש כלי עבודה אפשר להניח שהוא שותף למצג שווא.
"לדעתי כבר בתחילת האירוע אנשי המשטרה דיווחו שנגאוקר מוסר אינפורמציה שנראית על פניה שקרית, ובנסיבות הללו נראה שהוא ואסרף תכננו את האירוע ותכננו להודיע על ההיעלמות שלו. אם הוא רצה להיעלם הוא יכול היה לעשות זאת מבלי להודיע לכוחות הביטחון. אני מניח שישלחו אותם לתסקיר קצין מבחן לבדוק מה הנסיבות וזה לוקח חודשים. לדעתי, אם הם ינהלו משפט הם ייצאו ניזוקים יותר".
לפנייה לכתב/ת 
