האיש השווה מיליונים / על ניצחון מכבי ת"א בברלין
מיליון אירו לא משלמים לשחקן הטוב ביותר, אלא למתאים ביותר. דווין סמית' הוכיח שהוא השחקן החשוב ביותר, כשסחב מועדון שלם על גבו בדרך להצלבה. שם המזל שוב הסתדר לצהובים, שקיבלו את ההגרלה הכי נוחה. כמובן בהנחה שיחזרו לשחק כדורסל, ולא מה שהתחולל אמש על הפרקט בגרמניה. שרון דוידוביץ' על טפיחת השכם השנתית בצהוב
מסכמים שלב בטופ 16
- צפו: מכבי ת"א ניצחה בברלין ועלתה להצלבה
- סיכום הטופ 16: הרגעים היפים ואלה שפחות
- פנר/אולקר ניצחה בדרבי, תפגוש את מכבי
- פנר/אולקר: אגוז קשה אבל אפשרי לפיצוח
מקום 3 בשלב הבתים בטופ 16, כשמצד אחד הגרלה נוחה יחסית של יריבות ומנגד לא מעט בעיות מקצועיות ובריאותיות (פניני, לנדסברג, סופו, היינז....רגע, מי זה האחרון בעצם?), עונה להגדרה המילונית של הגעה ליעדים. לא פחות, כרגע גם לא יותר. מכאן ואילך, כל דבר מעבר יהיה בונוס.
אבל רגע לפני שהיא מסיימת לטפוח לעצמה על השכם ומתחילה בהכנות לקראת פנברחצ'ה/אולקר, היא חייבת להיות הוגנת עם עצמה:
1. אסור היה לה להגיע למשחק הישרדות במחזור האחרון. לא אחרי סיבוב ראשון כה מרשים, לא עם יריבות כה בינוניות.
2. לא הייתה יריבה נוחה ומתאימה מזו למשחק שמוגדר "על כל הקופה". במצב רגיל, הקבוצה שממול רוצה לנצח, או לפחות לקלוע. במקרה הטוב גם להגיע לטבעת. עם 36 אחוזים עלובים ל-2, ללא שום כוכב או שחקן מעבר לבינוני, עם קלעים מובילים שנשארים על 10 נק' ועם אינספור איירבולים בשמי גרמניה, אלבה ברלין הוכיחה שהיא לא זה, לא זה ובקושי זה.
3. זה לא היה יפה לעין. גם לא לעין הבלתי מזוינת. זו לא הרמה בה היא רוצה לנצח, זו לא הרמה בה היא רוצה לשחק, זו לא הרמה בה היורוליג רוצה לטעון שהיא יכולה להוות אלטרנטיבה ל-NBA. גם לא לליגת הפיתוח שלה.
מצד שני, צריך להיות גם הוגנים עם מכבי ת"א – הכל הבל הבלים. והיא עכשיו בשלב הבא.
טישו לסוכן
כמעט כל מי שקשור למכבי ת"א בצורה כזו או אחרת, מאושר הבוקר. כולם, למעט אדם אחד – הסוכן של דווין סמית', שמרגיש פראייר כאילו נותר הישראלי האחרון שעדיין ממתין לאישור תוכנית מע"מ 0.
אם רק היה סבלני מספיק וחותם על החוזה החדש של השחקן שלו אחרי המשחק בגרמניה, סביר להניח שהוא היה מוציא עוד כמה מאות אלפים לחוזה העתק ששווה מיליון אירו.
שיא קריירה של 28 נק', 4 מ-5 מחוץ לקשת בחצי הראשון, 7 מ-10 במשחק כולו, 7 ריב', שלשת ענק ששחררה את הפקק בסיום הרבע השלישי, שלשת ענק שנתנה אוויר בפתיחת הרביעי, סטופ הגנתי בהתקפה המתפרצת הכי חשובה של אלבה, דקה וחצי לסיום. יש לנו מיליונר חדש, ובצדק.
מבחינת כדורסל נטו, ייתכן כי יש שחקנים אחרים שראויים דווקא לסכום המחמיא הזה. אבל סכום עצום שכזה, ודאי במספרים של מכבי ת"א, לא מוציאים דווקא על השחקן הכי טוב – אלא דווקא על השחקן הכי מתאים.
דווין סמית' לא משחק כמו כוכב, אבל העונה הזו הוכיחה שוב שהוא הדבר הכי קרוב לזה שהיה לצהובים להציע מאז ימי שאראס-פארקר. וזה כוכב בסגנון אחר, מהרפרטואר של טים דאנקן. אפרורי מעט, לא נוצץ הרבה ושקט יותר מדי, אבל מספיק מנהיג, חכם ויעיל כדי להוביל שוב קבוצה לא מבריקה להצלבה. הפעם זה היה על הגב שלו.
הדרך מכביסטית-מיסטית
גיא גודס צלח עוד משחק מלא פגמים, שכלל 15 איבודי כדור ו-42 אחוז מעליבים מהעונשין. יוגב אוחיון עושה נזק למושג "רכז" (אסיסט בודד ו-4 איבודים ב-30 דקות?!), סופו עושה נזק למשמעת הקבוצתית (העבירות 4 ו-5 שלו היו סתמיות באופן מחריד) והפעם גם אף שפן לא יצא מהכובע.
אבל איכשהו, בדרך מכביסטית-מיסטית, הכוכבים שוב מסתדרים למכבי ת"א כפי שהיא רוצה. למעט יתרון הביתיות, היא שוב מקבלת את היריבה הכי נוחה ואפשרית למעבר מכל 4 העולות מהבית המקביל. אפילו פיני גרשון אמר את זה בראיון סיום משחק (מעניין. הוא גם מתראיין אחרי הפסדים?).
למרות ז'ליקו אובראדוביץ' הגדול, הטורקים חסרים ניסיון, מסורת וריקי היקמן. תוסיפו לזה את הקושי הידוע בשמירת הביתיות ב-2 המשחקים הראשונים וקיבלתם מתכון הגיוני למדי לשחזור הסדרה מול מילאנו בשנה שעברה.
מצד שני, בלי העלאת השכר וחוזה חדש עד יום שלישי לדווין סמית', האם יש באמת סיכוי לעלות?
עקבו אחר עמוד הטוויטר של שרון דוידוביץ' , או הצטרפו לעמוד הפייסבוק
לפנייה לכתב/ת 
