שלג באביב: חופשת סקי בואל טורנס
פסגות מושלגות, מסלולי סקי איכותיים, נופים מרהיבים, מסיבות טראנס מעולות והרבה אוכל טוב ואלכוהול. גם שש שעות של אימונים בחרמון, לא הצליחו לגרום לרגליו של אלי סניור להפסיק לרעוד כשעמד על פסגת ההר המושלגת שבאלפים הצרפתים. אבל אפילו הוא נכנע תוך זמן קצר לתחושה הממכרת על השלג, והתאהב בלבן שמסביב
רגע אחרי שקיבלתי על עצמי את המשימה לטוס לשבוע הסקי הישראלי - Skidealweek בואל טורנס שבצרפת, עברה בי המחשבה שהפעם אני חייב להיות מוכן, אסור לי לעשות פאדיחות ליד כל כך הרבה ישראלים ולהתרסק על השלג. השבוע הייחודי הזה כלל מבצע שינוע משולב של קרוב ל-1000 ישראלים, ובתוכם שורה של פנים מוכרות מישראל: קרן פלס ונעם טור, דידי הררי ושלל הופעות של גורי אלפי, מרינה מקסימיליאן ולהקת רד-בנד במועדונים השונים ברחבי העירייה, אשר שיוו לה למשך שבוע אווירה של תל אביב הקטנה.
"בוא נעשה אימון בחרמון" הפציר בי המשוגע האמיתי וחברי הטוב נדב, שגם היה זה שהחדיר בי את המחלה. כמה ימים לפני הטיסה, קמנו בארבע בבוקר, עלינו לרכב ויצאנו "לאימון מתקדם", מונח שהביא המשוגע מהצבא. אחרי 6 שעות של גלישה בחרמון שכללו את המסלולים הקלים, רדיפה אחרי המשוגע בנחל שיאון, התרסקויות ואכילת שלג - הרגשתי שאני מוכן לאתגר הגדול, סקי באחד האתרים הגדולים באירופה, הכולל 600 ק"מ של מסלולי גלישה. החל מהירוקים שנועדו למתחילים עד השחורים שנועדו למקצוענים, ועוד אינספור "אופ-פיסים" (שטחים מחוץ למסלול) למשוגעים באמת.
ואם זה לא מספיק, מבט חפוז במפת ואל טורנס עלול לגרום למתבונן בה לסחרחורת קלה על כל המעליות שבו, הגונדולות, רכבלי הספסלים ועד לקונכיות שמובילות עשרות אנשים. אין ספק, מדובר בדבר האמיתי.
פסגת הפחד
יש משהו כיף בזה שאחרי שלוש שעות נסיעה באוטובוס לואל טורנס, אי שם בגובה של 2,300 מטר, קבלת הפנים היא בעברית. החמצן הדליל, הקור העז (7 מעלות מתחת לאפס) והשלג שמסביב מרחיקים אותך שנות אור מישראל. "צריך עזרה, אחי?" שאל אותי תומאס, אחד מאנשי הצוות של חברת סקי דיל שחיכו לנו במקום, והפך באותו רגע למושיע שלי ושל שאר חברי הקבוצה.
אחרי שהתמקמנו בחדר המלון מפואר, שהוא למעשה דירה קטנה הכוללת חדר הורים, סלון, מטבח מאובזר, חדר ילדים ושני שירותים ומקלחות, הגיע היום השני לחופשה, שהיה גם יומו הראשון של הסקי. לא פשוט הדבר הזה. הנעליים הכבדות, המגלשיים הארוכות, הקסדה, המעיל ועוד ועוד אביזרים שהופכים את הספורט הזה למסורבל למדי, על אחת כמה וכמה כשלא נמצאים על השלג עצמו.
הנחמה היא שבית המלון בו התארחנו נחשב ל"סקי-אין סקי-אאוט", משמעות הדבר היא שהיציאה למסלולי הסקי היא הישר מפתח המלון. וכך מצאתי את עצמי כמעט בכל בוקר, מתחיל בגלגול או שניים כבר בירידה מפתח המלון, עד שהרגליים התייצבו להם בדרך למעלית הראשונה.
ואל טורנס נחשב לאחד האתרים הגדולים באירופה, כאשר רק באתר עצמו ישנם 140 ק"מ של מסלולים. אבל אלו מתאימים לחובבנים כמוני, שכן ואל טורנס, שנמצא בעמק לה-מונייר, הוא אתר אחד השייך לשלושת העמקים, שמחוברים האחד לשני עם מריבל וקורשבל ויוצרים מרחב סקי של 600 קילומטרים. "ב-14:30 בדיוק יחכה לך המדריך בבית הספר לגלישה", עדכן אותי תומאס, שהבין שללא עין מקצועית - לא אגיע רחוק בואל טורנס. על הדרך, הוא גם טרח להזכיר לי היכן נמצא המרכז הרפואי בעיירה. "אם תגיע לשם, תתקשר".
