בהריון? דעו את זכויותיכן בשוק העבודה

המודעות של נשים לזכויות המגיעות להן סביב הריון ולידה לוקה בחסר: מסקירה שערך לאחרונה משרד הכלכלה עולה כי שיעור לא מבוטל של כ-28% מהנשים אינן יודעות מה משך חופשת הלידה המגיעה להן על פי חוק, כ-50% לא יודעות שהאב יכול לחלוק איתן את חופשת הלידה, וכ-5% לא ממצות כלל את זכותיהן בנוגע לחופשת הלידה בתשלום.

• מעבדות לפיטורים: 10 המכות בשוק העבודה
• המלחמה בפערי השכר - ישראל מדשדשת
• רוצות שוויון בעבודה? תתחילו לדרוש אותו בבית 
  

הסקירה התבצעה על ידי מינהל מחקר  במשרד,ושכללה כ-996 נשים. הממצאים העלו כי 64% ידעו באופן מלא מהו משך חופשת הלידה על פי חוק, כ-8% ידעו באופן חלקי, ואילו 28% לא ידעו מה משך חופשת הלידה. בנוסף, כ-59% לא ידעו שחוק עבודת נשים שונה כלל בשנים האחרונות, וכ-4.4% ידעו שהחוק שונה אך חלא ידעו מה השינויים.  

כך למשל, רק כמחצית מהנשים היו מודעות לאחד מהשינויים המשמעותיים שחלו בחוק לאחרונה - זכאות האב לחלוק את חופשת הלידה, כ-11% בלבד ידעו שחופשת הלידה בתשלום הוארכה מ-12 ל-14 שבועות ושיעור זניח של 6% ידעו שחופשת לידה ללא תשלום הוארכה ל-12 שבועות.

"שיעור יחסית גבוה של נשים בחברה הישראלית אינן יודעות נכון להיום על זכאותם של בני זוגם לחלוק עימן את חופשת הלידה", אומר בני פפרמן מנהל מינהל מחקר במשרד הכלכלה. "תהליכי השינוי המצופים הם מטבעם איטיים ולמרות זאת ראוי לבחון מה החסמים העומדים בפני בני הזוג בקבלת ההחלטה לחלוק עם בנות זוגן את חופשת הלידה, מעבר לעובדה שאחוז כה גדול של נשים לא ידעו על זכאות זו".  

(צילום: shutterstock)

בסך הכל - הרוב המכריע של הנשים - כ-95% - ממצות את זכאותן באשר לתקופת חופשת הלידה שבתשלום. הנשים שלא מיצו את זכויותיהן היו בעלות מאפיינים חלשים בשוק העבודה כמו שכר נמוך במיוחד ורובן לא היו מודעות לזכויותיהן מתוקף סעיפי החוק השונים.

דעו את זכויותיכם

כדי לשפוך אור על הזכויות המגיעות לנשים בהריון בעבודה - במשרד הכלכלה השיקו לאחרונה חוברת לעובדים ולמעסיקים, המאגדת את כל המידע בנושא זכויות עובדים בשלבי טיפולי פוריות, תקופת הריון, חופשת הלידה והחזרה לעבודה לאחר מכן. מרבית הוראות חוק עבודת נשים חלות גם על הורים מאמצים, הורים מיועדים (במקרה של פונדקאות) והורים במשפחות אומנה.

במשרד מבהירים כי הדמריך אינו ממצה את מלוא הזכויות והחובות החלים על העובד ועל המעסיק ובכל מקרה אינה מהווה תחליף לייעוץ משפטי. לפניכם דגשים עיקריים מתוך החוברת (ניתן להוריד את החוברת המלאה באתר משרד הכלכלה):

מנסים להיכנס להריון?

במשרד הכלכלה מציינים כי ככלל, אינכם מחויבים ליידע את המעסיק בכך. עובדים ועובדות שנמצאים בטיפולי פוריות רשאים להיעדר מעבודתם לצורך כך, לתקופה הקבועה בחוק ובתקנות עבודת נשים ובאישור הרופא המטפל - ובתנאי שהודיעו מראש על ההיעדרות מראש למעסיק. בכל מקרה - אסור לפטר או לפגוע בהיקף המשרה וההכנסה של עובדים בזמן טיפולי פוריות, אלא בהיתר מיוחד ממשרד הכלכלה.

האם לספר על ההיריון ומתי?

בראיון עבודה אין חובה לספר למעסיק פוטנציאלי על הריון או טיפולי פוריות וכן אסור לו לשאול שאלות בנושא זה. ככלל, עובדת מחויבת להודיע על הריונה למעסיק בחודש החמישי להריונה לכל המאוחר. החל ממועד זה, מחויב המעסיק לחדול מהעסקה הכוללת שעות נוספות, יום מנוחה שבועי או עבודת לילה - אלא בכפוף להסכמה בכתב של העובדת וכן אישור רפואי לפיו אין מניעה לעבודה מסוג זה).

