הכחול האפור הזה: מנצ'סטר סיטי במשבר
ההפסדים הופכים לדבר שבשגרה, חלק מהכוכבים בנסיגה, הרכש היקר אינו מוכיח את עצמו ולא רק המאמן עלול לשלם את מחיר הכישלון. אלופת אנגליה צוללת מטה ובתוך כל הבלגן הזו היא צריכה לפגוש את היריבה העירונית, מנצ'סטר יונייטד ביום ראשון הקרוב. נדב יעקבי על דעיכת הסיטיזנס
בזמן האחרון הדרבי של העיר מנצ'סטר צבוע בתכלת. כבר ארבע פעמים ברציפות מנצחת סיטי את יונייטד, שמתקשה מאוד מול "השכנים הרעשניים", כפי שכינה אותם לפני כמה שנים אלכס פרגוסון.
אז "פרגי" כבר בפנסיה, ולמרות שזכה באליפות בעונה האחרונה שלו כמנג'ר של מנצ'סטר יונייטד, גם הוא חווה הפסדים ואף תבוסות בדרבי העירוני. ההשפלה הגדולה מכולם הייתה כמובן ב-23 באוקטובר 2011, כשסיטי הביסה את "השדים האדומים" 1:6 - ועוד באולד טראפורד!
מאז ועד היום בכל פעם ששתי היריבות המושבעות נפגשות ב"תיאטרון החלומות", ידם של הכחולים על העליונה. לפני שנתיים הם ניצחו שם 1:2 ובעונה שעברה הביסה סיטי את יונייטד של דייויד מויס 0:3, בדרך לזכייה באליפות.
ביום ראשון יונייטד וסיטי שוב נפגשות באולד טראפורד, אלא שהפעם מדד הסיכויים נוטה דווקא לטובתה של יונייטד. הקבוצה של לואי ואן חאל מגיעה במומנטום מצוין, לאחר חמישה ניצחונות ליגה רצופים. ולא רק שהקבוצה של המנג'ר ההולנדי סוף סוף התחברה והחלה לשחק כדורגל איכותי על בסיס קבוע – ממש במקביל נקלעה סיטי למשבר עמוק. התוצאה המיידית: יונייטד עלתה למקום השלישי בטבלה, עקפה את סיטי והורידה אותה למקום הרביעי.
מה שגורם לכך שמעבר ליריבות ההיסטורית והיוקרה העירונית, הדרבי ביום ראשון בערב הוא ללא ספק אחד ממשחקי המפתח של העונה כולה באנגליה. גם לגבי יונייטד, ואולי עוד יותר לגבי סיטי, האלופה המכהנת למי ששכח.
לתוצאות של המשחק הזה עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת באשר לזהות הקבוצות שיישחקו בעונה הבאה בליגת האלופות ועוד יותר מכך, לגבי עתידה של מנצ'סטר סיטי
סיטי כבר לא תזכה העונה באליפות, למרות שסרחיו אגוארו אמר אתמול ש"בכדורגל הכל אפשרי ואנחנו עדיין יכולים לזכות בתואר". ההפסד בשבוע שעבר לקריסטל פאלאס קבע באופן כמעט סופי שצ'לסי תהיה זו שתוכתר.
מאז תחילת העונה קבעו כל הפרשנים שרק שתי קבוצות ייאבקו העונה על האליפות, צ'לסי ומנצ'סטר סיטי. לכל היתר לא ניתן סיכוי של ממש. ואכן, עד לפני כמה שבועות זה גם מה שהיה בפועל.
אלא שלפתע, בחודש האחרון, סיטי נקלעה למשבר. היא הודחה ע"י ברצלונה מליגת האלופות, הפסידה בגביע האנגלי למידלסברו מליגת המשנה, ונוצחה בשלושת משחקי החוץ האחרונים שלה בליגה. ההפסד מול פאלאס היה השביעי של ה"סיטיזנס" ב-13 המשחקים האחרונים בכל המסגרות. ולא רק שסיטי הפסידה יותר מדי משחקים, היא גם איבדה את הביטחון ואת אלמנט ההרתעה.
לאחר ההפסד לפאלאס סיטי ירדה למקום הרביעי, כשלא רק יונייטד אלא גם ארסנל עוקפת אותה. הפער מצ'לסי תפח ל-9 נקודות, כשלקבוצה של מוריניו גם משחק חסר.