אמנם זאת חופשת הסקי השנייה שלי, וכבר עשיתי אימון בחרמון, אבל משהו בעובדה שמדובר באתר הגבוה באירופה שהפסגה שלו (פוינט דה-בושט) מגרדת את 3,200 הקילומטרים - גרם לי לרעד קל ברגליים. פתאום הבריכה המחוממת במלון וחדר הספא המרגיע נראו מזמינים למדי. באותם רגעים אפילו הישיבה בלובי, על הריהוט שהובא במיוחד מקשמיר אי שם במזרח - נראתה לי כיפית במיוחד.
"מה שטוב ורע אצלכם הישראלים, זה שאין לכם פחד", זה היה המשפט הראשון של מדריך הסקי, פיליפ, שהוצמד אליי ואל ארבעת חברי הקבוצה הנוספים שהיו עימי. לא הבנתי אם המשפט הזה אמור לעודד אותי או לא, אבל דבר אחד היה בטוח - אצלי הפחד היה גם היה. שתי דקות לאחר שראה אותנו גולשים, החליט שאפשר לצאת לדרך. דקה לאחר מכן כבר מצאנו עצמנו רודפים אחרי פיליפ בן ה-65, שנראה שהשלג עושה לו רק טוב, בדרכינו למעלית הראשונה הממוקמת בגובה של 2,800 מטר.
כחול, אדום, לבן
"אין ממש הבדל בין מסלול כחול לאדום", ניסה פיליפ לתחמן אותנו כבר מההתחלה בתוך הקרון שהעלה אותנו למעלה. "ההבדל הוא ברוחב של המסלול, אבל אתם נראים לי בסדר. אני בעיקר חשבתי שהוא מתייחס לעובדה שכל מה שעולה למעלה, גם יירד למטה בסופו של דבר. באותם רגעים כל מה שרציתי היה לסיים את המסלול בשלום, ולהגיע בחתיכה אחת להופעה של מרינה מקסימיליאן באותו לילה במועדון המקומי.
רק כשנמצאים למעלה מבינים מהי המשמעות של שיכרון סקי. האוויר הנקי, הלבן הבוהק והשקט התהומי מפצים על החשש מהצפוי לבוא. בין מעלית אחת לשנייה, עצרנו במסלולים קופצניים, ואיך לא - במסיבת הסקי הידועה בפולידוס, זו שהגולשים מחכים לה כל יום בין השעות 17:00-15:00 על צלע ההר, עם מוסיקת טראנס מחרישת אוזניים והרבה אלכוהול.
בערב, הסיפור הוא כבר הרבה יותר רגוע. שלל המסעדות שמוצעים לגולשים במקום, מאפשרים לחיך הישראלי להרגיש כמו בבית. החל ממסעדות בורגר מצוינות, ועד למסעדה צרפתית שמספקת טעימה מהמטבח הצרפתי עם תפריט אותנטי במיוחד. והבונוס העיקרי – נוף מרהיב להרים המושלגים.
תחליטו אתם אם זה טוב או לא - לאן שלא לכת בשבוע הזה בואל טורנס, יכולת להרגיש ישראלי. מלבד העברית ברחובות, שלל ההופעות לא היו מביישות את אפילו את הסצנה התל אביבית. החל ממרינה מקסימילאין יחד עם DJ דרוויש בהופעה אלקטרונית מחשמלת, ולקינוח בסוף השבוע רד בנד אירחו את גורי אלפי במופע רוקנ'רול וגיטרות חשמליות. יום שישי, חמש בערב, כשבחוץ מינוס 6 מעלות - קבלת שבת נהדרת. לאלו נוספו מסיבה אלקטרונית אל מול הפסגות המשולגות.
גם את חובבי הפאבים והאלכוהול לא מזניחים שם, ובשעות הלילה ניתן למצוא לא מעט גולשים מבוסמים מאלכוהול, שיוצאים ל"קרבות" היאבקות בשלג, הפעם כשהם נטולי המגלשיים. אנחנו, העדפנו להיות דווקא יותר שקולים ולא להתגרות בגורלנו, כי איך אמר המדריך פיליפ: "האלכוהול יכול לעשות אותך מאוד שמח כשתרקוד בלילה, אבל גם מאוד עצוב כשתתרסק ביום".
הכותב היה אורח חברת סקי דיל בואל טורנס
