המחנה הפלסטיני שהפך גן עדן לג'יהאדיסטים

מחנה הפליטים עין אל-חילווה בלבנון סיפק במשך שנים מקום מקלט, גם אם דל אמצעים, לפליטים הפלסטינים. חלקם חיו בין סמטאות המחנה במשך יותר משישה עשורים, מאז שברחו מבתיהם עם הקמת מדינת ישראל ב-1948. אלא שמלחמת האזרחים בסוריה השכנה הפכה חלקים ממחנה הפליטים שבדרום לבנון לחוף מבטחים עבור ג'יהאדיסטים העושים את דרכם לסוריה, והם יצרו במחנה שכונות שאליהן אפילו כוחות הביטחון הפלסטיניים חוששים להיכנס.

עוד חדשות בעולם :

• תימן: 140 הרוגים ביממה, בלי חשמל ומים
• טייס המשנה תקף את הקפטן לפני ההמראה
• צעירים שרק חלמו להצליח. קורבנות הטבח
• הפתעה בארנב הפסחא: סמי קריסטל מת'
  

בשכונת תווארה מתנוסס דגל ארגון "המדינה האיסלאמית" (דאעש). תמונתו של מנהיג דאעש אבו בכר אל-בגדדי, שהכריז על הקמת חליפות איסלאמית בחלקים מעיראק וסוריה שאותם כבש ארגונו, משקיפה על העוברים ושבים מהקיר של קיוסק מקומי קטן, ולצדו מופיעה תמונתו של מייסד אל-קאעידה אוסמה בן-לאדן.

דגלי דאעש מתנוססים במחנה עין אל-חילווה בלבנון(צילום: AFP)

הפלסטיני הזה מבוקש על-ידי כוחות הביטחון הלבנוניים. את עמדות הבידוק של ממשלת לבנון בכניסה לעין אל-חילווה הוא צלח בעזרת תעודת זהות מסוימת ושינויים קלים במראהו החיצוני כמו למשל גילוח זקנו הארוך. "זהו ג'יהאד בדרך אללה", הוא אומר, "אני מקווה שאסיים את תפקידי כלוחם בתור שהיד, משאת נפשי".

לדברי כוחות הביטחון הלבנוניים לפחות 46 גברים יצאו מעין אל-חילווה להילחם בסוריה בארבע שנות מלחמת האזרחים הסורית. בנוסף להם, יש עוד כמה ש"באים והולכים". מוניר אל-מקדח, בכיר בכוחות הביטחון הפלסטיניים בלבנון, אומר שרבים מהלוחמים הם בני 17 לכל היותר: "הם שייכים לדור פזיז מאוד", הוא מסביר.

אנשי מיליציות פלסטיניות. למי יש אומץ להתעסק עם הג'יהאדיסטים?(צילום: AFP)

רחובות המחנה העמוסים. מעט אפשרויות תעסוקה(צילום: AFP)

מחנה הפליטים הפלסטיני מאפשר ליושביו להשתלב רק במעט עבודות - חוקיה של לבנון אוסרים על הפליטים הפלסטינים לעסוק בכמה מקצועות. לפי הסכם בן עשרות שנים, כוחות הביטחון של לבנון אינם נכנסים למחנות הפליטים הפלסטיניים, מה שמשאיר אותם נתונים לשליטת ארגונים חמושים פלסטיניים, אלא שאפילו הם חוששים להיכנס לשלוש השכונות בעין אל-חילווה שנפלו לידי ארגונים קיצוניים.

מה יש, לשיעים מותר ולסונים אסור?

אחד הארגונים האלה הוא "שבאב אל-מוסלים", שהוקם בעין אל-חילווה כשקיצונים התחזקו בסוריה. חברים בו אנשי מיליציות המואשמים בביצוע פיגועי תופת והתנקשויות בלבנון. ג'מאל חמאד, איש דת ובכיר ב"שבאב אל-מוסלים", אומר כי ארגונו הוא "פסיפס" של ג'יהאדיסטים. "יש במחנה אמפתיה כלפי ארגוני ג'יהאד. יש אמפתיה כלפי ג'בהת א-נוסרה ויש אמפתיה מסוימת גם כלפי דאעש", הוא אומר.

לדברי חמאד, לאף אחד מהארגונים אין נוכחות "רשמית" במחנה, אבל מלחמת המילים הבין עדתית בלבנון ובאזור ממריצה אותם. "ככה זה כשמצד אחד מקבלים את זה ששיעים מוסלמים באים מסוריה כדי להילחם בלבנון, ומצד שני קובעים שזה לא בסדר שסונים מזדהים עם סונים אחרים שנהרגים".

תמונות ערפאת ואבו מאזן על הקירות בעין אל-חילווה(צילום: AFP)

ג'מאל חמאד. "לשיעים מותר ולסונים אסור?"(צילום: AFP)

רוב המורדים נגד משטר אסד בסוריה, נזכיר, הם סונים, אבל בעוד חלקם משתייכים לארגונים מתונים שרוצים להדיח את אסד, אחרים משתייכים לארגוני ג'יהאד אכזריים כמו דאעש וג'בהת א-נוסרה, שגם הם סונים. לצדו של אסד העלווי (זרם איסלאמי עם זיקה לשיעה) מתייצבים השיעים, ובראשם איראן (מנהיגת העולם השיעי) וחיזבאללה. לבנון, כמו סוריה, מתאפיינת במארג עדתי מורכב הכולל מוסלמים סונים, שיעים ועלווים, נוצרים ודרוזים, והמתח בין העדות בסוריה משפיע משמעותית על המתיחות העדתית בלבנון בשנים האחרונות. מאות בני אדם נהרגו ואלפים נפצעו בקרבות בין סונים לשיעים בארץ הארזים מאז 2011.

יותר מ-61 אלף פליטים פלסטינים חיים בעין אל-חילווה, בהם כ-6,000 פלסטינים שברחו בשנים האחרונות מהמלחמה בסוריה. הסמטאות המתפתלות של המחנה מלאות בבורות, וקווי חשמל מיטלטלים באופן מסוכן מעל ראשי התושבים. כרזות של מנהיגים פלסטינים תלויות על הקירות וחמושים מסיירים ברחובות.

(צילום: AFP)

(צילום: AFP)

בכניסה למחנה הפליטים עורכים חיילים לבנוניים חיפוש על גופו של כל אדם הנכנס למחנה או יוצא ממנו. חיילות עורכות חיפושים על נשים שפניהן מכוסות ברעלה. עליית הג'יהאדיסטים בעין אל-חילווה מדאיגה את הרשויות שם, המגבירות את שיתוף הפעולה עם צבא לבנון. הן רוצות למנוע חזרה על אירועי

2007, אז פרצו קרבות בין צבא לבנון לאיסלאמיסטים פלסטינים במחנה הפליטים הפלסטיני נאהר אל-בריד שבצפון לבנון. עשרות בני אדם נהרגו אז.

"יש הבנה עם הצבא שהנושא של אנשים המבוקשים על-ידי כוחות הביטחון הלבנוניים ייפתר ברוגע", אומר מקדח. בכיר מנגנוני הביטחון הפלסטיניים במחנה, סובחי אבו ערב, טוען שאין סיבה ממשית לדאגה. לדבריו, רק "מיעוט" מבין התושבים לוקח חלק במלחמה בסוריה. "רבים אחרים", הוא טוען, "חזרו הביתה לעין אל-חילווה כי הם לא האמינו באופן מלא במה שהם עושים בסוריה".