טיפולי פוריות - ניתן להעדר באישור הרופא המטפל(צילום: shutterstock)

האם מותר להיעדר מהעבודה בזמן ההיריון?

עובדת רשאית להיעדר מעבודתה למשך מספר השעות הקבוע בחוק, לצרכי פיקוח רפואי ובדיקות שגרתיות הקשורות בהיריון בהצגת אישור רפואי ומבלי ששכרה ינוכה. אישה העובדת עד 4 שעות בכל יום בשבוע עבודה מלא הנהוג במקום עבודתה, זכאית ל-20 שעות היעדרות בסך הכל בתקופת ההריון, ואישה העובדת מעל 4 שעות בכל יום בשבוע עבודה זכאית ל-40 שעות היעדרות.

אם יש אישור רפואי המאשר כי מצבה הרפואי של האישה מחייב היעדרות - תיחשב ההיעדרות כהיעדרות מפאת מחלה. זאת אלא אם העובדת זכאית לגמלה לשמירת הריון או זכאית לתשלום מכוח דין אחר כמו למשל הסכם קיבוצי או חוזה עבודה וכדומה.

גם במקרה של הפלה, זכאית העובדת להיעדר מעבודתה למשך שבוע ובאישור רפואי גם עד 6 שבועות, כאשר אסור לפטר לפגוע בהיקף ההכנסה של עובדת בתקופת ימי ההיעדרות. אם יש אישור רפואי בכתב, בנוגע לסיכון לעובדת או לעוברה הנובע מסוג העבודה, מקום ביצועה או אופן ביצועה - העובדת רשאית להיעדר אם המעסיק לא מצא לה עבודה חלופית מתאימה.

האם מותר לפטר עובדת בהריון?

חל איסור לפטר עובדת בהיריון, אם עבדה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה ששה חודשים לפחות - אלא בהיתר מיוחד ממשרד הכלכלה. האיסור חל גם בנוגע לפגיעה בהיקף המשרה או בהכנסתה של העובדת. פיטורי עובדת בהיריון ללא היתר משרד הכלכלה בטלים, בין אם המעסיק ידע על ההיריון בזמן הפיטורים ובין אם לא.

מה אורך חופשת הלידה?

אורך חופשת הלידה תלוי בוותק העובדת טרם יציאתה לחופשת הלידה: עובדת שעבדה 12 חודשים ויותר אצל אותו מעסיק - זכאית לחופשת לידה של 26 שבועות. 14 מחופשת הלידה הם בתשלום דמי לידה מהמוסד לביטוח לאומי והשאר - 12 שבועות - ללא תשלום. עובדת שעבדה פחות מ- 12 חודשים אצל אותו מעסיק זכאית לחופשת לידה באורך של 14 שבועות וזכאית לדמי לידה עבור כל תקופה זו, בתנאי שעמדה בתנאים הקבועים בחוק.

(צילום: shutterstock)

בשני המקרים רשאית העובדת לצאת לחופשת הלידה עד 7 שבועות לפני תאריך הלידה המשוער (או פחות - בהתאם לרצונה) והזמן יחושב כחלק מתקופת חופשת הלידה לה היא זכאית. בכל מקרה אסור למעסיק להעסיק עובדת בחופשת לידה והוא נדרש בתקופה זו להמשיך ולשלם עבורה תשלומים לקופת גמל כקבוע בחוק עבודת נשים.

האם ניתן לקצר את חופשת הלידה?

ניתן לקצר את חופשת הלידה ל-14 שבועות לכל הפחות לאחר הלידה. בכפוף להגשת אישור רפואי בכתב- ניתן לקצרה לפחות ל-3 שבועות לאחר הלידה במקרים הבאים: אם הנולד אינו בחיים, אם העובדת הסכימה שילדה יאומץ על פי חוק וכן אם העובדת היא אם נושאת (פונדקאית). בכל מקרה על העובדת להודיע למעסיק שברצונה לקצר את חופשת הלידה ועל המעסיק להחזירה לעבודה בתוך מקסימום שלושה שבועות מיום הודעתה.

האם ניתן להאריך או לפצל את חופשת הלידה?

עובדת שילדה בלידה אחת יותר מילד אחד זכאית להאריך את חופשת הלידה ב-3 שבועות נוספים בעד כל ילד נוסף (החל בילד השני). עובדת שאושפזה או שתינוקה אושפז במהלך חופשת הלידה לתקופה העולה על שבועיים זכאית להאריך או לפצל את חופשת הלידה.

