בין אל-קאעידה, חיזבאללה והקומנדו הסורי: תיעוד מיוחד ממוצב צה"ל בחרמון
משולש הגבולות ישראל-סוריה-לבנון הוא כאב ראש ביטחוני שמדיר שינה בצה"ל. מסביב למוצב הישראלי פועלים במקביל מורדים, קומנדו סורי, לוחמי חיזבאללה, זרועות איראניות וארגוני ג'יהאד, שבסרטון נראים מתאמנים על כיבוש מוצב. אז איך מתכוננים אליהם? ביקור בעיניים של המדינה, מודל 2015
"והם שם, מאות המורדים החמושים, בתוך הכפרים שאתה רואה כרגע, נלחמים כדי לכבוש את שני הבסיסים שהצבא הסורי הותיר מאוישים, אחרונים שנשארו לו בגולן. לפעמים אנחנו רואים ממש את ירי הפצמ"רים בצורת קשת, מהמוצבים לתוך הכפרים", אומר מפקד חטיבת החרמון, אלוף משנה אבינועם סטולוביץ'. אסד איבד למורדים 80% מרצועת הגבול עם ישראל, מחמת גדר עד לחרמון. אבל כמו צה"ל במלחמת יום הכיפורים, גם הצבא הסורי מתעקש להילחם עד הרגע האחרון על המעוז האסטרטגי הגבוה שממנו הוא שולט בתצפית ובאש על עמדות צה"ל.
אלא שזו לא הסיבה לקרב המאסף. ברגע שייפול החרמון לידי המורדים, שער הכניסה הדרומי ללבנון מסוריה יהיה בידיהם, ורק עמדות חיזבאללה הנסתרות בג'בל א-ראס – הקטע הלבנוני של החרמון – יפרידו בינם כיבוש טריטוריות בארץ הארזים.
המורדים מנצלים כמעט כל רגע פנוי להכנות ללחימה, ומצלמות התצפית של צה"ל אף תיעדו בחודשים האחרונים אימון שלהם לכיבוש עמדה צבאית, סמוך לגבול עם ישראל. סרטון התרגיל נחשף כאן לראשונה (בסרטון שלמעלה), כאשר אף אחד בצה"ל לא יכול להבטיח האם תרגולת הכיבוש מיועד למוצב סורי או למוצב ישראלי.
אל-קאעידה או אסד?
כמו בהרי הקלאמון, צפונה מכאן, גם בחרמון משקיע אסד מאמץ עילאי. חורף קשה עבר על הלוחמים משני הצדדים, והחשש הוא שהקיץ שבפתח, ממיס השלגים, יאיץ את הלחימה על החרמון ואולי יכריע אותה. כלומר, אחת משתי אפשרויות: מורדים סורים, מעורבים באל-קאעידה ודאעש, אוחזים בחרמון הסורי, או צבא סורי מחוזק בפעילי חיזבאללה ולוחמי משמרות המהפכה.
שתי האפשרויות לא מעודדות, כשבתווך, עם שיפור מזג האוויר, צפויה להתחזק תנועת מבריחי החמושים והפליטים מסוריה ללבנון, ממש מתחת למוצבים הישראלים. הקרב על החרמון עלול להשפיע דרמטית גם על הצד הישראלי של ההר, ואולי גם על פניו של הגבול הצפוני כולו.
מול הכאוס הזה ניצב אל"מ סטולוביץ', גולנצ'יק לא סטראוטיפי, קר רוח, שמרגיש כשחקן שחמט מול כמה יריבים במקביל, מנסה לחשב כמה צעדים קדימה. "אם תבוא במצב הזה בשיטות ההגנה הקבועות על החרמון, שהיו פה שנים, כמו פתיחות ציר בשעות קבועות, אתה מייצר משהו שלא מתאים לאויב הנוכחי", הוא אומר. "ההשתנות בפעילות אצלנו היא גדולה. האלפיניסטים עשו אצלנו בפעם הראשונה בחורף הנוכחי תעסוקה מבצעית של שלושה חודשים ברצף, והם, כוותיקים ומומחים לגזרה, אמרו לי שהם הרגישו שהצבא נפתח פה לאפשרויות שונות מבעבר".
סטולוביץ' הפך למח"ט המרחבי היחיד בצה"ל שמתמודד מול גבולות של שתי מדינות אויב, ובתוכן ערב רב של חמושים מסוגים שונים. "החטיבה צריכה לחשוב בכל רגע נתון על התמודדות עם חיזבאללה, עם הקומנדו הסורי, עם פרוקסי איראני, ועם גורמי ג'יהאד עולמי. חייבים לחשוב כמה צעדים קדימה".
חיזבאללה בוחש במשולש הגבולות
החטיבה המרחבית שבפיקודו מצליחה לשמור על שקט יחסי גם בימים אלה של ריבוי מטיילים בהר, אף שבחורף האחרון פונו פעמיים המבקרים באתר החרמון, ונרשמו ארבע תקריות של ירי רקטות לצד הישראלי של ההר, כולן ללא נזק וללא נפגעים. האתגר להתמודד עם המהומה שבצד השני הופכת קשה אף יותר בהיעדר מכשול פיזי ברוב חלקי גזרת החרמון. מלבד השלוחה התחתונה של ההר, ליד מג'דל שמס, אין גדר מערכת, בגלל הטופוגרפיה ההררית הקשה.
אל"מ סטולוביץ': "במעט המקומות שיש גדר בפסגת ההר היא קורסת שוב ושוב בחורף תחת משקל השלג שנערם עליה. לכן חיזקנו את המכשול באיסוף מודיעיני מתקדם, הוספנו מכ"מים ומצלמות, ושינינו את דפוסי הפעילות. העלינו טנקים לחלק מהמוצבים בהר כהכנה ללחימה, שיפרנו את התיאום והזמינות של מסוקי קרב וסער של חיל האוויר, למקרים של אירועים שנזדקק להם במהירות".
במורדות המזרחיים של החרמון התמונה מתחילה להשתנות. בקו הגבול המישורי יותר, ממג'דל שמס דרומה, שנמצא אף הוא תחת אחריות החטיבה, התמונה מסובכת אף יותר. שתי עמדות של כוח אונדו"ף בצד הסורי, ממש מעל מג'דל שמס, ננטשו על ידי האו"מניקים, והחשש הוא ממגמה דומה גם בפסגת ההר.
"אנו עוקבים ונדע איך לפעול אם מוצבי האו"ם הללו ייתפסו על ידי גורמים קיצוניים", מבהיר המח"ט. "בינתיים אנחנו פועלים שהאו"ם יישאר ויהיה מספיק חזק, כי היום קשה יותר להסתייע ללא אונדו"ף".
עד כמה הוא אתה מרוצה מהאחיזה המודיעינית שיש לצה"ל בצד השני של הגבול?
"המודיעין נותן לנו הרבה, ולא הופתענו מאירועי הירי שהיו פה, אבל אני מכין את הכוחות לפיגוע נטול התרעה, שגם אם נופתע לא נוכרע. חיזבאללה בוחש במשולש הגבולות הזה, ולא בכדי הצהיר לאחרונה שזהו בעיניו שער הכניסה ללבנון".
לפנייה לכתב/ת 