ועכשיו מגיע הדרבי, שלתוצאותיו כאמור עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת לגבי המאמן הצ'יליאני מנואל פלגריני ושל רבים מהשחקנים. כפי שאפשר היה לצפות, בקבוצה לא מרימים ידיים. להיפך. השחקנים מנסים לשדר ביטחון ומדברים בגישה חיובית. ולא שיש להם ברירה אחרת...
הבלם הבלגי וינסנט קומפאני אמר השבוע: "הדרבי הגיע מבחינתנו בזמן. זה נכון שלשכנים שלנו יש מומנטום טוב יותר כרגע, אבל אולד טראפורד זה המקום המושלם עבורנו להגיע ולנסות להראות מה אנחנו שווים. כי דרבי זה דרבי, ולא משנה באיזה מקום אתה בטבלה".
המגן הצרפתי גאל קלישי הוסיף: "הביקורת שקיבלנו מוצדקת. ידענו מלכתחילה שהמשחק מול קריסטל פאלאס יהיה קשה. אבל עבור מועדון גדול כמו סיטי, עם המטרות שיש לנו, אנחנו חייבים לנצח משחקים כאלה".
גם קלישי מנסה לשדר אופטימיות לקראת יום ראשון: "התיזמון הוא מצוין. איבדנו את המקום השני ואנחנו צריכים לחזור לעצמנו, גם עבור האוהדים. ביום ראשון בלילה מנצ'סטר תהיה אדומה או כחולה, וכולנו מקווים שנצליח לגרום לאוהדים שלנו לחגוג".
הפסד - והבלגן הגדול יתחיל
אם לשפוט על פי תוצאות המפגשים האחרונים בין הקבוצות, סיטי צריכה לנצח. היא ניצחה בדרבי הראשון העונה 0:1 משער של אגוארו, ניצחה באופן מרשים בשני הדרבים בעונה שעברה, 1:4 בבית ו-0:3 באולד טראפורד, וגם לפני שנתיים ניצחה באצטדיונה של יריבתה הגדולה, 1:2. למעשה הפעם האחרונה שיונייטד ניצחה את סיטי מול האוהדים שלה, הייתה לפני למעלה מ-4 שנים, בפברואר 2011.
אבל היסטוריה לחוד - ומציאות לחוד. נכון לעכשיו אין בכלל ספק שיונייטד משחקת כדורגל טוב יותר, היא נמצאת בתנופה, ויש אפילו אוהדים אדומים שמאמינים שניתן עדיין לזכות באליפות. כי שישה ימים אחרי הדרבי, יונייטד תשחק מול צ'לסי...
אבל בואו נחזור לסיטי. אם היא תתעשת, תנצח ביום ראשון דרבי חמישי ברציפות (ובפעם הרביעית ברצף באולד טראפורד), השקט יחזור לצד הכחול של העיר. התקשורת תפסיק לדון בעתידו של פלגריני, והמקום בליגת האלופות בעונה הבאה כמעט ויובטח.
אבל אם סיטי תפסיד, הבלגן הגדול יתחיל. הניצנים לכך צצו כבר במהלך הימים האחרונים, אחרי ההפסד לקריסטל פאלאס. עוד הפסד, ועוד בדרבי, והחרבות יישלפו.
זה נשמע כרגע כמעט דמיוני, אבל אם המשבר של סיטי יימשך, גם המקום הרביעי עשוי להיות בסכנה. הפסד בדרבי וניצחון של ליברפול על ניוקאסל ביום שני, והפער יהיה רק 4 נקודות, כשיוותרו 6 מחזורים לסיום העונה.
מבחינתה של מנצ'סטר סיטי, אחת הקבוצות העשירות
ביותר בעולם, אי העפלה לליגת האלופות לא תפגע בה מבחינה כלכלית. הבעלים מאבו דאבי ימשיכו להזרים את עשרות ומאות מיליוני הפאונדים למועדון.
אולם מבחינה ספורטיבית זה ייחשב לאסון. מאז שהחבר'ה מאבו דאבי רכשו את המועדון סיטי מכוונת הכי גבוה שאפשר. בשנים הללו סיטי זכתה בשתי אליפויות באנגליה, כשהמטרה האמיתית היא לזכות בגביע האלופות.
