הקרב על הפיקוח: העימות הבא במו"מ הגרעין
מנהיג איראן שלל פיקוח על מתקניה הצבאיים של ארצו ובמערב מעריכים שהסוגיה הזו תהיה "האגוז הקשה ביותר" בהמשך המשא ומתן. בינתיים שר ההגנה האמריקני מאשר בראיון ל-CNN את הדיווחים על שדרוג הפצצה מפצחת הבונקרים: "היא מותאמת למטרות ומוכנה לשימוש"
השגת הסכמה על אופן הפיקוח על מתקני הגרעין של איראן עשויה להפוך למכשול הגדול ביותר לקראת הסכם גרעין סופי בין איראן למעצמות. כך סבורים דיפלומטים מערביים ומומחים לגרעין האיראני. "אני מאמין שהמעקב והפיקוח עשויים להיות האגוז הקשה ביותר לפיצוח ולא אהיה מופתע אם איראן והמעצמות יערכו על כך קרבות גדולים", אמר מקור דיפלומטי בכיר לרויטרס.
בתוך כך, אישר הלילה (שבת) שר ההגנה האמריקני אשטון קרטר את הדיווחים על פיתוח הפצצה מפצחת הבונקרים. בראיון לרשת CNN אמר קרטר כי היא אכן מותאמת לכור האיראני בפורדו. "השיחות עם איראן נמשכות ולא ברור איך יסתיימו, התפקיד שלי הוא לדאוג שהאופציה הצבאית תעמוד לרשות הנשיא. הנשק הזה עוצב במיוחד כדי לטפל במטרות כאלו. אנחנו משפרים ומשדרגים את הפצצה הזו במשך הזמן, כך שיש אלטרנטיבה והיא מוכנה", אמר.
הסכם הגרעין - כתבות נוספות
אובמה מודה: בעתיד איראן תוכל להגיע לפצצה בן רגע
אובמה לישראל: ההסכם לא יפגע ביתרון הצבאי שלכם
נתניהו ל-CNN: "יש זמן לעסקה טובה יותר"
"יצאנו מנצחים". חגיגות בטהרן לאחר ההסכם
מה טוב ומה מסוכן בהסכם עם איראן / פרשנות
במסגרת הסכם המסגרת שנחתם בשבוע שעבר בשווייץ, איראן והמעצמות הסכימו כי פקחי האו"ם יזכו לגישה נרחבת יותר במתקני גרעין מרכזיים שכיום הגישה אליהם מוגבלת. אולם, הסיכום של הפרטים שיקבעו לאיזו רמה של גישה יזכו הפקחים נותר לשלב הסופי של השיחות ומציב אתגר עדין ומסובך לצוותי המשא ומתן.
הבטחת פיקוח ראוי היא תנאי מכריע עבור ארה"ב והמערב כדי להגיע להסכם סופי עד ל-30 ביוני ותסייע לשכנע גורמים סקפטיים בקונגרס ובישראל לקבל את ההסכם. איראן טוענת כי תוכנית הגרעין שלה היא למטרות שלום, אבל היא מעולם לא אפשרה פיקוח חודרני ובעבר אף שמרה על כמה אתרי גרעין בחשאיות.
הסכם המסגרת שנחתם כבר פורש באופן שונה באיראן ובמערב, ונראה כי אלה רק הקשיים הראשוניים. המנהיג הרוחני של איראן, האייתולה עלי חמינאי שיהיה זה שיקבל את ההחלטה הסופית בצד האיראני בכל הנוגע להסכם, שלל שלשום (יום ה') כל "צעדי פיקוח יוצאים מהכלל" בנוגע לפעילות הגרעין ואמר כי "לא ייתכן שאתריה הצבאיים של איראן יהיו נתונים לחקירות תחת תירוץ של פיקוח".
אמירה זו, כך נראה, סותרת את המסמך האמריקני שפורסם לאחר מרתון השיחות בשבוע שעבר שבו נכתב כי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית תקבל "גישה לכל מתקני הגרעין של איראן" ולשרשרת שתומכת בהם. גם לפי הצהרה איראנית-אירופית משותפת פקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית יזכו לגישה נרחבת יותר באיראן.
קרטר התייחס בראיון גם לדברים אלו וחזר על העמדה האמריקנית לפיה הסכם עם איראן לא יכול להתבסס על "אמון אלא על וידוא". הוא הוסיף כי המטרה היא לעצור את פיתוח הנשק הגרעיני באמצעות משא ומתן, היות לדבריו "פעולה צבאית היא הפיכה עם הזמן".
מכשול נוסף: המימד הצבאי
גם אם איראן תסכים, הגברת הפיקוח והמעקב תדרוש משאבים לוגיסטיים נרחבים, כגון תוספת מצלמות, לוויינים, מעקבים ושיטות נוספות שייתכן שידרשו מסבא"א לגייס עוד אנשים ומשאבים. דייוויד אולברייט, נשיא המכון למדע וביטחון בינלאומי, אמר כי יש למצוא מכניזם לפיקוח שיבוצע בכל מקום ובכל זמן, פיקוח שיהיה מעבר לזה של סבא"א.
"הם (איראן) לא רוצים את זה", אמר אולברייט ששימש בעבר פקח נשק של האו"ם. "הם רוצים להמשיך להבריח (חומרי גרעין). הם קונים הרבה דברים, והם לא רוצים להפסיק". אולי היינונן, לשעבר ראש צוות הפקחים של סבא"א, אמר כי איראן תצטרך לפרסם הצהרות חדשות ומקיפות בנוגע לתוכנית הגרעין שלה, הצהרות שיכללו מידע על שיתוף פעולה עם מדינות זרות.
ז'קלין שיר, מומחית למניעת העשרה ולשעבר חברת פאנל המומחים לנושא איראן של מועצת הביטחון של האו"ם, הוסיפה כי פתרון השאלות בנוגע למימדים צבאיים אפשריים של פעילות הגרעין האיראנית חיוניים להסכם, אך יהיו קשים ביותר להשגה.
היינונן, אולברייט ושיר הסכימו שלושתם כי אי התייחסות למימדים הצבאיים האפשריים עשוי לערער את הביטחון בכל מעקב או פיקוח. "אם אתה משאיר את המימד הצבאי לא פתור, אז יכולים להיות נעלמים רבים", סיכם היינונן.
לפנייה לכתב/ת 
