חומה ומגדל: סיפורו של בית אל על המתפורר
מדרגות החירום של בית אל על ברחוב בן יהודה בתל אביב קרסו במהלך החג, ובנס גרמו לנזק קל לרכוש בלבד. הזדמנות מצוינת לחזור להיסטוריה של מגדל המשרדים הראשון בעיר הלבנה, שתחילתו בבית העם שהפך למפקדה בריטית, והמשכו במוצג אדריכלי מתפורר עם כבוד בינלאומי
פיצוץ גדול החריד את הרחובות בן יהודה ושלום עליכם בתל אביב ביום רביעי השבוע. תוך שניות בודדות התברר למרבה המזל כי לא מדובר בפיגוע חבלני, אלא בקריסה של גרם מדרגות החירום בבית אל על, מגדל המשרדים הישן העומד בפינת הרחובות. מזל אמרנו, כי למרות הקריסה וההרס הרב שניכר היה ברחוב, איש לא נפגע ונזק קל בלבד נגרם למכוניות ולאופניים שחנו בסמוך לסופרמקט שבקומת הקרקע של המבנה.
הקריסה אירעה ככל הנראה לאחר שחלק מהמעקה התומך בקומת הגג נפל ככל הנראה על המדרגות, ואלה - הניצבות בגאון כבר 52 שנה, קרסו מעוצמת הפגיעה בשתיים מן הקומות העליונות.
המגדל החום-מאפיר עם החזית המקומרת הפונה אל הים, נחשב לאחד האייקונים האדריכליים הראשונים של העיר הלבנה. מדובר במגדל המשרדים הראשון שנבנה בעיר, והקמתו הסתיימה אך שנתיים לפני פתיחתו של מגדל שלום, החוגג השנה 50 להקמתו.
את המגדל תכננו האדריכלים רם כרמי, דב כרמי וצבי מלצר, והיזם היה אריה פילץ, מי שחתום על מפלצות אורבניות גדולות אחרות בעיר כדוגמת דיזנגוף סנטר - שם היה אחד השותפים, התחנה המרכזית החדשה, בית הדר דפנה ברחוב שאול המלך ועוד.
יופיו בכיעורו
בדומה לאחרים המוזכרים כאן, גם סגנונו של בית אל על היה ברוטליסטי, סגנון הבטון החשוף שהיה נהוג באותן שנים בעולם ובפרט באירופה. הוא זכה להיות מוצג בגאווה גדולה במגזיני אדריכלות בינלאומיים ואף להילמד באוניברסיטאות נחשבות בהיותו פנינה אדריכלית היסטורית.
בין מאפייניו הברוטליסטיים של הבניין - שיש שיאמרו שיופיו בכיעורו, לצד הבטן החשוף הלא-צבוע, ניתן למנות את תוספות הבנייה הבולטות בחזית, את העיטור על הגג המזכיר את בית ז'בוטינסקי (מצודת זאב) של האדריכל בן חורין וכמובן גם את המדרגות החשופות הגסות מחוץ למבנה.
אבל תחילתו של בית אל על איננה כלל בבית אל על, אלא בבית העם, המרכז התרבותי שהוקם על ידי "הוועד להקמת בית העם". מטרתו, על פי החזון של מייסדיו, היתה הקמת "מרכז להשכלה עממית, מקום מפגש לכולנו, מקום להפצת הלשון והתרבות העברית". המקום זכה להצלחה רבה ועשרות אלפים פקדו החל מ-1925 את ההרצאות, האירועים וההצגות שנערכו בבית - שבין היתר היה למשכנו של תיאטרון "המטאטא".
בית העם ידע שנים טובות יותר ופחות, הוועד להקמתו נקלע לקשיים כלכליים והוא עבר מיני תהפוכות שונות במטרה להצילו - וגם כאלה שזימנה לו ההיסטוריה. ב-1946, לאחר "השבת השחורה", שימש המבנה כמתחם פיקוד של הבריטים. לאחר קום המדינה נערכו בו עוד כמה מפגשים פוליטיים וצבאיים, וב-1954 הוחלט לסגור את המקול לאלתר, גם בשל מצבו הרעוע של המבנה.
13 קומות משרדים ודירה אחת
בשנת 1959 נהרס בית העם. על חורבותיו הוקם חניון, וכעבור כמה שנים כאמור, גם מגדל המשרדים הראשון של תל אביב, אשר מלכחתילה יועד עבור משרדי ההנהלה של חברת התעופה הלאומית של ישראל, כמו גם עבור משרדי חברות התעופה הזרות וכמה סוכנויות נסיעות. המגדל המתנשא לגובה 53 מטרים כולל 13 קומות משרדים על שטח כולל של 12,000 מ"ר. בראשו, הקים היזם פילץ דירה לעצמו. בשנת 1992 הלך לעולמו היזם פילץ בגיל 84. הוא נקבר בבית הקברות טרומפלדור, עליו צופה הבניין שייסד.
לפני כשנתיים, כעבור כמעט 50 שנה, עזבה אל על את המשרדים ופיצלה אותם לרחוב רוטשילד בתל אביב וכן למשרדים נוספים מחוץ לעיר. סוכנויות נסיעות וכמה משרדים של חברות תעופה שונות עדיין פועלים בבניין, שהפך להיות מוקד שסביבו מתקיימת פעילות חברות תעופה רבות אחרות - לאורך רחוב בן יהודה, ובבית מגדלור שהוקם בשנות ה-80 בתחילת רחוב בן יהודה, פינת רחוב אלנבי.
והמגדל המקורי? הוא, שעוד עומד שם מסוף שנות ה-50, גילו נותן אותותיו. לפני כארבע שנים הציעה עיריית תל אביב תוכנית גרנדיוזית לשיפוץ ושימור המגדל, לה התנגדו בעלי הנכסים הפועלים בו בשל הוצאות גדולות שנרדשו אליהן. העניין נקלע למחלוקת משפטית, מה שהביא להקפאת התוכנית נכון לעתה - ולהתדרדרות מצבו של המגדל, שתזכורת לו קיבלנו לפני ימים אחדים.