בדומה לאיסורים החלים בזמן ההיריון - גם במהלך 60 יום לאחר חופשת הלידה או ימי היעדרות שמעבר לחופשת הלידה חל איסור לפטר, להודיע על פיטורים או לפגוע בהיקף המשרה או בהכנסתה של העובדת, אלא בהיתר מיוחד של משרד הכלכלה.

מה זכויות בן הזוג העובד?

גם האב זכאי כיום לחופשת לידה - אבל שני בני הזוג אינם רשאים לשהות במקביל בחופשת לידה. העובד זכאי לחופשת לידה חלקית לאחר 6 השבועות הראשונים שלאחר הלידה - בתנאי שאשתו זכאית לחופשת לידה, הסכימה בכתב לוותר על אותו חלק מחופשת לידתה והיא עובדת בתקופה זו.

בנוסף, במקרה של אשפוז בת הזוג במהלך חופשת הלידה ניתן לפצל את החופשה  ולהפנות עד 4 שבועות לזכאות בן הזוג בתקופת האשפוז. גם במקרים בהם רופא אישר שהאם אינה יכולה לטפל בילד, עקב מחלה או נכות זכאי בן הזוג לחופשת לידה, כשהילד נמצא עמו ובהחזקתו הבלעדית של העובד. בדומה לעובדת - איסור הפיטורים חל גם כלפי עובד הנמצא בחופשת לידה.

(צילום: shutterstock)

באילו תנאים ניתן להיעדר מהעבודה לאחר תום תקופת חופשת הלידה?

• חופשה ללא תשלום - תקופת ההיעדרות תלויה בוותק של העובדת אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, אך לכל היותר רשאית להיעדר עבודה שני עשר חודשים מיום הלידה (כולל חופשת הלידה). במקרה של חזרה לפני תום התקופה זכאית העובדת על פי חוק לחזור לעבודה בתוך שלושה שבועות מיום שהודיעה על רצונה לקצר את חופשת הלידה לכל היותר.
  

• תקופת הנקה - עובדת רשאית להיעדר מעבודתה מתום חופשת הלידה ועד שישה חודשים מיום הלידה בתקופה שבה היא מניקה, בתנאי שהודיעה שהיא מניקה, שהעסקתה נאסרה בשל ההנקה ושהמעסיק לא מצא לה עבודה חלופית מתאימה. בכל מקרה רפואי המחייב היעדרות רשאית העובדת להיעדר לתקופה של עד שישה חודשים מיום הלידה.
  

• שעת היעדרות: עובדת המועסקת במשרה מלאה זכאית להיעדר מעבודתה במשך שעה אחת ביום או לקצר את יום העבודה בשעה אחת בתקופה שמתום חופשת הלידה ועד ארבעה חודשים לאחר מכן - ללא חפיפה להיעדרויות מותרות מכוח חוק שעות עבודה ומנוחה. המעסיק אינו רשאי לנכות משכרה של העובדת עבור העדרות זו.
  

• טיפול בילד חולה: עובד רשאי להיעדר עד 8 ימים בשנה על חשבון ימי מחלה לשם טיפול בילד חולה עד גיל 16. עובד שהילד נמצא בהחזקתו הבלעדית זכאי להיעדר בנסיבות דומות עד 16 ימים.
  

מנהלת מינהל הסדרה ואכיפה במשרד הכלכלה, יפה סולימני, מציינת כי מעסיקים שלא עומדים בהוראות חוק עבודת נשים עלולים לעמוד בפני סנקציה מינהלית שמשמעותה עיצום כספי, בגובה של 35,740 שקל לכל עובד ולכל הפרה. בנוסף הם עלולים לעמוד בפני הליך פלילי הכולל הגשת כתב אישום ושעונשו עלול להסתכם בעד שישה חודשי מאסר או קנס של 150,600 שקל.

במינהל מציינים כי משנת 2011 ועד סוף פברואר 2015 נפתחו 340 תיקים מנהליים ופלילים נגד מעסיקים שנחשדו שהפרו את חוק עבודת נשים. ב-47 תיקים ניתנו עיצומים כספיים על סך 1.7 מיליון שקל ו-6 התראות מנהליות. בנוסף הוגשו כ-35 כתבי אישום כנגד מעסיקים, בגינן ניתנו 14 הרשעות ו-7 גזרי דין.

לאן ניתן לפנות בתלונה?

אם הופלתם לרעה עקב היותכם בטיפולים, בהריון או בסטטוס של הורה - ניתן לפנות לגורמים הבאים:

• ייעוץ משפטי בנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה בטלפון: 02-6662701
  

• מינהל הסדרה ואכיפה במשרד הכלכלה *2570
  

• היחידה ליחסי עבודה במשרד הכלכלה: 1-800-800390
  

• ביטוח לאומי *6050
  

• האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים:1-700-70-60-44