בשנים הראשונות סיטי לא הצליחה לעבור את שלב הבתים, כי היה חסר לה ניסיון. בשתי העונות האחרונות היא העפילה לשמינית הגמר, אבל לרוע מזלה קיבלה פעמיים ברציפות את ברצלונה בהגרלה – והודחה.
הפרויקט של מנצ'סטר סיטי הוא ארוך טווח ולהפסיד פעמיים ברציפות מול קבוצת-על כמו ברצלונה, לא נחשב לכישלון. בסיטי יודעים שכדי להצליח באירופה צריך הרבה סבלנות. אבל לשם כך הקבוצה צריכה לשחק באופן קבוע בליגת האלופות.
העונה הראשונה של הצוות החדש במנצ'סטר סיטי, המנכ"ל פראן סוריאנו, המנהל הספורטיבי צ'יקי בגיריסטיין (שניים שהגיעו מברצלונה) והמאמן מנואל פלגריני, הייתה מצוינת. סיטי זכתה באליפות ובגביע הליגה והעפילה לשמינית גמר הצ'מפיונס.
הציפיות מהעונה הנוכחית הייתה שהקבוצה תמשיך ותתקדם. בפועל זה לא קרה. את עונת 2014-15 תסיים סיטי בלי תואר, ואם היא לא תהיה אחת מארבע הראשונות בטבלה, יהיה מדובר בכישלון קולוסאלי.
נכון לרגע זה אף אחד לא חושב לפטר את פלגריני, אבל דברים עוד יכולים להשתנות עד סוף העונה. אם כי חייבים לומר, אין כרגע מועמד להחליף אותו.
החלום הרטוב של סוריאנו ובגיריסטיין הוא להביא לקבוצה את פפ גוארדיולה, איתו עבדו בהצלחה גדולה בברצלונה. רק שפפ לא מתכוון לעזוב את באיירן מינכן לפני שהחוזה שלו יסתיים, בקיץ 2016.
קרלו אנצ'לוטי הוא אופציה, אם לא יישאר בריאל מדריד – אבל בסיטי לא רצו אותו בקיץ 2013, ולכן קשה להאמין שישנו את דעתם לגביו. דייגו סימאונה לא נחשב כמועמד מתאים, כי סגנון המשחק שהוא מאמין בו, לו לא מתאים לקבוצה עשירה כמו סיטי. מי שבכל זאת עשוי להיות מועמד עם סיכויים הוא יורגן קלופ, מאמנה של בורוסיה דורטמונד.
אלא שהבעיות של מנצ'סטר סיטי הן לא רק בגזרת המאמן. הסגל של הקבוצה מבוגר מאוד. ממוצע הגיל של ההרכב שפתח במשחק האחרון היה 30. סרחיו אגוארו, וינסנט קומפאני והשוער ג'ו הארט היו היחידים מתחת לגיל 29.
מרטין דמיצ'ליס כבר בן 34, בקארי סאניה בן 32, יאיא טורה בן 32 ופרננדיניו יהיה בן 30 בחודש הבא. דויד סילבה, חסוס נבאס, אדין דז'קו וגאל קלישי בני 29.
אין בכלל ספק שהסגל של הקבוצה יעבור ריענון מאסיבי בקיץ, ולא רק בגלל הגילאים המתקדמים. יאיא טורה, אחד מעמודי התווך של הקבוצה בשנים האחרונות, נמצא בנסיגה גדולה. מי שכבש 20 שערים בעונה שעברה הבקיע העונה רק 8. אדין דז'קו, שמצא את הרשת 16 פעמים אשתקד, כבש העונה 4 שערים בלבד.
כשהתחיל עידן הכסף הגדול במנצ'סטר סיטי, הגיעו השחקנים שהפכו את סיטי לאימפריה באנגליה ולקבוצה משמעותית גם באירופה: דויד סילבה ודז'קו הגיעו ב-2010, אגוארו וסמיר נאסרי הגיעו שנה לאחר מכן.
אבל דווקא בשתי העונות האחרונות מדיניות הרכש של הצוות החדש שהגיע מספרד, סוריאנו, בגיריסטיין ופלגריני, די נכשלה. לא פחות מ-120 מיליון ליש"ט שילמה סיטי עבור 11 שחקנים חדשים, כאשר רק שניים מהם נחשבים להצלחה: מרטין דמיצ'ליס ופרננדיניו. כל היתר, ביניהם פרננדיניו (30 מיליון ליש"ט) סטבן יובטיץ' (22 מיליון), אלברו נגרדו (20 מיליון) וחסוס נבאס (14.9 מיליון), לא הצדיקו את הסכומים ששולמו עבורם.
הדוגמא הבולטת ביותר הוא הבלם הצרפתי אליקים מנגאלה, שנרכש מפורטו ב-32 מיליון ליש"ט, ונחשב בינתיים לכישלון חרוץ.
אם בגיריסטיין הוא האחראי העיקרי לכישלון הרכש, לסוריאנו יש אחריות גדולה יותר בקנס שהטילה אופ"א על סיטי, 49 מיליון ליש"ט, על כך שהפרה את כללי ה"פייר פליי הפיננסי". חוץ מהקנס, על סיטי גם נאסר לרכוש שחקנים ביותר מ-49 מיליון ליש"ט (בניכוי הסכומים שהיא תקבל על מכירת שחקנים). פלגריני התלונן לא אחת על כך שהסנקציה הזו פגעה העונה בקבוצה שלו.
יחד עם זאת חייבים לזכור שפלגריני סבל גם מביש מזל, בעיקר בגלל הפציעות של סרחיו אגוארו, השחקן החשוב ביותר שלו. האיש שהבקיע את שער האליפות הדרמטי והבלתי נשכח בתוספת הזמן של עונת 2011-12, כבר נכנס להיסטוריה של מנצ'סטר סיטי. מבחינת אוהדי הקבוצה הוא הלאו מסי והכריסטיאנו רונאלדו שלהם.
בעונה שעברה הוא פתח רק ב-20 מ-38 משחקי הליגה, בגלל הפציעות שעבר, ובכל זאת סיים עם 17 שערים. גם העונה הוא נאלץ להחמיץ משחקים לא מעטים בשל פציעות, ועדיין הוא מלך השערים של הקבוצה, עם 17 שערים.
ובכל זאת, מאז שהתאושש וחזר לשחק בתחילת ינואר, זה לא אותו אגוארו חד וקטלני כמו שהיה בתחילת העונה. הוא כבש רק 4 שערים ב-15 משחקיו האחרונים בקבוצה.
כמובן, שום דבר עדיין לא גמור וסיטי עוד מסוגלת לסיים את העונה בקול תרועה רמה. למרות התקופה הלא טובה שהיא עוברת, זו עדיין קבוצה חזקה ואיכותית. אליפות היא כבר לא תיקח, אבל אם תסיים במקום השני עם רצף ניצחונות מרשים, יהיה אפשר להתחיל לתכנן את העונה הבאה – ולהתפלל שלא לקבל שוב את בארסה בשמינית הגמר...
אבל אם ביום ראשון בערב העיר מנצ'סטר תחזור להיות צבועה באדום, יש מצב שזו תהיה תחילת הסוף לא רק של מנואל פלגריני וכמה מהשחקנים הבכירים בקבוצה, אלא גם של פראן סוריאנו וצ'יקי בגיריסטיין.
הסטטיסטיקות מאחורי המשבר של סיטי:
- סיטי הפסידה ב-5 מ-7 משחקיה האחרונים. זה הרצף הגרוע ביותר שלה מאז שנוצחה ב-5 מ-6 משחקיה בתקופת המנג'ר מארק יוז בדיוק לפני 6 שנים.
- סיטי ניצחה רק ב-4 מ-14 משחקיה האחרונים. זה הרצף הגרוע ביותר שלה מאז שניצחה ב-4 מ-15 משחקים בין אוקטובר לדצמבר 2009. בעקבות התוצאות ההן פוטר המנג'ר מארק יוז.
- סיטי הפסידה ב-4 משחקי החוץ האחרונים שלה, כולל 3 האחרונים בליגה.
- אחרי 31 מחזורים בעונה שעברה, לסיטי היו 9 נקודות יותר ו-21 שערים יותר מאשר כעת.
- סיטי לא ספגה רק ב-3 מ-18 משחקיה האחרונים בכל המסגרות.
- ב-2015 סיטי צברה 18 נקודות – לעומת 26 שצברה מנצ'סטר יונייטד.
לפנייה לכתב/ת 
